בצום תשעה באב שחל אתמול (שלישי) נשבר שיא העולים להר הבית – קרוב ל-3,000 יהודים עלו בבוקר אחד. בנוכחות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, עשרות יהודים הפרו את הנחיות הסטטוס קוו על ההר כאשר הם השתטחו על הארץ והשתחוו, התפללו ושרו את המנון התקווה תוך הנפת דגל ישראל. המתפללים שפוקדים את ההר מזה עשורים, רואים בכך כחופש הפולחן שלהם. מבחינתם העלייה להר הבית אינה תופעה שולית כפי שאולי נתפסה כך לפני כמה עשורים.
עלייתו של בן גביר להר הבית אתמול גרמה לראש הממשלה בנימין נתניהו למהר ולהבהיר כי "מדובר בחריגה מהסטטוס קוו". למרות הודעת ראש הממשלה, השר בן גביר המשיך לעמוד על שלו ואמר: "המדיניות שלי היא לאפשר את חופש הפולחן ליהודים בכל מקום וגם בהר הבית".
נגד עמדת ראש הממשלה, בן גביר בהר הבית
אחרי מלחמת ששת הימים התגבשו הבנות בנוגע למתחם הקדוש בהר הבית, לפיהן ליהודים מותר לעלות להר אך אין להם זכות להתפלל בו. משטרת ישראל היא זו שאחראית לאכוף את האיסור הזה. הסטטוס קוו מתייחס ליהודים כמבקרים בדיוק כמו תיירים אחרים ולא כאל מתפללים. בנוסף, הושגה הבנה מול הווקף שלא יוצבו דגלים לאומיים בתחומי הר הבית. בשנים האחרונות פעילים יהודים ופלסטינים כאחד הפרו את ההנחיה עם הנפת דגלי ישראל ודגלי הרשות הפלסטינית ברחבת ההר.
במרחב דוד במשטרת ירושלים הגדירו באופן ברור את ההנחיות למבקרים יהודים בהר הבית: "הכניסה מותנית בבידוק, אסורה פעילות דתית או פולחנית בעלת סממנים גלויים, אסורה הבאת תשמישי קדושה או חפצים אחרים המשמשים לפעילות דתית או פולחנית, אסורה הוצאת עפר או אבנים מתוך מתחם הר הבית. בכל מקום של ספק, יש לקבל אישור מהשוטרים במקום". יהודים יכולים לעלות להר בלוח זמנים מוגבל ובקבוצות קטנות תוך ליווי משטרתי צמוד.
יהודה גליק עולה להר-הבית בקביעות מזה ארבעים שנה. "הפעילות היהודית בהר הבית לאורך השנים נקבעת על פי השטח". הוא תיאר. "לפני ארבעים שנה אפשרו לנו לעלות אחד אחד, כלומר בכל פעם מבקר יהודי בודד. בהתחלה היינו מתפללים בשקט אבל בעשור האחרון יש תפילת יהודים בהר פעמיים ביום".
עולה להר הבית כבר 40 שנה, יהודה גליק
"הסטטוס קוו הוא 'סיפוח זוחל', כלומר בכל פעם משתנה ועובדות חדשות נקבעות בשטח", טוען גליק. כך למשל, בפברואר 2021 החל לפעול מסגד מוסלמי סמוך לשער הרחמים שעד לאותה שנה היה נעול ולא נעשה בו שימוש. פעילים יהודים בהר הבית התנגדו ודרשו את התערבות המשטרה, אך המסגד המשיך לפעול. יהודה גליק מתאר: "בעבר המשטרה אכפה באדיקות את האיסור על השתחוויות אך בפועל האיסורים וההנחיות הם פקטור של מספר היהודים שעולים להר. אם היו מגיעים היום להר 50,000 יהודים, למשטרה לא הייתה ברירה אלא לאפשר תקיעת שופר או טלית ותפילין".
האחריות על הר הבית היא בידי הווקף הירדני אך בפיקוח משטרתי של מדינת ישראל. המשטרה שואפת לשמור על חופש הפולחן אך במקרים קיצוניים של הסתה חמורה או אלימות, פורצת לשטח המסגד ומפזרת את ההמון, כפי שקרה בחודש רמדאן בשנה שעברה. "נתניהו חייב להגיד שמה שקרה בתשעה באב זו הפרה של הסטטוס קוו כדי לשמור על היחסים עם ירדן, אבל בסתר ליבו ראש הממשלה שמח על זה", טען יהודה גליק. "גם כשהירדנים מוציאים הודעות גינוי, זה מס שפתיים". לפי גליק, העולם הערבי צריך להראות שהוא לא מוותר על השליטה בהר, אך בפועל מה שקובע את המציאות בשטח הם יחסי תן וקח. "השאיפה שלנו, שאותה אני לא מסתיר, היא שהיהודים יחזרו להר – המקום הכי קדוש לעם היהודי", הצהיר גליק.
