N12 – "אם ברקת יעשה את זה

ביום ראשון בשבוע שעבר צעד השר ניר ברקת ברחובות ניו יורק, ובידו תמונות של חטופים. בארץ מעולם לא השתתף בצעדות למען החטופים, ובאמת שלא חסרות כאלה, ובכיכר החטופים עדיין לא מצא דקה אחת לבקר כבר שנה ושבעה חודשים. אולי זה ישתנה אם המשפחות יפתחו אוהל זכיין בכיכר מדיסון או בלה דפאנס, כי נראה שכבוד השר מתחבר לגיהינום של ילדיהם ביעדים נבחרים בלבד.

"ניר ברקת הוא אשכנזי מהאליטה האשכנזית של ירושלים, שגדל במקום הנכון, במשפחה הנכונה", אומר העיתונאי חיים לוינסון, "הוא מסתובב עם איזו תודעה שהוא צריך להנהיג את המדינה. אני חושב שכבר בגיל שלושים ומשהו הוא מקבל 400 מיליון דולר". הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר טוען: "ההבנה שלו בכלכלה היא מתחת לכל ביקורת, נמוכה מאוד, אפסית", ולפי הפרשן הפוליטי שלום ירושלמי, "הוא היה בטוח שאחרי כישלון קולוסלי כזה, נתניהו עוזב".

פרופ' איתן פרידמן, שמכיר את ברקת עוד מהצנחנים, קובע: "המחויבות האמיתית של ניר ברקת זה לאדם אחד, לניר ברקת", אך משה אחרק ששירת איתו בצנחנים אומר: "הוא מקצוען אמיתי, אדם חרוץ, אמין, הוביל את הפלוגה בקרב של אש תופת". ופרידמן מספר על עימות לאור תמיכתו של ברקת בפטור מגיוס לחרדים: "פשוט עף לי הפיוז. ואמרתי – אני זוכר שטיפלתי בך בשטח, ואולי במקום רק לחבוש לך את פצע הירייה, הייתי גם צריך להשתיל לך עמוד שדרה".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

כבר שנתיים וחצי שהאיש ללא עמוד שדרה הוא שר הכלכלה הפורחת שלנו. לא ככה הוא תכנן: ברקת היה אמור מבחינתו להיות כבר ראש הממשלה, לא להתעכב במשרד כפוי הטובה וחסר הכיבודים שבו הוא הולך כבר שנתיים וחצי מכישלון אל כישלון. אבל ניר ברקת מוכן לחכות. יש לו למה.

כבר שנים שהסקרים מחייכים אליו. פעם אחר פעם אחר פעם, כשמצביעי הליכוד נשאלים על היום שאחרי נתניהו, ברקת מוביל על פני כל השאר. פעם עם יותר ופעם עם פחות, פעם מול יולי אדלשטיין והמציאות ופעם מול יוסי כהן מהדמיונות, אבל ברקת לא יורד מהמקום הראשון. כן, בליכוד אוהבים גברים אשכנזים אליטיסטים עם הרבה כסף, אבל בכל זאת, איך הוא עושה את זה?

הפציעה בקרב והטיפול שהציל את חייו

"הכרתי את ניר ברקת כשהייתי הרופא של גדוד 890. הוא היה אז מ"מ צעיר בפלוגה המסייעת", נזכר פרופ' פרידמן. "מאוד התרשמתי מניר – מהמנהיגות שלו, מהחיילות שלו, מהחדות שלו, מהיכולת שלו לפקד. ראיתי בו תקווה גדולה. ידעתי שעל האדם הזה אני יכול לסמוך".

"השבוע הראשון למלחמת לבנון הראשונה, נחתנו לשפך נהר האוואלי", מספר אחרק, שהיה הרס"פ של הכוח של ברקת. "בוואדי מתחתנו כוח של קומנדו סורי, מרים את הנשק לכתף, מתחיל לירות ובאותו רגע אני חוטף כדור בראש ומאבד את ההכרה ישר. המסוק מגיע, התחילה לרדת שם ארטילריה מטורפת. ניר אומר לי 'משה, זה הקילומטר וחצי הכי ארוכים שהיה לי'".

ברקת עצמו סיפר על פציעתו, שהתרחשה שנתיים לפני אותה מלחמה: "ב-19 באוגוסט 1980 במסגרת 'מבצע מוביל' נכנסנו כוח צנחנים לדרום לבנון. חצינו את נער הליטני בדרכנו לתיבנית, במטרה לפגוע בבסיסי המחבלים בכפר". ופרידמן מספר: "הם טיהרו בית, טיהרו עוד בית. בכניסה לבית השלישי חיכה להם מחבל. ניר קיבל כדור מתחת לעצם הבריח בצד שמאל. ניר היה פצוע קשה, הכדור פגע לו בריאה. הכנסתי לו עירוי, בדקתי את קצב הנשימה וליוויתי אותו אל המסוק".

