ירון אברהם
האמירה שתפסה את אוזניי בנאום ראש הממשלה באו"ם היה דווקא הדברים שאמר נתניהו על העניין הסעודי. היו לנתניהו בעבר מסרים אופטימיים בנאומים, כמו אותו נאום באו"ם בשנה שעברה. בנאום היום (שישי) נתניהו אמר שהוא מתכוון לעשות הכול כדי לגרום לשלום עם סעודיה לקרות. מה זה אומר הכול? האם הוא מוכן גם לוויתורים הפוליטיים הנדרשים בדרך? זו שאלה שנותרה ללא תשובה. נתניהו שב ואומר שאסור לפספס את ההזדמנות הזו. מי שמכיר את הביוגרפיה וההיסטוריה של נתניהו יודע להגיד שעוד משנות ה-90 הוא דיבר על הדבר הזה. השאלה היא מה קורה כשזה עובר דרך מחירים פוליטיים.
ובכל זאת, הביקורת וההשתלחות של נתניהו כלפי האו"ם, בזמן שהוא נואם באותו בניין, לדעתי מהווה עליית מדרגה ברטוריקה. הוא תקף את קארים חאן התובע הראשי, ואף קורא לו "אנטישמי". הוא קרא לבניין שהוא נאם בו כפועל מתוך "אנטישמיות טהורה". האמירה הנקודתית של נתניהו בנושא הזה הייתה הכי חריפה יותר מכל מה שאני זוכר מהעבר.
ולגבי הנאום – ברור שנתניהו משיג כאן דיווידנדים פוליטיים וברור שנתניהו לא היה מוותר על הנסיעה הזו כי יש לזה גם משמעות פנימית וחלק מהמסרים מכוונים גם פנים. עם זאת, חשוב לזכור: הנאום משודר בשידור ישיר בלא מעט רשתות טלוויזיה, נתניהו הצליח להעביר את הקייס הישראלי באופן מפורט החל משבעה באוקטובר, דרך לבנון ואיראן ושאר האתגרים של ישראל. זו בסוף כן הבמה הכי חשובה בעולם ואי אפשר לזלזל בפלטפורמה. העולם שמע על הזוועות שוב, על שבעה באוקטובר, על הקושי בצפון ואיראן שמחברת את הכול – יש לזה ערך לטובת ישראל.
אני לא חושב שנתניהו סיפק נאום מעולה, אבל הוא היה טוב בסטנדרטים שלו בעקבות המצב שהגענו אליו. גם לגבי החטופים הוא סיפק מסר מילולי מדויק – למרות הפער הברור במעשים.
דפנה ליאל
זה היה נאום לוחמני מאוד של נתניהו, שכוון גם לאוזניים הישראליות. אלו לא בדיוק המסרים המפויסים שהעולם רצה לשמוע.
נתניהו בדבריו מכין את הקרקע להסלמה נרחבת, בסגנון – It's our way or the highway. כלומר, או שחמאס ישחרר את החטופים ויניח את נשקו או שנמשיך להילחם. או שהעולם יגביל את איראן או שישראל תעשה זאת בעצמה.
נתניהו בעצם מנסה לשכנע את העולם להפעיל לחץ על איראן כדי שהיא תשכנע את הפרוקסי שלה להישבר – את חמאס להגיע לעסקת חטופים בתנאים של ישראל, את חיזבאללה לסגת מעבר לנהר הליטני ולסיים את המלחמה. אחרת, איראן היא זו שתשלם את המחיר.
אבל, ויש פה סיכון, נתניהו משרטט בנאומו תסריט שמוביל למלחמה אזורית, וכבר למדנו שקשה מאוד לדעת איך הדברים יתקבלו ויתפתחו. הסוכרייה שנתניהו מציע לעולם, לכאורה, היא ההסכם עם סעודיה, אבל כולם מבינים שאין לזה שום היתכנות כי נתניהו לא באמת מוכן לשלם את המחירים שכרוכים בכך.
יונה לייבזון
המסר "ישראל מנצחת" של נתניהו מעל בימת האו"ם מופנה לעולם, אותו הוא מחלק לשני חלקים – או שאתם איתנו או שאתם עם איראן. אלו בדיוק "ציר הברכה" ו"ציר הקללה", מה שמתכתב היטב עם מעמד הברכה והקללה בספר דברים.
ראש הממשלה ניסה בדבריו לעלות שלב ולהתרחק מהדיון הספציפי על לבנון, על רצועת עזה, על המלחמה ועל ישראל. מבחינתו, מדובר באירוע גדול יותר ואתם (העולם) צריכים לבחור בצד של מי אתם. נתניהו הבהיר שבכל הנוגע למלחמה בעזה ישראל מתכוונת להמשיך עד "לניצחון המוחלט" ולא תאפשר לחמאס להיות בעזה ביום שאחרי, או אלו שמשקמים את עזה.
כל רשתות הטלוויזיה המרכזיות בארצות הברית היו בעצרת ושידרו בשידור חי את נאומו של ראש הממשלה נתניהו באו"ם. בזמן הנאום שלו עשרות דיפלומטים עזבו את האולם במחאה.
המוטיב המרכזי של נתניהו בנאום היה הניסיון לחלק את העולם לטובים ורעים, ולהפוך את סיפור המלחמה של ישראל לאירוע גדול הרבה יותר מכל מה שראינו בעזה או בלבנון במהלך השנה האחרונה.
יקי דיין
מדינת ישראל נשארה כיום, שעה לתוך המלחמה, עם לגיטימציה רק מצד ארצות הברית. ישראל איבדה לגמרי את האו"ם, שפועל באמת בצורה אנטי-ישראלי אך נשאר לא רלוונטי בעיקר בזכות ארצות הברית. אם לא הייתה ארצות הברית, אז האו"ם היה פועל כמו שאנחנו רואים במקומות שבהם הם לא נוכחים כמו בית הדין הבין-לאומי בהאג ועוד. הנאום הזה הוא כן נאום לאוזניים ישראליות, וכן נאום שפונה ללגיטימציה שעוד נותרה בארצות הברית, אך הוא גם נאום שתוקף את מדיניות הפייסנות מצד העולם כלפי איראן. וזה מהלך נכון, כי זו גם הבעיה המרכזית של ישראל.
עמוס ידלין
ראש הממשלה נתניהו הוא נואם מחונן. הוא המסביר הכי טוב של הקייס הישראלי בעולם ושל העם היהודי. הוא גם פוליטיקאי יותר טוב מכל היריבים שלו. עם זאת, הוא מדינאי ואסטרטג כושל.
נתניהו היה צריך להגיד היום שישראל מנצחת, ודווקא בגלל ההיפוך שישראל ביצעה מאז שבעה באוקטובר – הוא מוביל כעת לסיום המלחמה, שמנוגדת לתפיסת הביטחון שלנו. נתניהו הוביל אותנו למלחמה ארוכה שמרסקת את הכלכלה, את הלגיטימציה הבין-לאומית שלנו ואת היחסים עם האמריקנים. האיש לא יודע להוביל את ישראל בצורה נכונה למאמץ צבאי ולמאמץ מדיני.