התופעה השולית שהתרחבה – והסובלנות של המשטרה
ארנון סגל, מחבר הספר "הבית", עולה להר מזה 25 שנה. הוא סיפר ל-N12 שבמשך עשרות שנים, תופעת עליית יהודים להר הבית הייתה תופעה שולית, אך תוך קצת יותר מעשור מספר היהודים על ההר זינק פי עשרה. לפי הנתונים של סגל, מ-5,000 עולים יהודים בשנת 2009 המספר הזה עלה לקרוב ל-50,000 בשנת 2022. "כל עוד עליית יהודים הייתה תופעה שולית, המשטרה הייתה אוכפת באגרסיביות. סטטוס קוו הוא ביטוי מכובס למדיניות גזענית כלפי יהודים, זו פגיעה בחופש הפולחן ובחופש התנועה", סבר סגל.
דוגמה לתמורות שחלו באכיפה המשטרתית ניתן לראות במקרה של גרשון סלומון, שהקים את תנועת נאמני הר הבית. לאחר שביקש מהמשטרה לערוך "טקס הנחת אבן הפינה להקמת בית המקדש" בתוך רחבת הר-הבית, הוא הורחק משטח ההר לתקופה של 28 שנים. לשם השוואה, כיום פעילי הר הבית שמנסים להקריב קורבן על אדמת ההר, משתחווים או מניפים דגלי ישראל – מורחקים לתקופה מוגבלת של עד כמה חודשים שלאחריה הם חוזרים לפעילות בהר.
סגל תיאר שיהודים דתיים שעולים להר הבית צריכים לחכות להיתר משטרתי כדי לעלות להר וכל יהודי עובר תדריך משטרתי. לפי סגל, הנהלים האלה הם לא נגזרים מתוך חוק או מעקרונות היסוד הדמוקרטים אלא בכפוף לשיקול דעת של המשטרה. "האירוע שהיה בצום תשעה באב הוא חריג מאוד", אמר סגל. "מעולם לא היה כזה פולחן יהודי בהר הבית. למעשה הוסר מחסום הפחד – אחרי שבמשך שנים דרסו את העולים, נראה שנמאס להם". סגל אמר שכאשר המתפללים השתחוו אתמול המשטרה אפילו לא ניסתה לאכוף ורק יצרה מראית עין של אכיפה.
"כבר לא תופעה שולית", פעיל הר הבית ארנון סגל | צילום:
יוסי אלוני
בעולם הערבי זועמים על בן גביר: "משתמש במסגד אל-אקצא בשביל לטרפד עסקת חטופים"
גורם בווקף הירדני ששוחח עם N12 אמר בעקבות אירועי תשעה באב בהר: "הקיצוניים שהפרו את ההנחיות לא ישנו את האמת לפיה מסגד אל-אקצא הוא מסגד אסלאמי טהור שלא יהיה מוכן לחלוקה או לשותפות. יש ניסיון לייהד את מסגד אל-אקצא ולכבוש את החצרות שלו באמצעות פרובוקציות שמטרתן לערער את הזהות הערבית-אסלאמית של עיר הקודש. הגופים הדתיים קוראים לכל המוסלמים ברחבי העולם להתגייס כדי להגן על מסגד אל-אקצא הקדוש למוסלמים בלבד".
פחרי אבו דיאב הוא אקטיביסט ממזרח ירושלים שמתפלל באופן קבוע במסגד אל אקצא. אתמול, בבוקר תשעה באב הוא הגיע כהרגלו למסגד וראה את הפרת ההנחיות מול עיניו. לטענת אבו דיאב, "המטרה של בן גביר ושל הפעילים שהיו איתו היא להבעיר את ירושלים. הם יודעים על הרגישות של האזור ומנסים להרוויח הון פוליטי על חשבון המקום הקדוש". אבו דיאב סבר שבן גביר מנסה לטרפד עסקת חטופים ומשתמש במסגד אל-אקצא על מנת להשיג את המטרה הזו. "מה שהוא עשה אתמול היה ניסיון להרוויח קולות על חשבון להבעיר את האזור ואולי להדליק את כל המזרח התיכון", טען אבו דיאב.
אבו דיאב אמר שבשנים האחרונות חל שינוי בסטטוס קוו ובהבנות מול ירדן האחראית על הריבונות בהר הבית: "בעבר המשטרה הייתה אוכפת ולא מאפשרת ליהודים להניף דגלים, להשתטח על הרצפה ולרקוד בשטח הר הבית. עכשיו שבן גביר אחראי על המשטרה – ודווקא הוא זה שמפר את החוק. מסגד אל אקצא חשוב לכל העולם האיסלאמי, ויש מי שמנסה להצית סכסוך דת – זה מסוכן מאוד".