הרופא הצעיר, שזה היה הקרב הראשון שלו, הציל את חייו של המ"פ. צריך להבין שקשר שנוצר בצנחנים זה חברות לכל החיים. וגם כשמרחקים פוליטיים הפרידו ביניהם עם השנים, הם עדיין היו אחים.

"התחיל להסתובב ולשפוך המון כסף"

בגיל 35 ברקת לא היה צריך לדאוג יותר לכלום. החברה שהקים עם אחיו אלי ועם עוד שני חברים, BRM, השקיעה 400 אלף דולר בחברת צ'קפוינט. הם הכירו את גיל שוויד מהצופים. בתמורה קיבלו 50% ממניות החברה. "הוא עשה את העסקאות הגדולות האלה עם אח שלו", מחדד שטרסלר.

אז הכול זה אח שלו? כל מה שאני צריך זה אח?

שטרסלר: "כנראה שזה הרבה-הרבה בזכות אח שלו".

ברקת הוא כמו האיש שקנה כרטיס לוטו פעם אחת בחייו, ובפעם היחידה הזאת הוא זכה בפרס הגדול. האקזיט היה מהיר ומהאגדות. ברקת יצא עם 1.3 מיליארד שקל, חתם את פרק ההייטק בחייו והתחיל לחפש משמעות. ולוינסון נזכר: "אני הכרתי את ניר כשהייתי בן 16, כשהייתי פרח עיתונות במקומון בירושלים. אדם שעשה המון כסף בצ'ק פוינט. בחור צעיר, אתה יודע, עם כל הביוגרפיה – אבא שלו פרופסור באוניברסיטה העברית, הוא שירת בצנחנים, נפצע בצנחנים, עשה כסף בהייטק, בחור סופר נחמד, נראה טוב, עושה הרבה ספורט, כל הדברים הנכונים. הוא מתחיל להסתובב ושופך המון-המון-המון-כסף בחינוך. אהוד אולמרט זיהה אותו. כידוע אהוד אולמרט מאוד אוהב מיליונרים".

בהתחלה תרם המיליארדר הצעיר תשעה מיליון שקלים להכנסת מחשבים לבתי ספר בירושלים. "הוא מציג את עצמו כפילנטרופ, פעיל חברתי, לא משהו מעבר לזה", מסביר לוינסון. "ואז באה התפנית המפתיעה שאולמרט עוזב את ירושלים לטובת הפוליטיקה הארצית – רץ בבחירות 2003 כממלא מקומו של אריאל שרון ז"ל, ואתה יודע, מסתכלים ימינה ושמאלה, אתה שואל את עצמך מי החילוני שיכול לרוץ נגד יורשו של אולמרט בעירייה, אורי לופוליאנסקי – ואז ניר שם והוא קופץ לתוך הפוליטיקה".

המצב שהותיר בירושלים – והריצה בליכוד

אחרי הפסד אחד, ברקת נבחר ב-2008. ושוב ב-2013. "קשה לציין הצלחות של ניר ברקת כראש עיר", חורץ ירושלמי. הוא התחיל עם הבטחה לפרק את גשר המיתרים, ועשה את ההפך. תוספת קיטשית של 3,600 לדים צבעוניים למיתרים, שהסיבה היחידה שהאדריכל סנטיאגו קלטראווה לא מתהפך בקברו, היא שהוא עדיין חי.

ברקת נבחר על הטיקט החילוני מול פרוש החרדי ולא היה חילוני אחד בירושלים מימין ומשמאל שלא הצביע לו. אבל כשנבחר הוא סגר בתי קולנוע ומרכולים בשבתות. החילונים המאוכזבים ברחו באלפיהם, ובסוף הקדנציה של ברקת עיר הבירה של ישראל הייתה ברובה אנטי-ציונית: 40% ערבים, 40% חרדים. יזכרו לו את המלחמות עם שר האוצר משה כחלון ואיך שפך לו משאיות זבל מול פתח המשרד, אבל העיר נשארה מלוכלכת.

