משרדי הממשלה מגלגלים את האחריות זה על זה, וכבר שנה מפרוץ המלחמה, לתושבי שדרות אין רכבת למרכז הארץ. "רכבת לתל אביב זה גם עניין כלכלי הכרחי בשיקום שלנו, אבל זה גם במידה רבה סמל", אומרת ל'דבר' סאשה רצ'קין (35), תושבת העיר. "כשאין רכבת, זה סמל של ניתוק, במיוחד בעיר כמו שדרות, שממש סימלה פעם את הניתוק הזה".
שדרות, שנחשבת 'בירת חבל התקומה', מונה כ-36 אלף תושבים, ופועלת בה תחנת הרכבת היעילה העיקרית לרבבות תושבים נוספים מהקיבוצים והמושבים שבצפון העוטף. עם פרוץ המלחמה הופסק מייד השימוש במסילת שדרות-תל אביב בהחלטת משרד הבטחון, בשל מקטע שלה שעובר קרוב מאוד, ובקו אש ישיר, לקו הגבול.
אף שזו פרקטיקה רגילה בעתות הסלמה בדרום, על פי רוב נמשכת השבתת הרכבת רק כשבוע או שבועיים. אולם מאז 7 באוקטובר, שדרות, שמעולם לא פונתה לחלוטין, ומרבית תושביה כבר בחרו לשוב להתגורר בה עם הזמן, נותרה ללא רכבת. רכבת ישראל מנסה להקל על הנוסעים בעזרת הסעות (שאטלים) לרכבת אשקלון, אולם מדובר בפתרון חלקי בלבד.
נוסעים לתל אביב דרך באר שבע
במרץ, כמעט חצי שנה לתוך המלחמה, הכריזה שרת התחבורה מירי רגב על 'פתרון יצירתי' – פתיחת המסילה הדרומית בלבד, שאינה קרובה לקו האש, כך שתושבים יוכלו לנסוע דרך באר שבע, ותחנת הרכבת נפתחה מחדש. אולם הנתיב העוקף הוא פתרון חלקי מאוד, אם בכלל – תדירות הרכבות נמוכה מאוד, לרוב פעם בשעה בלבד, והדרך לתל אביב דרך באר שבע אורכת בין שעתיים וחצי לשלוש, תלוי בזמני ההחלפות. על פי נתוני רכבת ישראל, בספטמבר 2023 עברו יותר מ-41 אלף נוסעים בתחנת רכבת שדרות.
בספטמבר 2024 עלו בתחנה 14,467 נוסעים בלבד, כולם לכיוון באר שבע. נוסף עליהם, כ-20 אלף איש נוסעים בחודש בשאטלים משדרות לאשקלון. כלומר גם אחרי שמרבית משתמשי התחבורה הציבורית בשדרות נאלצו לעבור לשאטלים, עדיין קיים פער של כ-6,000 תושבים בחודש שאינם משתמשים ברכבת כלל בשל היעדר המסילה צפונה, ונאלצים לשלם יותר כסף, ולבזבז יותר שעות ולחץ בכבישים. המצב עלול גם להרחיק תושבים חדשים מהעיר, בניגוד לתוכניות להצמיח ולחזק אותה ביום שאחרי.
סאשה רצ'קין. "רכבת לתל אביב זה גם עניין כלכלי הכרחי בשיקום שלנו, אבל זה גם במידה רבה סמל" (צילום: אלבום פרטי)
"פעם יכולתי להגיע לתל אביב תוך שעה ועשרה-שעה ועשרים, ולדעת שאגיע", אומרת רצ'קין. "היום אני צריכה להסתמך על אוטובוסים, שגם ככה הם לא צפויים באזור הזה, מגיעים לפעמים באיחור, לפעמים לא מגיעים". בדיקת 'דבר' מאששת את דבריה: נסיעה לשדרות יכולה לארוך כפול ואף יותר בחלק מהימים, ואכן חלק מהאוטובוסים אינם מגיעים.
עמותת 'עתיד לעוטף', שהוקמה לאחר אירועי 7 באוקטובר כדי להילחם על פיתוחו מחדש של חבל התקומה: "מדובר בנזק חברתי, כלכלי ומורלי אדיר לתושבי העוטף, ואחרי שנה, הוא עוד לא קרוב להיגמר".
עורק תחבורה מרכזי
האזרחים ממשיכים לסבול מההשלכות של סגירת המסילה, ובמשרדי הממשלה מחליפים האשמות. במשרד התחבורה מפנים את האצבע לצה"ל ולמשרד הביטחון: "תחנת הרכבת בשדרות נסגרה בהוראת גורמי הביטחון עם פרוץ המלחמה, ובזכות פעולות שביצעה הרכבת התאפשרה הנסיעה משדרות דרומה בעוד הנסיעה צפונה נאסרה על ידי הצבא. רכבת ישראל ערוכה לחידוש התנועה לכיוון צפון מייד עם קבלת האישורים ממשרד הביטחון. נושא מיגון תחנת הרכבת בשדרות הינו באחריות משרד הביטחון במשך שנים.
