בטקס שנערך לפני כשבועיים במחנה הריכוז לשעבר ברגן-בלזן שבגרמניה, חנכה ההסתדרות אנדרטה לזכר אנשי איגודים מקצועיים יהודים ולא יהודים שנרצחו במקום. "לעמוד כאן היום, ביום השואה, במחנה הריכוז לשעבר ברגן-בלזן – זאת אחריות גדולה ושליחות עמוקה", אמר יו"ר מרחב חיפה של ההסתדרות, משה מזרחי, במהלך הטקס.
הטקס היה חלק מביקור מקצועי שערכו עובדים וראשי ועדים ממרחב חיפה של ההסתדרות יחד עם מקביליהם במדינת סקסוניה התחתונה בגרמניה, ביוזמת קונפדרציית איגודי העובדים של גרמניה (DGB). המטרה הייתה לחדש את השותפות ארוכת השנים בין ההסתדרות וה-DGB. את ארגון המשלחת הישראלית ניהל האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות.
מוקדם יותר באותו הבוקר של יום השואה, לפני שיצאו הנציגים הישראלים והגרמנים לכיוון ברגן-בלזן, עמדו כולם בצד הדרך בזמן הצפירה. "זה היה רגע יוצא דופן", סיפרה אחת המשתתפות הישראליות. "מעולם לא הייתי בגרמניה ביום השואה, ומעולם לא עמדתי בצפירה לצד גרמנים. זה היה רגע מעורר מחשבה לגבי העבר והעתיד, ובכלל לגבי בני אדם".
עומדים בצפירה ביום הזיכרון ליום השואה והגבורה בדרך לברגן בלזן (צילום: יסמין גיל / דוברות ההסתדרות)
כמה ימים לאחר מכן, הנציגים הישראלים והגרמנים שבו לברגן-בלזן לציון 80 שנה לשחרור מחנה הריכוז. בטקס המרכזי השתתפו מאות משתתפים, בהם נציגי ממשל וצבא מגרמניה ומבריטניה (המחנה שוחרר על ידי הצבא הבריטי), שגריר ישראל בגרמניה רון פרושאור, ושורדי שואה שסיפרו את סיפוריהם. במהלך הטקס הונחו זרים, נערכו תפילות והוקראו שמות של שורדי המחנה שהלכו לעולמם בשנה האחרונה.
עדי מרכוס, מנהלת דיגיטל וקשרים בינלאומיים באגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות, אמרה: "בציון 50 שנה ליחסים בין ההסתדרות ל-DGB, ניתנה לנו הזכות לעמוד לצד חברינו ושותפינו מהאיגודים הגרמנים, בטקסים לציון יום השואה ושחרור המחנה, ולהכריז יחד 'לעולם לא עוד'".
יו"ר מרחב חיפה של ההסתדרות משה מזרחי לצד עדי מרכוס, מנהלת דיגיטל וקשרים בינלאומיים (צילום: יסמין גיל / דוברות ההסתדרות)
במהלך הביקור פגשו חברי המשלחת את מגדה ברץ, שורדת המחנה, בת 96, שהגיעה מישראל עם משפחתה. עם הגעתה לגרמניה, התבשרה על נפילתו של הנין שלה, רס"ר (במיל') אסף כפרי, ברצועת עזה. "זה היה רגע מרגש מאוד", סיפרה מרכוס, "כשהסברנו לגרמנים על הסיפור של מגדה, זה היה רגע של התבוננות על החיים בישראל: מה המחיר שהיהודים שילמו בעבר בגלל שלא הייתה להם מדינה, ומה המחיר שהם ממשיכים לשלם היום כדי לשמור על המדינה שלנו".
המשלחת הישראלית נפגשה גם עם סטפן וויל, ראש ממשלת סקסוניה התחתונה, ועם מרדד פיינדה, יו"ר קונפדרציית איגודי העובדים של גרמניה (DGB) במחוזות סקסוניה התחתונה, ברמן וסקסוניה-אנהלט. בנוסף, חברי המשלחת השתתפו במפגשים מקצועיים שעסקו בנושאים כמו עולם העבודה ולקחו חלק בשיחות על נקודת המבט הישראלית לאחר אירועי 7 באוקטובר.
רכזי איגודים מקצועיים וראשי ועדים ממרחב חיפה, נפגשו עם מקביליהם בסקסוניה התחתונה, ודיברו על האתגרים שניצבים בפני כל צד. בנוסף, נערך סיור במפעל לייצור תאי סוללה בר קיימא למכוניות של פולקסוואגן, ונערך שיח עם יו"ר ועד העובדים במקום.
שורדת השואה מגדה ברץ בפגישה עם המשלחת הישראלית (צילום: יסמין גיל / דוברות ההסתדרות)
המשלחת הישראלית (צילום: יסמין גיל / דוגרות ההסתדרות)
"הקשר בין מרחב חיפה לסקסוניה התחתונה הוא קשר היסטורי", הסבירה מרכוס, "יש סדרה של קשרים בין מרחבים בהסתדרות וב-DGB, אשר מאפשרים להם ולנו ללמוד אחד על השני, ולהיות בשיח בכל הקשור לחוויות המשותפות שלנו, למאבקים המקצועיים, וכמובן להיסטוריה המשותפת. לזכור את השואה ולהנציח אותה".
גארי קפלן, רכז קשרי חוץ ומנהל קשרי גרמניה בהסתדרות, הוסיף: "היחסים בין המרחבים ובין עובדים ישראלים וגרמנים, הם אבן היסוד של היחסים בין הארגונים. האיגודים הגרמנים עומדים לצידנו בכל פורום בינלאומי. לכן, מעבר לצביון המוסרי של הקשרים האלה במובנם ההיסטורי, והנצחת הזיכרון באופן משותף, כדי שיגדלו דורות של ישראלים וגרמנים שישרטטו עתיד אחר ממה שקרה לפני 80 שנה – יש חשיבות ליחסים האלה גם ברמת העבודה והייצוג של ההסתדרות בזירה הבינלאומית. יצירת קואליציות, מניעת חרמות, סיכול יוזמות אנטי-שראליות. את כל זה אנחנו עושים בעזרת חברינו מה-DGB והאיגודים הגרמנים".
