את מיכאל הנגבי אנחנו רגילים לראות על הבמות והמסכים – שחקן, קומיקאי, מגיש ואיש תיאטרון. לאחרונה הוא הפתיע לצד פרויקטים כמו הסדרה "מה הבעיה" בערוץ זום והרבה מופעי אלתורים במועדוני סטנדאפ הוא השיק משחק קופסה חדש.
בזמן שרוב ארוחות השישי בישראל נגמרות בכך שכולם מתעסקים בטלפונים, הנגבי החליט לשנות את המגמה ולהחזיר לשולחן המשפחתי את הכיף הישן והטוב, פנים מול פנים. קוראים לזה "קוביאות", משחק לכל המשפחה, ומאחוריו יש סיפור אישי ומרגש.
"אבא שלי, אסי הנגבי ז"ל, סבל מבעיות זיכרון", סיפר הנגבי ל"ישראל היום". "זה השפיע על כל תחומי חייו וביניהם לצערי גם על זיהוי מוקדם של המחלה. בתקופות הארוכות בבית החולים, כתבתי אותיות על קוביות עץ כדי שיצור מהן מילים – סוג של ‘ארץ-עיר’ שאפשר לפרק ולהרכיב. היום אני יודע בוודאות שאדם שחווה ירידה בזיכרון או בתפקוד מוחי בדרך כלל מתבייש בזה, ולא משתף ישר את המשפחה והחברים".
הרעיון נשאר אצלו בראש ובלב עד ימי הקורונה, כשהעולם כולו עבר ל"הולד" כמו שהוא מתאר: "יצא לי לשחק עם אנשים בכמה הזדמנויות והרגשתי שיש בזה משהו", הוא נזכר. "זה עבד מעולה עם חברים וגם עם המשפחה המורחבת. ראיתי איך סביב הקוביות נוצרות שיחות, צחוקים ורגעים מיוחדים".
מי שעזרה לו לכתוב את חוברת ההנחיות הייתה דודה שלו, אחותו הגדולה של אביו, הסופרת עדנה שבתאי. "היא עזרה לי בשנה בה חגגה 90. עבדנו מהבוקר עד 13:30, כי ב-14:00 היא הלכה לישון. לא שנת צוהריים, אני מדבר על השינה הגדולה של הלילה, זו שקמים ממנה בבוקר למחרת. נעזרתי בעוד בני משפחה כמו האחיין שלי, שהיה הילד הראשון שפגש את המשחק".
אז אתה משחק עם חברים בתיאטרון ובצילומים?
"חד משמעית. ברור שזה עדיין לא עסק אלא עיסוק בלבד, אבל כשאני שומע על חוויות משחק מוצלחות, אנשים שמאמצים חוקי בית משלהם – זה מחמם לי את הלב. המשחק אגב נארז על ידי הדיירים בעמותת שווים, הפועלת לשילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בשוק העבודה. אני ממליץ בחום על העבודה איתם".
כדי להכניס קצת הומור לקידום המשחק, הוא גייס חברים מהתעשייה – דנה פרידר ואסף אשתר – ויחד הם יצרו סרטונים סופר מצחיקים: "רציתי להראות ש’קוביאות’ לא חייב להיות רק שקט ורציני. הוא יכול להיות גם מצחיק, ספונטני, ולהוציא מהמשתתפים יצירתיות משוגעת"
מיכאל הנגבי משחק עם אסף אשתר ודנה פרידר ב״קוביאות״ //קוביאות, עדו ברלד
בכל ערכה יש 60 קוביות ו-40 קלפים עם הגדרות שונות, כאשר ארבעה מהם ריקים להגדרות "הבית", ארבע מסילות מילים, שק לקוביות, שעוני חול ושתי חוברות הוראות: אחת מפורטת ואחת מקוצרת, למי שחם על משחק כאן ועכשיו.
גם חוות דעת מקצועית לא איחרה להגיע: ד”ר רות זקס אוחיון, ראש היחידה לנוירופיזיולוגיה קלינית במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, כתבה כי “השקעה קבועה בפעילויות כמו ‘קוביאות’ יכולה להיות דרך מהנה וחברתית לשמור על חדות המוח בכל גיל”.
אז מה אתה עושה חוץ מ"קוביאות" ותיאטרון?
"אני משחק בשתי הצגות: הקומדיה 'גידול ושמו בועז' שרצה ב'צוותא' כבר יותר מארבע שנים, והצגת היחיד 'העד', על המשורר אברהם סוצקעבר, שורד גטו וילנה והעד היהודי היחיד במשפטי נירנברג".
אתה חייב לחשוף עכשיו: ממה עשוי הנוזל הירוק שהיה ב"טושטוש"?
"אני ויעל בר זוהר היינו בני 15 שהנחינו את תוכנית הבוקר, היינו שופכים על המשתתפים דליים של ג'לי ירוק. בחוזה שלנו התחייבנו לא לגלות במשך 50 שנה מה היה בפנים. נשארו לנו עוד 20 שנה. תחזיקו מעמד".