"בימים אלו, משרד התחבורה פועל מול הגופים הרלוונטיים האחרים ובהם משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון ומשרד האוצר, במטרה לקדם את נושא מיגון תחנת הרכבת בשדרות, תוך העלאת החשיבות בפניהם על תנועת הרכבות באזור לטובת תושבי הדרום".
בצה"ל ובמשרד הביטחון התנו את הפעלת הרכבת בהקמת מגנן בהשקעה של כ-800 מיליון שקלים, וטוענים שהכדור בידיים של משרד האוצר. המלצות צה״ל באשר לפעילות רכבת ישראל נבחנות כל העת בהתאם להערכת מצב מתמשכת. "צה״ל העביר למל״ל את ההמלצות בדבר מיגון חלק מתוואי הרכבת במרחב שדרות וזאת במסגרת המאמץ המתמשך לשיפור והבטחת ביטחון הנוסעים", אמר דובר צה"ל. "התוכנית תיושם בהתאם להחלטת דרג מדיני בעניין". בשיחות עם מקורות ביטחוניים חזרה הטענה שהכדור אצל משרד האוצר שאינו מאשר את התקציב.
משרד האוצר: "מתקיימים דיונים בנושא בהובלת מנכ"ל משרד רה"מ, והוקצה תקציב לתכנון ראשוני עבור פתרונות לסוגיה". האוצר לא פירט על טיב הפתרונות.
אלא שהפתרון היחיד שעליו מדברים כל הגורמים, המגנן, אינו פתרון לזמן הקרוב. ההערכות משתנות, אולם מרבית המקורות המעורים בנושא העריכו שייקח בין שנה לשנתיים לסיים את הקמת המגנן. אף שכבר ברור לכל שמדובר במלחמה ארוכה, ייתכן מאוד שגם אחרי סיומה לא יוכלו תושבי שדרות לשוב לנסוע ברכבת. "אם המדינה סבורה שהאזור בטוח מספיק כדי שנגור פה, הרכבת חייבת לשוב לפעולה כבר מחר", אומר אוהד כהן, מנכ"ל 'עתיד לעוטף'. "הפתרון של הקמת חומות מיגון שייך לתפיסה המעוותת של 6 באוקטובר – כי חומות סופן ליפול – ואנו מתנגדים בתוקף לתת לארגוני הטרור עוד סיבות לתקוף.
אהד כהן. "מאז סגירת הרכבת לפני כשנה לא התקיים אף שיח עם ראשי הרשויות והתושבים בנושא" (צילום: עומר מסינגר)
"לא ניתן לשקם את העוטף בלי להחזיר לפעולה את עורק התחבורה המרכזי שלנו – קו הרכבת של הנגב המערבי. מאז סגירת הרכבת לפני כשנה לא התקיים אף שיח עם ראשי הרשויות והתושבים בנושא, ועשרות אלפי תושבי האזור נאלצים להתמודד עם קשיים בפרנסה, קשיים בגישה לשירותי בריאות ופגיעה בקשרים המשפחתיים שלהם. עד עצם היום הזה אף אחד לא יודע באמת מה הסיבה לסגירת הרכבת חוץ מהטיעון השחוק: 'סיבה ביטחונית'".
התושבים נוטים להסכים. "גם לחלק מהבתים שלנו בשדרות יש כינון ישיר מעזה", אומרת רצ'קין, "אם אתם דואגים שיהיה מספיק בטוח כדי שנחזור, אבל לא מספיק בטוח לרכבת, מה זה אמור להגיד לנו?"
18 שנים בלי פתרון אמיתי
המסילה לשדרות אושרה לראשונה ב-2006, כשנה לאחר ההתנתקות, אך לפנ השתלטות חמאס על הרצועה ב-2008. אלא שבנייתה בפועל התעכבה והחלה רק ב-2009, והתחנה נחנכה רק ב-2013. לאורך כל הזמן הזה לא ידוע על אף ניסיון משמעותי לשנות את התוואי כדי להימנע מהבעיה, אף שלא מדובר בשינוי גדול במיוחד.
ב-2014, עם פרוץ מבצע צוק איתן, הופסקה הפעילות ברכבת, והועלו פתרונות מטעם המל"ל, כולל הסעת רכבת נוספת, ממוגנת, לצד רכבת הנוסעים, שתהיה קרובה יותר לעזה ותשמש מגנן, לצד רעיונות כמו הקמת מכשול דומה לזה שמוצע היום. אף אחד מהרעיונות לא יושם.
