לפני יומיים (שישי), ה-27 בספטמבר, תאריך שייזכר לדורי דורות כהיסטורי, ישראל ביצעה תקיפה משמעותית באזור חרת חריכ שבדרום-מערב ביירות, שבה הותקפה המפקדה הראשית של ארגון חיזבאללה. המתקפה, שבוצעה בשעות הערב, כוונה במיוחד נגד מנהיג הארגון, חסן נסראללה, שנחשב לאחת הדמויות המרכזיות במערך ההתנגדות מול ישראל. המפקדה, שהייתה ממוקמת במתחם תת-קרקעי מתחת לבנייני מגורים אזרחיים, ספגה פגיעה ישירה, ונסראללה חוסל יחד עם בכירים נוספים בארגון.
החיסול של נסראללה הוא מכה קשה לא רק לחזבאללה, אלא גם לאיראן, אשר רואה בארגון ובעיקר במנהיגו נכס אסטרטגי חשוב במאבקה מול ישראל. עבור האיראנים, נסראללה היה עמוד התווך בהשפעתם בלבנון ובאזור, וכעת, בעקבות החיסול, הם נדרשים לחשב מסלול מחדש.
על פי מכון המחקר ׳עלמא׳, ישנה סבירות שאיראן תשקול לצמצם את השקעתה בחיזבאללה, ארגון הטרור הלבנוני, במיוחד לאור ההצלחה שהיא רושמת בזירות אחרות כמו בתימן עם החות'ים, ובסוריה, שם היא ממשיכה לבסס את נוכחותה הצבאית. "איראן עלולה להעדיף להעביר משאבים לפרויקטים אחרים בעלי פוטנציאל צבאי וכלכלי מוכח. לבנון, שהייתה עד כה יעד נוח עבור האיראנים בגלל ההתנגדות המעטה לחזבאללה והשליטה השיעית החזקה בדרום המדינה, הופכת כעת לזירה פחות יציבה עבורם", מסבירים חוקרי המכון שרית זהבי וטל בארי.
בזמן התקיפה, היו במפקדה שנפגעה גם בכירים איראניים כמו עבאס נילפורשאן, מפקד גיס לבנון וסוריה בכוח קודס. האיראנים אמנם כבר הוכיחו בעבר את יכולתם להגיב לתקיפות ישראליות, אך לאור הנסיבות הנוכחיות, ייתכן שהם יבחרו להגיב בצורה מחושבת יותר. "כל תגובה ישירה נגד ישראל עלולה לגרור מתקפה ישראלית נרחבת שתפגע עוד יותר באינטרסים האיראניים בלבנון ובסוריה. ברור כי עבור איראן, המשוואה בין עלות לתועלת חשובה מאוד בשלב זה", מסבירים ב׳עלמא׳.
התקיפה של המפקדה בביירות היא רק חלק מרצף מתקפות שצה"ל ביצע נגד חזבאללה מאז חיסולו של פאד שכר ביולי 2023. בנוסף, מתקפת ה"ביפרים" המיוחסת לישראל היוותה מכה קשה נוספת למערך הארגוני של חזבאללה ופגעה ביכולתו לתפקד כצבא טרור פעיל. במקביל, ישראל ממשיכה לפעול לסיכול הברחות נשק מאיראן ללבנון, כאשר פגיעות במעברי הגבול בין סוריה ללבנון והאזהרה הישראלית לגבי נחיתת מטוסים איראניים בביירות משדרות מסר ברור: ישראל נחושה לפגוע במערך הלוגיסטי של הארגון.
אם הלחץ הישראלי יימשך ואיראן לא תספק תמיכה מספקת לחזבאללה, הארגון עלול להיחלש בצורה משמעותית. הפגיעות החוזרות ונשנות, במיוחד במערך הרקטי והטילים האסטרטגיים של הארגון, עלולות להוביל להפיכתו מחדש לארגון גרילה, בדיוק כפי שהיה בתחילת דרכו. השאלה המרכזית היא האם חזבאללה יוכל להמשיך להוות איום אסטרטגי על ישראל ללא המנהיגות של נסראללה – וללא התמיכה האיראנית המלאה. "נראה כי המצב האסטרטגי של מדינת ישראל השתנה בימים האחרונים", קובעים בארי וזהבי.
