אחרי הפסיקה הדרמטית של בג"ץ, ועדת החוץ והביטחון מתכנסת לדיון נוסף בחוק הפטור מגיוס לחרדים. היו"ר אדלשטיין הצטרף לעמדת שר הביטחון יואב גלנט, והבהיר שהחוק יעבור רק בהסכמה רחבה. הוא גם הדגיש כי ייתכן ויהיה צורך ב"חקיקה נוספת". גפני תקף: "אף שופט לא התייחס לערך לימוד התורה"
בצל פסיקת בג"ץ בעניין גיוס תלמידי הישיבות, הערב (שלישי) התחדש הדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על חוק הפטור מגיוס שאותו מקדמת הממשלה. יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין, שהודיע כי הוא מתנגד לחוק במתכונתו הנוכחית, הגיב על הפסיקה ואמר כי "להגיד 'מחר נגייס את כולם' – זה ישראבלוף". בדיון בוועדה הדגיש: "החוק לא יעבור ללא הסכמה רחבה".למרות שהשופטים קבעו פה אחד כי על צה"ל לגייס את תלמידי הישיבות, הפסיקה לא כוללת הנחיה מפורשת בנוגע למספר צווי הגיוס שצריכים להישלח, ובפועל ניתן להבין כי בית המשפט ישלים עם גיוס בהדרגה (3,000 השנה בנוסף למי שכבר גויס, כפי שצוין בדיון בבג"ץ), בכפוף לקבלת החלטה על מסגרת חוקית. משמעות ההחלטה בפועל היא שהקואליציה תהיה חייבת לסיים את חקיקת החוק במושב הנוכחי.
כך או כך, יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, אמר כי "פסיקה של תשעה שופטים, ביניהם שלושה חובשי כיפה ואף אחד לא מתייחס לערך של לימוד התורה. אומר שוב, מעולם לא פסק בית המשפט העליון לטובת לומדי התורה ואורח חייו של הציבור החרדי". לדבריו, "לעם ישראל אין זכות קיום בלי לומדי התורה שתורתם אומנותם. ולא יהיה תלמיד ישיבה אחד שיפסיק את לימודו מתוך אחריות לכלל ישראל. שופטי בית המשפט ינסו לפגוע בעם ישראל ולומדי התורה ימשיכו בתלמודם".
בדיון בוועדה הדגיש אדלשטיין כי "או שהחוק יעבור בהסכמה רחבה או שלא יעבור בכלל". בכך, הוא הצטרף למעשה לעמדתו של שר הביטחון יואב גלנט, שכבר הצהיר פעמים רבות כי יתמוך רק בחוק שיזכה לתמיכה רחבה. אדלשטיין הוסיף כי ייתכן שלא יהיה מנוס מ"חקיקה נוספת", והדגיש כי הדבר ייקבע על ידי הייעוץ המשפטי. "יכול להיות שבמסגרת ההסכמות שנגיע אליהן יגידו לנו שהחוק הזה כבר לא מתאים ונצטרך חקיקה נוספת", אמר, והוסיף: "אם יש הסכמות – אפשר עד שבוע הבא לגמור". הוא גם חזר על כך שהוא מצפה "לשמוע את צה"ל ומה שיש להם לומר".
היו"ר ציין עוד כי "סיימנו דיון ארוך ומייגע שהיה חסוי, ולא נצטט ממנו. כן אומר שגם אם נגייס מחר 10,000 חרדים הם לא יהוו תחליף. זו התמונה שהוצגה על ידי צה"ל". שר החינוך לשעבר הרב שי פירון דיבר גם הוא בוועדה, והציע כי לפני ששולחים לתלמידי הישיבות צווי גיוס, אפשר "לשלוח מנילות" (שאלון העדפות לתפקידים בצה"ל). "בואו נשלח ונשאל 'לאן אתה רוצה להתגייס?', למה צה"ל לא מוציא 10,000 'מנילות'? אולי ברמת הפרט יענו". פירון הוסיף: "אפשר לחוקק בדרך שונה, ולקבוע שהצעת החוק תהיה תקפה בעוד 5-4 שנים, כשתיגמר המלחמה". ח״כ אלעזר שטרן מיש עתיד אמר בדיון כי "מוסד שמחנך נגד שירות בצה״ל – פועל נגד המדינה".
בתום הדיון מסר אדלשטיין: "אני מבין שמבחינת כמה אנשים המצב כעת הוא אידיאלי. בג"ץ פסק שעכשיו כולם חייבים להתגייס. שוויון מלא. אגב, לא רק בבני ברק, אלא גם באום אל-פחם. מכיוון שאני יודע שפסיקת בג"ץ לא תביא אפילו מתגייס אחד – אני אמשיך את דיוני הוועדה בדרך לחוק נכון, מוסכם והיסטורי".
