ועדת החוקה אישרה היום (שלישי) לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 6) (בחירת הנציב), התשפ"ד–2024, שיזם יושב ראש הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (האיחוד הלאומי). על פי ההצעה, הוועדה לבחירת הנציב תורכב משבעה חברים, כולל נציגי שופטים, חברי כנסת ושרים, וכן קביעה שהנציב יבחר על ידי רוב רגיל מתוך חברי הוועדה. הדיון היה מלווה במחלוקות חריפות בין חברי הכנסת סביב הטענה שהחוק מעביר את מרבית הכוח בבחירת הנציב לידי הקואליציה. ח"כ רוטמן: "עדיף טלאי מכוער מאשר חור יפה. המציאות שבה שופט מכהן, ואחר כך שלושה שופטים מכהנים, בוחרים מי מברר עליהם תלונות, זו מציאות חולנית שאסור לקבל".
לפי הצעת החוק, הוועדה לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים תורכב משבעה חברים: שר המשפטים, שר העבודה, שני שופטים בדימוס שנבחרים – אחד על ידי חבר שופטי העליון ואחד ע"י נשיאי בתי המשפט המחוזיים (במקום שופט עבודה בדימוס כפי שהורה החוק עד עתה), דיין בדימוס שנבחר ע"י הרבנים הראשיים, הסניגורית הארצית הציבורית, וחבר כנסת שייבחר בוועדה או ע"י הכנסת, כפי שנהוג בבחירת נציגי הכנסת למועצת הרבנות הראשית (זאת במקום יו"ר ועדת החוק ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה בנוסח קודם). כמו כן, הוסר מההרכב עורך דין בעל ניסיון בייצוג בערכאות שימנה שר המשפטים.
על פי הנוסח החדש, כל חבר ועדה יוכל להציע שני מועמדים, והבחירה תיערך ברוב רגיל של 4 מתוך 7. עוד הוצע כי משך כהונת חברי הוועדה יעמוד על 4.5 שנים, וכי מבין שני הנציגים שבוחרים שופטי בית המשפט העליון ונשיאי בתי המשפט המחוזיים – תהיה גם אישה (זאת בעקבות הסתייגות הייצוג הנשי לחוק – שהתקבלה פה אחד במעמד אישורו).
יצויין כי על פי ההצעה המקורית שהגיש רוטמן, מועמד לתפקיד הנציב היו אמורים להיות מוגשים על ידי שר המשפטים או עשרה חברי כנסת ובחירתו הייתה אמורה להיערך במליאת הכנסת, בהצבעה חשאית, ברוב מיוחד של 70 מחבריה. כיום, הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת הנציב, שהיא הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד.
הדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט על הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (צילום: אתר הכנסת)
הצעת החוק אושרה לקריאה שניה ושלישית, חרף התנגדויות רבות מפי הנהלת בתי המשפט, הייעוץ המשפטי לממשלה וחברי האופוזיציה. במערכת המשפט הביעו התנגדות לחוק אשר, לשיטתם, יכול להוות כלי בידיהם של פוליטיקאים להתנגחות בשופטים ואף להסרתם מתפקיד.
עו"ד חנית אברהם בכר, מהנהלת בתי המשפט, אמרה כי "אנחנו מתנגדים להצעה, בהיותה פוגעת בעיקרון אי-תלות שיפוטית והעצמאות השיפוטית, מגבירה את הפוליטיזציה ומחלישה את הרשות השופטת. ישנו הסדר קיים, שמן הראוי היה לפעול על פיו ולא לשבור את הכלים ולא לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק כדי לבכר את המועמד שהשר חפץ ביקרו. יש הסדר שהיה נכון וצריך להמשיך בו".
עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"שית אמרה בדיון הקודם כי "המתווה הזה כמו המתווה הקודם מהווה הפרה בוטה שעמד עליו בימ"ש בפסיקה – חקיקה משטרית מחוקקים מאחורי מסך בערות, ואין לשנות את הכללים תוך כדי המשחק. לכן כל הסדר שייקבע בכל מקרה חייב להיות בתחולה עתידית. לגבי ההרכב החדש המוצע, אין בו מענה לפוליטיזציה ולחשש לפגיעה בעצמאות ואי-תלות מערכת המשפט".