עם זאת, חוקרי מכון המחקר מזכירים כי חיזבאללה עדיין מחזיק בכוח צבאי משמעותי ובבסיס אידיאולוגי עמוק המונה עשרות אלפי פעילים טרור, המונעים על ידי אידיאולוגיה איסלאמית קיצונית. לפי הערכות, מדובר בכ-50,000 פעילים סדירים וכ-50,000 נוספים במילואים. חזבאללה גם שומר על הבייס השיעי החזק בלבנון, בעיקר בדרום המדינה, שממנו מגיעים רבים מהלוחמים.
"ייתכן כי דווקא עכשיו חיזבאללה ירצה להוכיח – גם כלפיי פנים וגם כלפיי חוץ, כי הוא עדיין הגורם החזק ביותר בלבנון״, הם סבורים. ״לבנון עשויה להתדרדר למלחמת אזרחים פעם נוספת, בשל העובדה כי העדות האחרות בלבנון, בדגש על המיעוט הנוצרי, עלולות לנצל את ההזדמנות. בנוסף על כך, ייתכן כי יחלו מאבקי כוח פנימיים בתוך חזבאללה על מעמד, השפעה ושליטה בנכסים, והוא עלול להתפרץ בין החמולות השיעיות השונות".
למרות הפגיעות המשמעותיות בחיזבאללה, הארגון עדיין מחזיק ביכולות צבאיות, בעיקר בתחום הרקטי והטילים נגד טנקים, כמו גם יכולות חדירה קרקעית, בדגש על כוחות "רדואן". לכן, ייתכן כי הגבול בין ישראל ללבנון לא ישוב לשקט מוחלט בתקופה הקרובה, והאיום מצידו של חזבאללה עדיין קיים.
כדי להתמודד עם האיומים החדשים, ישראל תצטרך להמשיך לפעול במלוא העוצמה נגד חזבאללה: ״יהיה צורך בטווח הזמן הקצר להמשיך בכתישה האווירית בכל רחבי לבנון ולשלול בצורה שיטתית את יכולות חיזבאללה", אומרים במכון המחקר ולא פוסלים על הסף מהלך קרקעי על אדמת לבנון: "לא ניתן לפסול את הצורך המבצעי של מהלך קרקעי מוגבל כדי לטהר פיזית ובצורה מיטבית את החלקים הקרובים לגבול מתשתיות ופעילי טרור. מהלך זה, הוא משלים ומהיר למהלך האווירי, ומקבלי ההחלטות בישראל יחליטו לגביו – בכפוף להישגים של המהלך האווירי".
עוד מוסיפים במכון המחקר כי פתרון דיפלומטי יידרש על מנת להבטיח את הפסקת התחמשותו של חזבאללה: "הסדרה דיפלומטית היא בלתי נמנעת. ישראל חייבת לדרוש מנגנון פיקוח אפקטיבי וברור לפירוק הארגון מנשקו בדרום לבנון לפחות, כדי למנוע את התאוששותו וגם לאפשר הימנעות מיצירת רצועת הביטחון בלבנון כפי שהיה עד שנת 2000".
"לתושבי צפון ישראל לא יהיו 100 אחוזי ביטחון באזור, אך הם לא יחיו תחת הצל של טבח השבעה באוקטובר בעוטף עזה. כעת, אין מעבר לגבול יכולת להוציא טבח בהיקפים כאלו", קובעים במכון ומוסיפים כי "צה"ל יצטרך להשקיע במיגון אקטיבי ופאסיבי מפני רקטות ובהגנה אפקטיבית ביישובים, לצד פעולות מתמשכות כדי לשמר את חזבאללה החדש כארגון מוחלש".
