אחרי אישור העלאת גיל הפטור ממילואים, התכנסה ועדת חוץ וביטחון לדון בחוק. הרב תמיר גרנות, ששכל את בנו, אמר כי "אנחנו ברגע היסטורי", והיו"ר אדלשטיין תמך בדבריו. באופוזיציה תקפו את החרדים, שהגיעו רק בהמשך הדיון: "עוסקים פה בהצעת חוק פוליטית". ח"כ מהליכוד: "להטיל עיצומים על מי שלא מתגייס"
"אני לא הולך להיות ילד כאפות של אף אחד": כך אמר היום (שני) ח"כ יולי אדלשטיין בדיון בוועדת חוץ וביטחון על שילוב חרדים בצה"ל, במסגרת חוק הגיוס שמקדמת הקואליציה בכנסת ואחרי שהשרים אישרו אתמול את הכבדת הנטל על משרתי המילואים. לדבריו, "אני לא מתכוון לשמוע לא מחברי הוועדה ולא משאר חברי הכנסת שכל המטרה שלי היא איזה סיכום פוליטי ולמשוך את החוק, ולעשות 'בכאילו', ושום דבר לא יצא מזה".
במהלך הדיון אמר הרב תמיר גרנות, אביו של סרן אמיתי גרנות שנפל במלחמה, כי "כראש ישיבה אני אומר – אין עמדה כזאת שמי שלומד תורה לא יוצא למלחמה. מי שאומר את זה עושה זאת מתוך ידיעה או מתוך הונאה, לא יודע".
לדבריו, "כתוב בתורה 'לא תעמוד על דם רעך'. אין בחור חרדי או רב חרדי שלא יודע את זה. העולם החרדי לא נאבק על זה שאם יש רוצחים על הגדרות הם לא הולכים להילחם, הם לא אכזריים. החשש של הציבור החרדי הוא על עולם התורה שנבנה אחרי השואה, שילך ויתפורר. אנחנו ברגע היסטורי. אם החרדים לא ילכו למלחמה אז התלמידים שלי ב'אורות שאול' ובמרכז הרב – הם ילכו למלחמה ולא ילמדו תורה".
גרנות הוסיף כי "החברה החרדית צריכה להבין שאין פה סכנה לעולם התורה. החברה החרדית חוששת מעירוב עם העולם הציוני החילוני. אני מציע שהחוק הזה לא יוכתר כ'חוק הגיוס' או 'ההשתמטות', אלא כ'חוק לימוד התורה'". גרנות פנה גם לתלמידי הישיבות: "לא כולם יכולים לשבת ללמוד תורה. בחורי ישיבות צעירים לא לומדים ואין להם ברירה כי לא נותנים להם ללכת לצבא. קחו אחריות. תגידו 'הינני. ש'אנחנו רוצים להילחם וגם לשמור על עצמנו ועל האופי שלנו כבחורי ישיבות'".
ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) אמרה לאחר מכן כי "אנחנו לא רואים פה ח"כ אחד, או נציג מיהדות התורה וש"ס. זה מייצג את הסיפור כולו. אנחנו עוסקים פה בהצעת חוק פוליטית שהגישה הממשלה כדי לשרוד את ימיה עד תחילת הפגרה הבאה. אדוני יושב הראש, הלב שלך במקום הנכון. לו הייתה כוונה רצינית של הממשלה לעשות שינוי אמיתי מבחינת שוויון בנטל היא לא הייתה מגישה הצעה כל כך ירודה מבחינה מקצועית". ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) הוסיף: "כוועדה, אנחנו צריכים לבקש שחברי הכנסת החרדים יהיו פה בדיונים הבאים".
יו"ר הוועדה אדלשטיין השיב לשטרן: "אני לא הולך לרוץ אחרי אף אחד. הסיעות החרדיות הן לא הרוב בכנסת. אני מאמין – כמו שאמר הרב גרנות – שאנחנו בהזדמנות היסטורית. נשים את כללי המשחק על השולחן: אם נחליט לקחת את זה למלחמה אידאולוגית – לא מנצחים במלחמה הזאת. אם אתם רוצים שכל החרדים יהפכו לפלג הירושלמי – אז בבקשה".
ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד) ענה לאדלשטיין, ויצא נגד חברי הכנסת של הליכוד: "אתם פחדנים. לא תצביעו בעד מדינת ישראל". לאחר מכן אמר ח"כ דן אילוז (הליכוד) כי "אני חושב שצריכים להיות עיצומים אישיים על אדם שלא מתגייס. לא על מוסדות, כי אני לא מכיר מישהו שמתגייס בגלל שהמקום שבו הוא לומד יקבל עיצומים. גם הצבא צריך להיערך. אנחנו לא רוצים לשנות אנשים שמגיעים לצבא". בהמשך, אחרי הביקורת שהעלו חברי כנסת מהאופוזיציה על היעדרות חברי כנסת חרדים מהדיון, נכנסו לישיבה ח"כ אברהם בצלאל מש"ס וח"כ משה רוט מיהדות התורה.
לאחר מכן אמר יוסי פוקס, מזכיר הממשלה, כי "קיים פער גדול בין הרצוי למצוי, המטרה המשותפת היא העלאה משמעותית של שיעור המתגייסים מקרב הציבור החרדי. השאלה היא איך מגיעים לשם? הצעת החוק הממשלתית הזאת היא הפלטפורמה לכך. זו ההצעה הכי מקיפה שגובשה על-ידי מערכת הביטחון, לא כהוראת שעה, אלא ל-25 שנה קדימה, במטרה לתת מעטפת לצורך הביטחוני של המדינה. אין ספק שכל אחד מבין את המשמעויות של 7 באוקטובר, וכל אחד צריך לעשות את ההתאמות. 7 באוקטובר עשה שינוי אצל כולם, גם אצל המפלגות החרדיות – שלא היו מצביעות בעד החוק הזה. אין כלי אחר יותר נוח לקיים עליו את הדיון".
בהמשך אמר המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, כי "במצב המשפטי כיום חלה חובת גיוס על הציבור החרדי בגיל שירות. הצעת החוק שבוועדה גובשה בתקופה ביטחונית שונה. ההצעה לא נותנת מענה לפגיעה במצב השוויון. ההצעה פגומה מיסודה. זו הצעה שגובשה בניתוק מצורכי הביטחון וצורכי המשק. הצעת החוק לא תצלח את אמות המידה החוקיות, היא לא מבוססת על תשתית עובדתית עדכנית".
אתמול אישרו כאמור השרים במהלך ישיבת הממשלה את הכבדת הנטל על משרתי המילואים, ובמקביל המשיכו להתקוטט מול נציגי צה"ל בישיבת הממשלה השבועית. בישיבה אושרה ההחלטה על הארכת העלאת גיל הפטור ללוחמי המילואים, שלפיה מילואימניק שאינו קצין ישרת עד גיל 41 במקום גיל 40 – וקצינים ישרתו עד גיל 46 במקום 45. לוחמים ביחידות מיוחדות ישרתו עד גיל 50, במקום 49. לפי ההצעה שאושרה על-ידי הממשלה, יתאפשר להמשיך לגייס עוד 6,700 אנשי מילואים.
