הממשלה מתכננת להעביר עד סוף יולי בקריאה שנייה ושלישית את החוק שמיטיב עם החרדים, אבל גם נציגיהם וגם ח"כים מהליכוד ומהציונות הדתית עשויים להתנגד למתכונתו הנוכחית. אלו הם השלבים הבאים במאבק הגיוס הדרמטי.
הכנסת אישרה ערב החג להחיל דין רציפות על הצעת חוק מהכנסת הקודמת שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לפטור חרדים מגיוס, לפי המתווה שגיבש בני גנץ ושעבר בקריאה ראשונה בינואר 2022. 63 חברי כנסת תמכו בהחלת דין הרציפות אל מול 57 שהתנגדו ובכללם שר הביטחון יואב גלנט. הצעת החוק תועבר כעת לדיון בוועדת החוץ והביטחון שתתכנס בשבוע הבא לצורך המשך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
החוק המקורי שגיבש גנץ נכתב ב-2021 על רקע משבר הקורונה שהתחילה הממשלה הפריטטית בין הליכוד לבין כחול לבן. בהסכם הקואליציוני נקבע שיש לקדם מתווה שירות רחב שיענה על כלל צורכי החברה הישראלית והצבא. התפיסה הזו גובשה אחרי עבודת מחקר ענפה כאשר המטרה הייתה לבנות חוק גיוס גדול ורחב שיכלול את החברות הערבית והחרדית. מבחינת גנץ – החוק הזה היה חוק מגשר וזמני בלבד שנועד לתת מענה לעובדה שלבחורי הישיבות לא היה מעמד לאחר פסילת החוק בבג"ץ.
יעדי הגיוס שנקבעו בחוק המקורי של גנץ התבססו על "דוח נומה" של הצבא, שמצא ב-2020 שיש 1,200 חרדים שמשרתים בצה"ל. החוק קבע תהליך מדורג של הגדלת מספרי גיוס מתוך הבנה ואמירה שצה"ל נמצא בעודף של כוח אדם. לכן, הצעת החוק של גנץ קבעה יעדים לשירות צבאי ולשירות אזרחי – מתוך כוונה ברורה לתת זמן לקיים דיון על מתווה שירות גדול. החוק המקורי של גנץ היה משהו זניח בתוך התמונה הגדולה.
החוק הזמני קבע יעד גיוס לשנה הראשונה שלמעשה החרדים כבר עומדים בו: 1,800 חרדים שמגויסים לצבא ולשירות אזרחי וגידול הדרגתי ואיטי של כמה עשרות עד כמה מאות כל שנה – שנמשך עד שנת 2036. במילים אחרות: החוק שאושר בכנסת אומר לחברה החרדית: אל תשנו דבר כי כבר הגעתם ליעדים ושום דבר לא הולך להשתנות. ומאחר שממילא אתם עומדים ביעדים – לא יוטלו עליכם סנקציות ותקציבי הישיבות יחזרו להיות כפי שהם נדיבים. לא רק שלא יוטלו סנקציות על הישיבות – גם לא יוטלו סנקציות על הפרט.
מה יקרה עכשיו?
התקווה שיהיו מספיק קולות בקואליציה שלא יסכימו לפארסה הזאת ויתנגדו לחוק שמשמעותו לתת לחרדים פטור על השולחן באופן חוקי ולפטור מגזר שלם משירות צבאי. "אנחנו משתדלים להסביר לחברי הכנסת של הקואליציה את הניואנסים הכול כך חשובים בחוק הזה", אומרת ענבר הרוש גיטי – יועצת מתווה השירות למשרד הביטחון ויועצת לח"כ גנץ.
הרוש גיטי הוסיפה: "מה שצפוי שהחרדים יגידו: 'מבחינתנו זה החוק, זה עבר בממשלת השינוי וגנץ כתב אותו'. הם פשוט יעשו מניפולציה על האמת, ועל פניו יש להם רוב בקואליציה להעביר אותו. כתוצאה מזה בג"ץ יצטרך להמתין לעתירות חדשות על החוק לאחר שיעבור ויצטרכו לתת תקופה של ביצוע או יישום החוק בפועל ואז יתחילו שוב העתירות.
"בצד של צה"ל זה איום ונורא כי זה יסתום את הגולל על היכולת של הצבא להגיע למסה נדרשת של חיילים חרדים שישרתו. באמת הצורך של הצבא כעת הוא לגייס עוד 7,000 חרדים. אבל בפועל, לפי החוק הזה לא יהיה אף חרדי נוסף שיתגייס כי כאמור הם כבר עומדים במכסות. היום יש 66 אלף בחורי ישיבה שנמצאים במעמד 'תורתו אומנותו' – והחוק נותן להם הפטור. אחרי שהחוק יעבור יישארו עוד 66 אלף בפטור".
