מקרה מטריד שהגיע לטור הייעוץ של ג'יין גרין חושף את המורכבות הרגשית והמשפטית של הסכמי פונדקאות בלתי פורמליים. האישה, שפנתה בייאוש אחרי שתוכניתה להקים משפחה התהפכה לסיוט, חושפת את המחיר הכבד של חוסר הכנה משפטית נאותה.
הסיפור מתחיל בתקווה – זוג נשוי זה חמש שנים שנואש להביא ילדים לעולם, כשהאישה סובלת מבעיות פוריות. הפתרון נראה מושלם כשהאחות הצעירה, בת 22 שזה עתה סיימה תואר ראשון, הסכימה לשמש כפונדקאית.
"בעלי ואני נשואים כבר חמש שנים ואנחנו נואשים להביא ילדים לעולם. לצערי, אחרי שנים של ניסיונות, התברר שאני סובלת מבעיות פוריות", מספרת האישה. "שאלתי את אחותי, שזה עתה סיימה את התואר הראשון שלה, אם היא תהיה מוכנה לאפשר להפרות אחת מהביציות שלה באמצעות הזרע של בעלי ואז לשאת את הילד כפונדקאית. בתמורה רצינו לשלם עבור התואר השני שלה. התרגשתי כשהיא אמרה כן".
הבעל בהתחלה התקשה עם הרעיון: "בהתחלה בעלי חשב שכל הרעיון הוא מוזר, אבל הסברתי לו שזה התרחיש הטוב ביותר האפשרי. התינוק שלנו יהיה עם הגנים שלי וייראה כמוני. אחרי הכל, אחותי תהיה האם הביולוגית".
ההסכם הלא פורמלי נראה אידיאלי: "היא גם גרה באותה שכונה כמונו, אז אוכל לטפל בה, לעזור כמה שיותר ולהרגיש חלק מההריון".
אך כעבור חודשיים, המצב התחיל להידרדר. האחות החליטה לנסוע לאירופה לפני שתתחיל את הלימודים לתואר שני, והתחילה להעיר הערות מטרידות על הקשר עם העובר.
"אבל, חודשיים לאחר מכן, אחותי החליטה שהיא רוצה לנסוע באירופה לפני שהיא תהיה כלואה שוב בלימודים. לא יכולתי להגיד לא כי היא עושה לי טובה כל כך גדולה", מספרת האישה המתוסכלת.
המצב הלך והחמיר: "היא נוסעת בכל רחבי אירופה כשהיא נושאת תינוק, שאני מרגישה שהוא שלי, והיא התחילה להעיר הערות מטרידות מאוד. בכל פעם שאני מתקשרת או שולחת הודעה, היא אומרת לי שהיא אוהבת להיות בהריון, שהיא יוצרת קשר חזק עם התינוק ושהיא מרגישה שזה ה'גורל' שלה להיות אמא".
הנקודה הקריטית הגיעה עם הודעה הרסנית: "ניסיתי בכל כוחי להישאר רגועה אבל ההצהרה האחרונה שלה הרסה אותי. היא אמרה לי שהיא תישאר באירופה ולא צריכה יותר שנשלם לה עבור הלימודים, אז היא אומרת שהיא כבר לא 'חייבת לנו' את התינוק".
בייאושה, האישה מתארת את דילמתה: "אחותי רק בת 22. אין לה מושג מה היא עושה או איך לגדל תינוק. אמא שלי מתעקשת שהיא רק חווה הורמונים משוגעים של הריון ושבסופו של דבר היא תבין שהיא מתנהגת בצורה מגוחכת. אבל אני פוחדת שהיא תישאר באירופה עם הילד שלי לנצח".
בנקודת שבירה, היא מודה: "האפשרות היחידה שאני רואה היא לטוס לשם בעצמי כדי לגרור אותה הביתה ולקחת בחזרה את התינוק שמגיע לי. זה עלול להרוס את מערכת היחסים שלנו אם אכריח אותה לתת לי את הילד הזה, אבל איזו ברירה יש לי?"
תשובת ג'יין גרין:
"אני מצטערת שמצאת את עצמך במצב כל כך כואב. לצערי, אין לך דרך להכריח את אחותך לתת לך את התינוק שלה. את לא מציינת אם היה הסכם פונדקאות חוקי ביניכם, אז אני מניחה שלא. אני חושבת שהצעד הראשון כאן הוא לשבת עם עורך דין שמתמקצע בענייני משפחה ולגלות איפה את עומדת".
גרין מבהירה את המציאות המשפטית: "כאב הביולוגי, לבעלך אולי יש עמדה משפטית. אבל אלא אם כן אחותך נדרשת חוקית לתת לך את התינוק, אין דרך לגרור אותה הביתה או לדרוש שהיא תיתן לך את הילד. ככל שקשה לשמוע את זה, הפונדקאית היא האם החוקית כברירת מחדל".
"כמו שציינת, היא רק בת 22 – ומוצפת בהורמונים. יש לי הרגשה שברגע שיהיה לה את התינוק, היא עלולה לשנות את דעתה לגבי האחזקה שלו", מסבירה גרין. "כנשים, החלק הקדמי במוח שלנו, החלק במוח ששולט בדחפים, לא מתפתח לחלוטין עד לפחות גיל 25".
"האפשרות הטובה ביותר שלך היא לספר לה בעדינות על כל הדרכים שבהן להיות אמא ישנה את חייה לנצח, ולהזכיר לה שאמהות זה לא תמיד שמש וקשתות בענן. הסבירי שילדים זה יקר, גוזל זמן ואחריות עצומה".
גרין מדגישה את החשיבות של הכנה לכל התרחישים האפשריים: "את צריכה להכין את עצמך – רגשית ומשפטית – לכל התוצאות האפשריות. אני חושבת שאת תרוויחי מאוד מייעוץ או טיפול עם מישהו מהימן שיכול לעזור לך לנווט בדרך הקשה שלפנייך".