בהתייחס לדבריהן של עו"ד סומפולינסקי ועו"ד אברה"ם בכר, תקף יושב הראש רוטמן ואמר כי הן עוברות "על הנחייה כתובה לפיה נציגי הממשלה לא יכולים להביע עמדה הנוגדת את עמדת הממשלה שתמכה בחוק הזה". לאחר מכן הוסיף עקיצה כלפי נשיא בית המשפט העליון החדש יצחק עמית: "הנקודה הבסיסית היא שהצ"ח הונחה על השולחן לפני זמן רב, עוד לפני מינוי הנאשם מספר 27 בכתב האישום, לנשיא בימ"ש העליון".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) קראה לו לחזור בו, ודרשה שלא יכנה את נשיא העליון שנבחר כדין "נאשם". על כך השיב רוטמן כי "אלו העובדות. הצעת החוק הוגשה עוד הרבה לפני אותו הליך שבו עמית נכנס לתפקידו. קריב יודע וגם ברק לייזר יודע, שניסיתי בהרבה דרכים להגיע להסכמות בין מ"מ דאז פוגלמן לשר המשפטים".
לאחר מכן הוסיף: "גם אני לא מרוצה מהתוצאה, אבל עדיף טלאי מכוער מאשר חור יפה. המציאות שבה שופט מכהן ואח"כ שלושה שופטים מכהנים בוחרים מי מברר עליהם תלונות, זו מציאות חולנית שאסור לקבל. זו מציאות שהופיעה בספר החוקים של ישראל והיא חור גדול שהיה צריך לתקן. הפתרון לא מושלם, אבל האלטרנטיבה כרגע היא שהם ישבו ויסגרו ביניהם, והשופט עמית יוכל לבחור מי יברר עליו את התלונות, זה לא מקובל. בוועדה לבחירת שופטים, לשיטתכם יש לשר המשפטים ולנשיא העליון 6 קולות בכיסם, רוב אוטומטי של 6 בוועדה. הנציבות הפכה מכלי פיקוח נוסף לכלי נוסף בידי נשיא העליון. השופט מני מזוז שיקר לנציב במצח נחושה כשאמר שלא התבטא כנגד אוחנה בזמנו, ואז הווידאו עלה ורואים שהוא יושב ליד הכתב חן מענית, והתלונה הזו נמצאה לא מוצדקת. זה המנגנון הקיים, שבו שופט בימ"ש העליון משקר והתלונה לא נמצאת מוצדקת".
ח"כ סגלוביץ': "את כל ההסתייגויות שיכלו למנוע את האפשרות לבחירת נציב מטעם שללתם".
ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים), חבר הוועדה, הביע התנגדות חריפה לחוק והפנה אצבע מאשימה לקואליציה: "האירוע פה מאוד מאוד חמור ומשום מה לא זוכה, אולי מחמת האירועים הגדולים שאנחנו עסוקים בהם, לתשומת הלב הראויה. יש כאן השתלטות מלאה של הממשלה והקואליציה על התפקיד החשוב של נציב התלונות על השופטים, אירוע שהולך לייצר מציאות שבה התפקיד הקריטי והחשוב הזה שכולנו מצרים על כך שהוא לא מאויש, הולך להיות כלי פוליטי נטו".
קריב לא חסך ביקורת גם מחבריו לאופוזיציה "שלא מנצלים כלים העומדים לרשותנו כנגד החקיקה המסוכנת הזו ונגד יתר החקיקה של המהפכה המשטרית" והוסיף "זו חקיקה המחזירה אותנו לימים של לפני 6 באוקטובר ואף חמור מכך. אני עומד על קריאתי לכל האופוזיציה להבין שחזרנו לימי המהפכה המשטרית על טורבו, כשהקואליציה הרעה מנצלת בצורה צינית וחסרת לב את הפניית תשומת הלב שלנו לניר עוז ולבתי קברות אחרים בהם ייקברו חטופים. אני קורא לחבריי להתעורר".