בינואר 2019, כשברקת מתמודד בפריימריז לליכוד, צץ לפתע סרטון בן ארבע שנים ובו ראש העירייה ברקת מזנק בידיים חשופות על מחבל שדקר אדם בכיכר צה"ל ומנטרל אותו. "נקלענו לסיטואציה – לא חושבים, אין פה זמן לחשוב", סיפר לאחר שהסרטון פורסם. "אני לוחם, אני חי"רניק, הייתי בצנחנים, אז באינטואיציה עשינו מה שחשבתי שנכון". זה היה מרשים מאוד, כמובן בנוסף לכל שאר הנתונים. הוא נכנס ישר לעשירייה הראשונה.

"השיג את האנשים הכי יקרים בליכוד"

אחרק, חברו לסיירת, אומר: "הוא רוצה לשנות הרבה-הרבה דברים. אתה יכול לעשות את זה רק בפוליטיקה. הוא יכול לעשות את זה יותר טוב מכל אחד אחר בפוליטיקה". ולוינסון מודה: "להיכנס לפריימריז של הליכוד ברשימה הארצית ולא להתחיל דרך מחוז זה דבר מאוד-מאוד קשה והוא הצליח בו". לפי ירושלמי, "כאשר אתה נכנס לפוליטיקה, עם כסף בלתי מוגבל, כמובן שהאפשרות שלך הרבה יותר טובה מאשר של אחרים".

"אני זוכר, לך תסתכל, כמה הוא קיבל באילת – באילת ניר ברקת הגיע למקום ראשון. מה הוא עשה באילת שגרם לו להגיע למקום ראשון?", שואל לוינסון ועונה: "הוא השיג את האנשים הכי יקרים בליכוד. הוא פשוט שפך ערימות של כסף שאף אחד אחר לא יכול לשפוך. הוא עשה קמפיין שאף אחד אחר לא יכול לעשות. הוא עשה יום הולדת 60 באיירפורט סיטי, באיזה אירוע מטורף עם ים של אוכל".

"הייתה לו גם איזו תקופה שהוא היה עושה אירועים שהיה מסיע אנשים לירושלים באוטובוסים, מסדר להם ארוחות במסעדות בירושלים, נותן להם את אותה הרצאה קבועה", מוסיף לוינסון. ועוד בונוס קטן שלא מזיק למיקום בפריימריז: ברקת דאג לעשרות חברי מרכז ליכוד לכרטיסים למשחקי בית"ר ירושלים. "הוא קנה את דרכו והוא ממשיך לקנות את דרכו", תוקף לוינסון. 

ההבטחה של נתניהו שהופרה

שנה אחרי שברקת נכנס לכנסת, ראש הממשלה כבר הכריז שהוא יהיה שר האוצר הבא: "אני ביקשתי מניר ברקת חברנו להיות שר האוצר המיועד של ממשלת הליכוד הבאה", הכריז מעל הבמה. וירושלמי מזכיר: "ברקת מאוד-מאוד התמרק לקראת התפקיד הזה. הוא היה בטוח שהוא הולך להיות האיש הכלכלי המרכזי של נתניהו וכמובן של המדינה". אבל נתניהו, באופן מאוד "לא אופייני" לו, הפר את ההבטחה. ברקת נפגע מאוד, הבין שעשו עליו מניפולציה ולא שכח את זה – אבל כלפי חוץ, כלום.

לפי לוינסון, "ברקת קיבל החלטה שלא משנה מה, הוא הולך עם הליכוד. גם במחיר כבודו, גם אם הוא יושפל, הוא יעשה מה שהמתפקדים שלו והמצביעים שלו חושבים שהוא צריך לעשות. אז הוא בטח בדק את זה בסקרים, ראה שהסקרים והסנטימנט עם ביבי, ויבלע את כבודו. זה פשוט ככה".

פרס הניחומים היה משרד הכלכלה, אבל שטרסלר טוען: "ברקת הוא שר הכלכלה הכי גרוע שהיה לנו מאז ומעולם. הוא פשוט לא עושה את תפקידו, הוא פשוט לא מבצע".

בכמה אנחנו יותר יקרים מהעולם?

שטרסלר: "תראה, ישראל יקרה מאירופה, בארצות הברית, מכל מדינות המערב העשירות יותר, ב-38%. אנחנו יקרים יותר ממדינות עם רמת חיים פי כמה מאיתנו – יותר יקרים משווייץ, מצרפת, מגרמניה, מאיטליה. זה מטורף. וזה, במילה אחת, הכישלון הכי גדול של ניר ברקת".

איך אדם שידע לעשות כל כך יפה לביתו, ועוד 1.3 מיליארד, לא מצליח לעשות קצת לביתנו?

