העבודות להקמתה של האנדרטה נמצאות בעיצומן ואבן הפינה תיחשף בטקס מרגש ביום פתיחת כנס החורף של הכנסת ב-28 באוקטובר (בסמוך לתאריך העברי שמסמל שנה לטבח הנורא). בטקס ישתתפו נציגי משפחות חללי האיבה, סגל א׳ וסמלי שלטון שייקחו חלק גם בישיבת מליאה מיוחדת כחלק מיום מיוחד שיעמוד בסימן שנה לטבח שבעה באוקטובר ולפרוץ מלחמת חרבות ברזל.
עוד לפני הטבח הנורא בשבעה באוקטובר, ביקש יו"ר הכנסת אמיר אוחנה להקים ברחבת הכנסת אנדרטה לזכר חללי פעולות איבה, כזאת שתעמוד לצד הגלעד לזכרם של חללי צה"ל ותיתן ביטוי לכאב משפחות הנופלים והאזרחים שנרצחו בכל פעולות האיבה מאז קום המדינה. וכך, לפני מספר חודשים הקימה הכנסת שתי ועדות מומחים ציבוריות לטובת העניין.
בגיל 87: דן תיכון, יושב ראש הכנסת ה-14, הלך לעולמו
בנאום אמוציונלי ואישי: סער שרף את כל הגשרים עם האופוזיציה
הוועדה הראשונה עסקה בתפיסה הרעיונית ובמסר שיעמוד מאחורי האנדרטה העתידית. לאחר מספר מפגשים המליצה הוועדה ליו״ר הכנסת על שלוש אפשרויות מתוכן בחר היו״ר את הפסוק שייחרט על האנדרטה "אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ", מספר ישעיהו, מתוך כוונה לראות בכך רמז למה שהיה ולאור שיגיע לאחריו.
הוועדה השנייה היתה אמונה על הפן האומנותי של הגלעד. חברי ועדה זו התבקשו למצוא אומנים בעלי שם, שלצד המומחיות שלהם בפיסול ועבודה סביבתית יוכלו גם לעמוד באתגר הענק שישנה לראשונה מזה כמעט שני עשורים את פניה של רחבת וויל.
בתום התהליך היסודי, לו היו שותפים גם אנשי אגף הטקסים והאירועים של הכנסת בראשות ראש האגף ליאת שמעוני קוניצקי ואוצרת האומנות במשכן שרון סופר, בחרו חברי הוועדה בארבע הצעות מובילות ומתוכן בחר היו"ר אוחנה את יצירתה של האמנית אלה ליטביץ אשר זכתה גם בתמיכת ארגוני נפגעי פעולות האיבה וחללי צה"ל.
הוועדה נימקה את הבחירה: "ההצעה מושגית ומופשטת במהותה. יופייה וכוחה מתגלים בשהייה קרובה לגלעד ושיטוט על המבנה ומסביבו. הצפייה בגלעד היא תהליך של גילוי הדרגתי, נדבך על גבי נדבך, עד חשיפתה של בריכת ההשתקפות שחורה, מקור המים המפכים, שבהם נראים הצופה והשמים ומתוכם עולה הפסוק הנבחר מספר ישעיהו." הוועדה הוסיפה כי ההצעה משתלבת היטב ברחבת הכנסת וכן לצדו של הגלעד הקיים לחללי מערכות ישראל.
ליטביץ היא אמנית רב תחומית, שהציגה בארץ ובחו"ל וזכתה בשורה של פרסים ובהם פרס קרן גוגנהיים משוויץ. ביצירה זו משלבת האמנית מחקר מולטי-דיסיפלינרי תוך שימוש בחומרים, מקום ייחודי וערכיות משמעותית. ליטביץ שהתרגשה מהבחירה בה וביצירתה אמרה: ״זוהי זכות גדולה עבורי ליצור גלעד אזרחי, כלל ישראלי, לחללי פעולות האיבה מאז קום המדינה ברחבת הכנסת. הקמת אנדרטה לחללי פעולות האיבה היא אתגר גדול, במיוחד בתקופה הנוכחית, כשעוד מוקדם להנציח את אירועי השעה וישנם חטופים שעוד ניתן להחזיר חיים.
"במרכז האנדרטה תוקם בריכת השתקפות שתשקף את השמים, משכן הכנסת ואת הצופה בה. היא תזמן אותנו להתבונן במראה ותציע שהנצחת חללינו היא בראש ובראשונה האחריות שלנו להיות ראויים לזכרם״, אמרה ליטביץ.
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, יוזם האנדרטה: ״במאבק על הקמתה וקיומה של מדינת ישראל במשך שבעים ושש שנה, השכול הכה במשפחות מכל חלקי החברה הישראלית, לא רק בחזית אלא גם בעורף. לכן החלטתי בספטמבר אשתקד כי לצד הגלעד הקיים לזכר חללי מערכות ישראל ברחבת הכנסת, יוקם גלעד חדש שינציח לראשונה את נפגעי פעולות האיבה. למרבה הצער, האסון הכבד של טבח השבעה באוקטובר רק חידד את הצורך של הכנסת כבית העם להנציח את כאב החברה הישראלית כולה".
עוד הוסיף, "הגלעד שיוקם ישקף את גודל הכאב ועומק הצער לצד התקווה, התפילה והידיעה כי עם ישראל ידע לנצח את אויביו ולצמוח מתוך השכול. כעת, הכנסת תקיים את הבטחת הדורות להנציח את זכר חללי פעולות האיבה במשכנו של העם. לצד זאת, אנו לא שוכחים לרגע את המחויבות המוסרית של המדינה להשיב את חטופינו כולם, בדרך צבאית או הסכמית. אני מודה לכל חברי הוועדה ועובדי הכנסת המסורים שלקחו חלק ביוזמה החשובה".
יו״ר ארגון נפגעי פעולות האיבה אייבי מוזס בירך על הקמת האנדרטה ואמר: ״שנים רבות צפינו בטקסים שהתקיימו בכנסת בתחושת החמצה ובלב כבד. הטקסים התקיימו למרגלות האנדרטה להנצחת חללי מערכות ישראל היקרים לליבנו והאהובים, ואולם הכאב היה גדול לחוות את החוסר באנדרטה שתהיה גלעד לחללי פעולות האיבה. חללי מערכות ישראל וחללי פעולות איבה אחים הם בחייהם ואחים בנופלם. לא תתכן אחדות בעם ישראל בין החיים ללא אחדות בין הנופלים, חללי המלחמה שמתנהלת פה כבר למעלה ממאה שנים על זכותנו לחיות בארצנו, חיים מלאים, חיים טובים, חיים שלווים בשלום״.
