אלון נמרודי, אביו של רב"ט תמיר נמרודי, שוחח עם ניסים משעל וגאולה אבן סער ברדיו 103FM וחשף את תחושותיו הקשות בנוגע לטיפול המדינה בחטיפת בנו. תמיר נמרודי, בן 19, נחטף מבסיסו ביום השבת השחורה ב-7 באוקטובר יחד עם חבריו ניק בייזר ז"ל ורון שרמן ז"ל, ומאז נמצא בשבי חמאס.
אלון נמרודי התחיל את השיחה בתיאור הכאב והאכזבה מהעדר המידע על גורל בנו: "אין לנו שום מידע מאז 7 באוקטובר, מאז אותם סרטוני חטיפה בהם רואים את תמיר בריא ושלם על הרגליים. ההערכות הן שהוא הופרד מחבריו כבר ביום הראשון. אף אחד לא בא ומזין אותנו במידע כזה או אחר". נמרודי תיאר את תחושותיו במילים כואבות ונואשות, והביע את תחושת האובדן והשבר הגדול שמלווה אותו ואת משפחתו.
בהמשך, אלון נמרודי תקף את התנהלות ראש הממשלה נתניהו ואמר: "אנחנו לא בתמונה, הזיגזג ודיבורים של אדון נתניהו זה כבר מביך, הדרך בה הוא מתבטא ומתנהל. שיוותר הוא על אחד מהבנים שלו, אנחנו יכולים לבחור עבורו על איזה מבניו הוא יוותר. ככה זה נראה בעסקה חלקית. לקח חצי שנה עד שראש הממשלה הסכים להיפגש עם קבוצת משפחות החיילים החטופים". נמרודי הביע תסכול עצום מחוסר השקיפות והיעדר המידע שמספקים הרשויות, ותיאר כיצד הוא מרגיש שהמשפחות מופקרות לחסדי הגורל ללא כל תמיכה ממשלתית משמעותית.
נמרודי הדגיש את חוסר האמון שלו בחזרתו של בנו ושל יתר החטופים: "אין סיכוי שהבן שלי יחזור ואין סיכוי שעשרות של חטופים אחרים יחזרו. ה'חיזור' שלנו אחרי פגישה עם ראש הממשלה לקח כחצי שנה עד שהוא הסכים להיפגש עם קבוצת החיילים החטופים. חודשים רבים הוא סירב להיפגש. הייתה לנו פגישה קצרה ומביכה. הוא דיבר על מורשת הקרב שלו כלוחם בשנות השבעים. שאלתי ישירות וגורמים אחרים, אף אחד לא יודע לענות ואף אחד לא יודע. הדרך בה הוא ואחרים במערכת הפוליטית והצבאית מתפתלים ומתחמקים זה פשוט עצוב ועלוב". נמרודי הביע את תסכולו מהמערכת הפוליטית והצבאית, וטען כי הם אינם מסוגלים לספק תשובות או לפעול בצורה נחרצת וממוקדת להחזרת החטופים.
אלון נמרודי תיאר את השפעת המצב על חייו האישיים: "הלילה מחובר ליום. אין באמת שינה רציפה, אצלי שעתיים-שלוש נחשב לשינה טובה. היום מאוד דינמי. אני יכול לקום בבוקר ואין שום דבר, ופתאום היום מתמלא ברמה מטורפת תוך דקות בפגישות או ראיונות או פעילויות הסברה שאנחנו עושים. היום מאוד עמוס סביב הנושא הזה של החטופים". נמרודי הדגיש את השפעת השבי על חייו האישיים, ותיאר כיצד הוא ומשפחתו חיים במתח תמידי, ללא מנוחה וללא ידיעה מה יהיה עתידם של החטופים.
האב סיים את דבריו בתיאור תחושת האכזבה והכאב מהמצב ומהתנהלות הרשויות. ניכר כי מדובר במצב קשה ומתמשך שמעמיס על המשפחות לא רק מבחינה נפשית אלא גם מבחינה פיזית ורגשית. נמרודי קרא לפעולה נחרצת ויעילה מצד הממשלה והמערכת הפוליטית כדי להביא לסיום השבי ולהחזרת החטופים הביתה. נמרודי הביע את תקוותו שגורמים בממשלה יפנימו את הצורך בפעולה מיידית וישימו קץ לסבלם של המשפחות והחטופים.