שטרסלר: "כי מאקרו-כלכלה זה ממש לא איזו הצלחה קטנה או גדולה בהייטק. לא קשור".

בשביל מי עובד שר הכלכלה?

הדבר הראשון שהשר ברקת ניסה להוביל היה רפורמה בסימון מחירים, צג דיגיטלי וביטול המדבקות –  "בגלל שכנראה הוא נפגש עם רשתות השיווק שרוצות לבטל, עם יצרנים גדולים שרוצים לבטל", מסביר שטרסלר.

והוא קצת יותר עובד בשבילם מאשר בשבילנו?

שטרסלר: "כנראה, זה מה שהנסיבות אומרות".

המהלך נכשל פעמיים בגלל צעקה ציבורית גדולה. אבל יש מדבקות שברקת כן אוהב: הוא יזם את חוק המדבקות השחורות כדי לעשות שיימינג ליצרנים שהעלו מחירים בזמן המלחמה. ראיתם מדבקות שחורות בסופר? כן, גם זאת הייתה הצלחה מסחרת.

והייתה רפורמת "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל" שיזם: "כלומר, לאפשר יבוא חופשי, בלי מכסים, בלי מכון התקנים. אבל אני שואל אותך, אתה ראית את התוצאות בשטח? ראית משהו? ראית איזו ירידת מחירים?", תוקף שטרסלר. למנכ"ל משרד הכלכלה מינה ברקת את מוטי גמיש, עסקן פוליטי בלי רקע או ניסיון בכלכלה – ולא, ניהול חברת ההפקות של אייל גולן זה לא ניסיון רלוונטי להורדת יוקר המחייה. 

ב-7 באוקטובר לניר ברקת היה ברור שנתניהו יעזוב, והוא ייכנס למרוץ על ראשות הליכוד אחריו. בשיחות עם עיתונאים הוא כבר דיבר על נתניהו במילים קשות. "את עוצמת הכישלון והמחדל שברקת מייחס לנתניהו לא הרבה מייחסים לו", מגלה ירושלמי. "וזה הרבה-הרבה מעבר למה שאחרים חושבים. כלומר, אם אתה לוקח את ניר ברקת ואומר לו 'תגיד מה שאתה חושב בלי לחשוש מאף אחד', אז הוא יכול לתת את הנאום הכי בוטה, הכי קשה, נגד נתניהו בקפלן. אבל הוא לא יעשה את זה כי אם הוא יעשה את זה, אז הוא גמור בליכוד".

שינוי הכיוון של ברקת במלחמה

אבל השבועות והחודשים נקפו, ונתניהו לא הלך לשום מקום. ברקת שינה כיוון והפך לפי שעה לחייל נאמן. לפעמים נאמן מדי, כמו אחרי שידור העדות השוברת של שורד השבי אלי שרעבי. "עסקתי בדברים יותר חשובים", אמר לאופירה ולוינסון כשנשאל אם צפה בתוכנית "עובדה".

"ניר הוא הפוליטיקאי הכי חרוץ שאני מכיר, אולי למעט נתניהו", מספר לוינסון. "הוא עובד מהבוקר עד הלילה, מוקף בהמון-המון יועצים ומתכונן כל הזמן. ולפני שהוא בא לריאיון, כל ריאיון, עושה אין-ספור סימולציות ומכין מסרים. אבל ברגע שאתה זז איתו (משם) מילימטר, זהו, הוא לא יודע – מה שהוא לא מוכן הוא לא יודע. הוא פשוט לא התכונן לשאלה, אז זהו, שם זה נגמר".

וזו לא הייתה האמירה החריגה היחידה שלו באותו ריאיון: "כשאתה קורא לנתניהו 'המנהיג העליון' – אני, האוזניים שלי מצטמררות מזה", אומר לוינסון. "אלה ביטויים של הדיקטטורות החשוכות ביותר. אבל יכול להיות שבקרב קהל מצביעי הליכוד ובקרב קהל מצביעי הפריימריז זה אחלה, זה נהדר, זה עובר נפלא".

מה שעבר פחות נפלא היה ריאיון באנגלית ל-MSNBC. ברקת עבר שם שחיטה בשידור חי מידי ג'ו סקרבורו, שהקשה לגבי קטאר, וברקת התחמק: "השאלות יישאלו ונקבל תשובות כשהמלחמה תיגמר".