הרוש גיטי מזהירה: "אם החוק הזה יעבור כפי שהוא זה ישחק את ערך השירות. אנשים באים למילואים ולהיות לוחמים לא בגלל שהחוק מחייב אותם, אלא בגלל שזה ערך ונורמה. ברגע שאנו רואים שזו נורמה חלקית, זה יחלחל וישחק את צבא העם. כבר עתה המילואימניקים אומרים שאם זה יעבור – הם לא יבואו. אי-אפשר להכריח אותם לבוא".
באופוזיציה מקווים שיימצאו שישה חברי כנסת מהליכוד ומהציונות הדתית שיגידו שהם מתנגדים לחוק. יש אפשרות נוספת – שיו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין, שאמר שהוא מחויב לצבא, יעשה בחוק שינויים מרחיקי לכת ובכללם העלאת מספר בני הישיבות שיחויבו בגיוס.
אדלשטיין אמר לאחר ההצבעה כי "מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים מורכבים, ותפקידנו הוא לתת לה את כל התנאים לנצח. השיקול המרכזי יהיה מתן מענה אמיתי ומדויק לצורכי צה"ל ועל צורכי הביטחון של מדינת ישראל. זוהי נקודת מפנה היסטורית עבור עם ישראל. זה הכרחי ואין לנו שום ברירה אחרת. כולנו צריכים צה"ל גדול, יעיל וחזק – וצה"ל גדול, יעיל וחזק צריך את כולנו. נעשה זאת בצורה נקייה, עניינית ובשיתוף פעולה מלא של כל הגורמים".
בכל מקרה, ברור שבדיונים בוועדת חוץ וביטחון החרדים יתנגדו לשינויים שיוצעו. "החוק כרגע הוא לא רלוונטי והחרדים לא הבינו מה קרה ב-7 באוקטובר. הם לא הבינו את החוויה של הציבור המשרת, העומס והחרדה", סיכמה הרוש גיטי.
מנגד, בכירים בליכוד אומרים כי ההתנגדות של גנץ והאופוזיציה לחוק היא ניסיון ברור לחבל בו לאחר שראו בכך דרך להפיל את הממשלה. "הרי הגיעו כאן לפתרון אחרי עשרות שנים, הם יודעים שגם לצה"ל אין יכולת לקלוט אלפי מגויסים", אמרו אותם בכירים. "הם הסכימו בקדנציה שלהם להעביר את זה בקריאה ראשונה. הם אומרים שמה שהיה לא מתאים להיום. אבל בגלל מה שקרה ב-7 באוקטובר החרדים מוכנים היום למה שלא הסכימו לפני 7 באוקטובר. מה שלא הסכימו אז – הם מסכימים היום".
הבכירים בליכוד הוסיפו: "אתה אומר 'אני לא רוצה את הקפיצה הזו – אני רוצה שכולם יתגייסו'. הרי לשר הביטחון יש יכולת לשלוח לכולם צווי גיוס, אז למה לא שולחים? למה משטרה צבאית לא מגייסים חרדים בכוח? הסיבה היא שהם יודעים שלא יכולים לקלוט אותם. הרי המתווה שגנץ מציע לגייס את כולם לא ישים. תקבל מחאות ועוד חזית בתוך המדינה של הפגנות במקום מגויסים. החוק של גנץ מאפשר לגייס איקס חרדים והחרדים מוכנים לאמץ אותו ומוכנים להגיע לפתרון ולעשות כברת דרך. כעת ההתנגדות של גנץ היא לא ממניעים ענייניים אלא ממניעים פוליטיים".
מה לוחות הזמנים?
יש בעצם שני תהליכים שמתקיימים במקביל: החוק ובג"ץ. הממשלה מתכננת להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית עד לסוף המושב הזה של הכנסת (סוף יולי). כרגע החוק יעבור כאמור לדיון בוועדת חוץ וביטחון ושם החרדים רוצים להכניס שינויים שיקלו עליהם עוד יותר: החרדים יצליחו לחיות עם יעדי הגיוס לשנה הראשונה שהם כאמור כבר עומדים בהם אך עתידית הם "מודאגים" ורוצים לשפר את החוק מבחינתם. מצד שני, ח"כים בקואליציה אומרים שישנו את החוק כך שיתאים לצורכי הצבא כרגע.
במקביל, בג"ץ אמור לפרסם בקרוב את פסיקתו בשלל העתירות שדורשות לחייב אכיפת גיוס תלמידי ישיבות ולשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהם לא מתגייסים, ובעצם עלול "לייתר" את החוק שהממשלה מנסה לקדם כעת. ההשערה היא שכבר בדיוני הוועדה נצליח להבין אם יש סיכוי שהחוק יעבור. כרגע גם החרדים לא מרוצים ממה שהצביעו עליו, ולא בטוח שאפילו הם יצביעו שוב על אותה המתכונת. ההשערה היא שהחוק במתכונת שעברה בלילה שבין שני ושלישי לא יעבור אם לא יוכנסו בו שיפורים לרוחם של החרדים.