גלנט ואדלשטיין אינם היחידים שסבורים כי יש להעביר את החוק בהסכמה רחבה. רק בשבוע שעבר הכריז שר הכלכלה ניר ברקת כי הודיע לראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא וחברי כנסת נוספים מהליכוד יתנגדו אם חוק הגיוס יובא במתכונת שבה הוא מקודם – על בסיס החוק שאושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. "כדי לנצח במלחמה צה"ל צריך עוד חיילים. בלי ניצחון בקרב אין מדינה ואין תורה", אמר ברקת.
אם החוק לא יעבור עד סוף המושב הנוכחי, החרדים יוכלו לעבור את השנה הקרובה ללא התקציבים, להתמודד עם גיוסם של 3,000 צעירים, אך גורמים אמרו כי הם לא רוצים להסתמך על זה, אלא לקבע מספר שיעלה בהדרגה – ולא באופן דרמטי. בנוסף, אומרים בקואליציה שאם קובעים מכסת גיוס ראשונה בהתאם לצרכים של צה"ל, חברי כנסת יתקשו להתנגד ויותר ריאלי לגייס לזה רוב. כמו כן, הערב התקבלה תשובה באשר לאופן שבו מפרשת את פסיקת בג"ץ היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. במסמך הנחיות שפרסמה ליועצים המשפטיים של מערכת הביטחון ומשרדי האוצר והחינוך, היא קראה להיערך לגיוס מיידי של 3,000 חרדים – ולהציג בהקדם תוכנית שמגדילה את מספר זה.
לקראת הדיון בוועדה, אדלשטיין אמר בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן כי "הפסיקה לא מחדשת, ידענו לפני שיש מלחמה בישראל וחסר כוח אדם". היו"ר הוסיף כי הוא "רוצה לשמוע מגורם בכיר ומוסמך מה הצרכים של הצבא ואיך הם נערכים לבצע את זה".
שלל גורמים במערכת הפוליטית הגיבו על הפסיקה. בליכוד הבהירו כי הפתרון ל"בעיית הגיוס" הוא "השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון". בהודעת הליכוד התעלמו מכך שהחוק גובש לפני המלחמה, ועל כן לא לוקח בחשבון את הצרכים הנוכחיים, ומסרו כי "החוק מעלה באופן ניכר את שיעורי הגיוס של הציבור החרדי, קובע סנקציות כלכליות מוסדיות על אי-עמידה ביעדים, ומכיר בחשיבות לימוד התורה".
בין המברכים על הפסיקה היה גם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שאמר בכנס הרצליה כי "נוכחנו לדעת שיש שופטים בירושלים". לדבריו, "אם הייתי שר הביטחון הייתי שולח צווי גיוס לכל הצעירים החרדים בגיל גיוס. אבל גם עכשיו אני מצפה ללא קשר לזהות שר הביטחון, ליישם. שהיועמ"שית תוציא הנחיה ברורה לשר הביטחון להתחיל לגייס". מנגד, מנהיגי המפלגות החרדיות הגיבו בחריפות לפסיקה. שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש מיהדות התורה, אמר: "פסיקת בג"ץ מובילה בהכרח ל-2 מדינות כאן. אחת, זו המדינה שמתנהלת כפי שהיא, כעת. ומדינה נוספת בה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה כפי שנהגו במדינה שבן גוריון הכריז עליה. אין כוח בעולם שיוכל לכפות על אדם שנפשו חשקה בלימוד תורה, להימנע מכך".
אתמול, עוד לפני הפסיקה הדרמטית של בג"ץ, אמר אדלשטיין בדיון בוועדה כי "אני לא הולך להיות ילד כאפות של אף אחד". לדבריו, "אני לא מתכוון לשמוע לא מחברי הוועדה ולא משאר הח"כים שכל המטרה שלי היא איזה סיכום פוליטי ולמשוך את החוק, ולעשות 'בכאילו', ושום דבר לא ייצא מזה". אדלשטיין הבהיר בדיון אתמול כי שיזמן בקרוב לוועדה את נציגי צה"ל ואת הרמטכ"ל הרצי הלוי כדי לשמוע מקרוב על צורכי הצבא.
סוגיית הגיוס, נדגיש, היא האירוע הנפיץ ביותר שאיתו מתמודדת הממשלה הנוכחית בהיבט הפוליטי – ולדעת רבים היחיד שעלול להוביל להקדמת הבחירות. עד כה, ולמרות שעות ארוכות של דיונים בחדרים סגורים, לא נמצא מתווה אחד שיוכלו להתקבץ סביבו גם נציגי החרדים וגם השר יואב גלנט, שמייצג את עמדת מערכת הביטחון. לצד גלנט נעמדים, גם באופן פומבי, שורת חברי כנסת מהליכוד שכבר הצהירו שלא יתמכו באופן אוטומטי בכל חוק שיובא.
