היוםהתקיים במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע טקס מרגש לציון שנה לטבח הנורא שהתרחש ב-7 באוקטובר בשנה שעברה. מאות חברי סגל וסטודנטים התכנסו יחד כדי לזכור את מאות הנרצחים שנטבחו באכזריות, ולהוקיר את זכרם של בוגרי המכללה שנרצחו ונפלו במהלך המלחמה. לאחר הטקס המרגש הוסר הלוט מקיר זיכרון חדש שהוקם לזכר בוגרי המכללה שנרצחו באותה שבת שחורה ונפלו בקרבות בעזה.
פרופ' אריה רטנר, נשיא המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי פתח בדבריו ואמר: "בבוקר ה-7 באוקטובר, עת המוני ישראלים נערכים לתפילות וחגיגות שמחת תורה, חודרים באזור הדרום ועוטף עזה אלפי מחבלים ורוצחים בדם קר ובאכזריות שכמוה לא נראתה מאז ימי השואה הנוראיים. חלקם היו ניצולי שואה שביקשו לחיות את חייהם בשקט בדרומה של המדינה, לאורך רצועת עזה. מדינת ישראל, אשר חברה בארגונים המטפחים זכויות אדם, מצאה עצמה במצב בו הזכות הבסיסית ביותר, 'להיות עם חופשי בארצנו,' נרמסה באכזריות."
"למרות היגון והאבל הכבד שעוטפים את כולנו", המשיך פרופ' רטנר, "אני משוכנע כי החוסן הנפשי והלאומי שלנו כחברה, כעם שידע משברים, והחוסן הצבאי שלנו, כל אלה יסייעו לכולנו לקום על רגלינו, ולהשיב לנו כאומה את מה שנלקח ונרמס". הנשיא ציין כי משפחת המכללה מרכינים ראש לזכר חללי צה"ל וכוחות הביטחון, מתאבלים יחד עם המשפחות השכולות ומתפללים לשובם הביתה בשלום של כל החטופות והחטופים.
במהלך השנה החולפת נוספו לקיר הזיכרון הארעי שהקימה המכללה תמונות ושמות בני משפחה של אנשי סגל, סטודנטים ובוגרים. לציון שנה לאירועי ה-7 באוקטובר החליטה הנהלת המכללה להקים קיר קבוע לזכרון נרצחי השבעה באוקטובר וחללי מלחמת חרבות ברזל מקהילת הבוגרים והסגל של מכללת קיי. עם סיום הטקס, ברגע מרגש במיוחד הוסר הלוט מקיר זה, בתקווה מעומק הלב שלא יתווספו חלילה שמות לקיר זה לעולם.
על קיר הזיכרון מופיעים חברת סגל ו-4 בוגרי המכללה שנרצחו ונפלו במהלך המלחמה: ד"ר מרסל פרייליך ז"ל, רס"ר במיל' מתן דמארי ז"ל, לבנת קוץ ז"ל, תמר קדם סימן טוב ז"ל, ועומר חרמש ז"ל. במהלך הטקס ד"ר נועה ליבוביץ', דיקנית המכללה הקריאה את סיפורם האישי של כל אחד מהם.
"ד"ר מרסל פרייליך (64), מרצה לכימיה וראש ההתמחות במדעים במכללה, התגוררה בבארי ב-40 השנים האחרונות. הותירה אחריה 3 ילדים ו-4 נכדים. הכשרת מורים הייתה משוש חייה. היא פעלה בכל המישורים כדי להיטיב את ההוראה ולהכשיר מורים טובים יותר בבתי הספר שידעו להנגיש את הידע המדעי לתלמידים בבתי הספר ולהפוך את מקצוע הכימיה לאטרקטיבי. במשך 10 ימים הוגדרה חטופה עד שהתקבלה הבשורה המרה על הירצחה" ציינה ד"ר לייבוביץ.
רס"ל במיל' מתן דמארי (31), סטודנט שנה ד' בתוכנית חנ"ג. חבריו מספרים שהיה אדיב, עוצמתי וצנוע. הוא תמיד ישב בשורה הראשונה בכיתה, קשוב וסקרן – בכדי להבהיר לעצמו עד הסוף עד אחרון הפרטים כדי להיות איש מקצוע טוב יותר. מתן היה גם שחקן מרכזי בקבוצת הכדורסל של המכללה עמה השתתף שלוש שנים במשחקי אס"א וקיבל תעודת הצטיינות בגין הישגיו האקדמיים. הוא נפל בקרב בעזה ב-5 בדצמבר 2023, כ"ב בכסלו תשפ"ד.
בוגר נוסף שמונצח בקיר המכללה הוא עומר חרמש (48). הוא התגורר בכפר עזה, שם נרצח ב-7 באוקטובר. כשסיים את לימודי החינוך הגופני הוסיף התמחות בחינוך המיוחד. הוא עבד עם ילדים בקיבוץ ומאוד אהב את עבודתו. עומר היה אוהד מושבע ומוכר של קבוצת הכדורגל "הפועל תל אביב", וקעקוע גדול של סמל הקבוצה עיטר את זרועו. הוא גם נהנה לשחק בקבוצת הבוגרים בקיבוצו. אביו סיפר: "יום ראשון בערב היה היום החשוב ביותר בשבוע שלו. היה זה המפגש השבועי של כדורגל הזקנים: מבוגרים בגילם, צעירים ברוחם, כאשר עומר מתגאה בהיותו זקן השבט. בסיום היה שב אלינו, לבית הוריו, מיוזע ונסער, מתאר את פועלו כאילו שווה ערך למופע מדהים של מסי".
לבנת קוץ (49), בוגרת תוכנית שבילים, התגוררה בכפר עזה ושם נרצחה בעלה אביב ושלושת ילדיהם: רותם, יונתן, יפתח ב-7 באוקטובר. לבנת היתה אמא, רעייה, חברה, ושותפה לחלומותיהם של רבות ורבים מקצוות הארץ והעולם, ניחנה ביכולתה האינטואיטיבית לחוש את צרכי הסובבים אותה ולנקוט ביצירתיות יתרה עבור עשיית טוב. לבנת היתה סטודנטית מצטיינת בלימודים, יזמית ופורצת דרך. למרות שעבדה בהייטק מספר שנים, ולמרות המצב בעוטף, חזרה לביתה בכפר עזה והקימה את בית מלאכה, שמחבר בין אמנות וחוסן לילדי היסודי במועצה. מבקרים רבים הגיעו ללמוד על המודל הייחודי שהמציאה: חיבור בין גינה טיפולית, אומנות, יצירה, חוסן, עשייה בידיים.
בוגרת נוספת של המכללה, שנרצחה עם בעלה ושלושת ילדיהם היא תמר קדם סימן טוב (35), שלמדה בתוכנית 'שבילים'. היא התגוררה בניר עוז והייתה פעילה חברתית ופוליטית במועצה האזורית אשכול. במהלך השנים קידמה תמר יוזמות חינוכיות וחדשניות בבתי ספר בדרום הארץ במסגרת הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות והקימה את בית הספר לאומנות ביכורים במועצה אזורית אשכול, אותו ניהלה. לאחר מכן הקימה את הגילדה לאומנות ויוזמות מופלאות ומרגשות שבבסיס כולן ההבנה שהדרום הוא הבית והכל צריך להיות כאן זמין ונגיש ולא צריך לנסוע רחוק כדי לקבל תרבות, אמנות, מוזיקה ויצירה.