השר המתעופף והמכתב ה"מתקרנף"

בינתיים מטיסה לטיסה אולי האנגלית השתפרה קצת: ברקת הוא שיאן הממשלה בנסיעות לחו"ל. מתחילת הקדנציה הוא היה בחו"ל 115 ימים, משאיר אבק אפילו לנוסעת המתמידה מירי רגב. וייטנאם, סינגפור, גרמניה, ניו יורק, יפן, וושינגטון, האמירויות, לוס אנג'לס, צרפת, איטליה, שוב ארה"ב, שוב צרפת, פולין, הודו, שווייץ, הודו פעם שנייה, בלגיה והודו פעם שלישית, ואיחוד האמירויות גם, ושוב ניו יורק. ולשנה הקרובה יש כבר, תודה לאל, טיסה סגורה כל חודש. "לפי דעתי הוא בורח, הוא בורח מהמציאות כאן", מאשים ירושלמי. "הוא לא ממש שייך לסדר היום הביטחוני והמדיני שקורה כאן, הוא לא שותף בכלום, לא יודע מה בדיוק יש לו לעשות בארץ".

מי שלא מבין איך דברים מתנהלים במפלגת השלטון היה יכול להניח שברקת, עם העבר הקרבי שלו, יילחם נגד חוק ההשתמטות, אבל באמת יילחם, יוביל מאבק. הוא הרי נטרל מחבל בידיים חשופות, מה הבעיה בשבילו לנטרל חוק? אבל ברקת רק שלח מכתב. "המכתב הזה הוא סמל ההתקרנפות, כי מעבר למכתב הזה אין כלום", טוען ירושלמי. "חוק הפטור מגיוס הזה חס וחלילה יעבור, והוא יצביע בעד, כי הוא לא אמר בשום מקום שהוא יצביע נגד".

גם אחרק חברו ליחידה מודה: "אני תומך בלי להסס בקטע הזה של תרומה כזאת או אחרת. אין שום סיבה שחלק יישבו ולא יתרמו, ועוד בשיא החוצפה יבואו עם כל מיני דרישות הזויות. בכדי שיהיה חוק הגיוס יש חוקים, יש כללים, אז ניר יחליט את מה שיחליט, ואני מכבד את הדרך שלו, את מה שהוא רוצה".

"ציפיתי שיגלה עמדה עם חוט שדרה"

"בפעם האחרונה שנפגשתי עם ניר זה היה בתקופת המהפכה המשטרית", משחזר פרידמן. "באנו קבוצה שאנחנו קוראים לעצמנו 'צנחנים נפגשים עם ניר', ובאנו לשמוע ממנו איך הוא מתכוון להתנהל בזמן ההפיכה המשטרית, אפרופו ההצבעה על ביטול עילת הסבירות. באנו אליו ביום שבת בערב, היו 12 איש, הוא אמר לנו 'זה הכול דיבורים, שום דבר לא יקרה מזה, זו עמדת מוצא ואנחנו בסופו של דבר נגיע להסכמה רחבה'".

אבל ברקת הצביע בעד ביטול עילת הסבירות, וברקת אמר שתהיה ועדת חקירה ממלכתית, בוודאי שתהיה, ואחר כך זיגזג גם את זה. יש רקדנים בלורד אוף דה דאנס שעשו פחות פירואטים ממנו ובמפגשים של הצנחנים הוותיקים כל שנה בווינגייט, הם כבר מפנים את המבטים לכיוון אחר כשברקת מגיע, מלווה בדרך כלל בצלמים. הרעות נקברה.

"האיש איבד לחלוטין את הכיוון שאליו חשבתי שהוא יילך", מאשים פרידמן. "אם ציפיתי מניר, ניר שהכרתי, ניר שחיבבתי, ניר שאהבתי, ניר שסמכתי עליו ללכת אחריו בעיניים עצומות בדרום לבנון או במקומות אחרים – ציפיתי ממנו שיגלה עמדה ערכית, עמדה עם חוט שדרה, עמדה אידיאולוגית, זה מעבר לקווים האדומים שלי. לא קרה, לא קרה אז ולא קרה מאז, ולכן גודל האכזבה הוא כגודל הציפייה".

אבל לברקת יש תוכנית ויש לו סבלנות והוא גמיש כמו בלרינה קפוצ'ינה. וביום שאחרי נתניהו, כשיחזור לתדרך נגדו בדרך לצמרת, הוא אפילו לא ימצמץ. ועד אז, אם כבר צריך להמתין, אז הכי טוב בטרקלין של הביזנס: אנחנו מהדקים חגורות בדרך למיתון, השר והפמליה מהדקים חגורות לקראת המראה לעוד יעד נבחר.

תחקיר: נוי ברכה

מצאתם טעות לשון?