מחדל אבטחה חמור מסעיר את ארה"ב לאחר שעורך העיתון "אטלנטיק" נחשף למידע סודי בצ'אט של בכירי הממשל האמריקאי – לכאורה בניגוד לחוקי ביטחון המידע. העורך, ג'פרי גולדברג, פרסם השבוע כי היועץ לביטחון לאומי, מייק וולץ, צירף אותו בטעות לקבוצה ב־Signal- אפליקציה מוצפנת אך לא ממשלתית להעברת מסרים – בה דנו הבכירים על תקיפת המורדים החות'ים בתימן, ולא חסכו באמירות קשות נגד מנהיגי אירופה.
● ההדלפות בממשל טראמפ: פיטורי מייק וולץ ירדו מהפרק?
● פרשנות | טראמפ נגד "השופטים הרדיקלים מהשמאל" שפסיקותיהם "יהרסו את ארה"ב"
● פרשנות | האמריקאים עלולים לשלם מחיר כואב על ריצת האמוק של טראמפ
גולדברג הסיר את עצמו לבסוף מהקבוצה וציין, כי "אף אחד לא שם לב שאני שם ולא נשאלתי למה עזבתי, או יותר לעניין – מי אני", ובמהרה הגיעו התגובות לסערה. בריאן יוז, דובר מועצת הביטחון הלאומי של הבית הלבן מסר תגובה לפרסומים ואישר את אמיתותיהם: "נראה שזו שרשרת הודעות אותנטית, ואנחנו בודקים כיצד נוסף מספר בשוגג".
לאחר שנחשף כי מייק וולץ צירף את העיתונאי לקבוצה, על פניו בלי כוונה, דווח כי נשקפת לו סכנת הדחה. האתר "פוליטיקו" דיווח כי הנשיא דונלד טראמפ עקב אחרי סיקור האירוע המביך בתקשורת וכי בבית הלבן מסכימים על דבר אחד: "וולץ אידיוט גמור". ואולם, בראיון טלפוני לרשת NBC, טראמפ התייחס לראשונה לפרשה והביע אמון בוולץ כשאמר: "מייק וולץ למד לקח, והוא אדם טוב". כשנשאל מה נאמר לו על הדרך שבה הגיע גולדברג לצ'אט, אמר טראמפ, "זה היה אחד מאנשיו של מייק".
המסר: ביידן אשם
לפי הדיווח של גולדברג, בשעה 08:05 בבוקר יום שישי, 14 במרץ, הוא קיבל הזמנה להצטרף לקבוצה שכונתה "Houthi PC small group", על ידי משתמש שהזדהה כמייק וולץ. תחילה, כתב גולדברג, הוא חשד שמדובר בתרגיל הונאה ודחה את ההזמנה, אך יומיים לאחר מכן קיבל אחת נוספת מאותו משתמש – והצטרף. בהודעה שכתב וולץ, הוא עדכן את חברי הקבוצה בצורך לבצע "תיאום בנוגע לחות'ים, בפרט ב־72 השעות הקרובות". עוד ציין וולץ כי "מחלקת המדינה והפנטגון גיבשו רשימת המלצות לבעלות ברית ושותפות אזוריות".
בשלב זה, כתב גולדברג באטלנטיק, אחד מהמשתתפים המזוהה כ־JD Vance (סגן נשיא ארה"ב, ג'יי.די ואנס) הוסיף הערה חריגה – בהתחשב בכך שלא סטה באופן פומבי מעמדותיו של טראמפ כמעט בשום נושא – כשקרא לדחות את המתקפה בחודש: "אני חושב שאנחנו עושים טעות… הציבור לא מבין את זה או למה תקיפה היא הכרחית… צריך להעביר לו את זה. אני לא בטוח שהנשיא מבין עד כמה זה לא תואם את המסר שלו לגבי אירופה כרגע. יש סיכון נוסף שנראה עלייה בינונית עד חדה במחירי הנפט. אני מוכן לתמוך בקונצנזוס של הצוות ולהשאיר את החששות לעצמי, אבל יש טיעון חזק לדחות את זה בחודש, לעשות את עבודת ההסברה על למה זה חשוב, לבדוק את מצב הכלכלה וכדומה". דוברו של ואנס, מסר כי "למרות הרושם שנוצר, סגן הנשיא מיושר באופן מלא עם טראמפ".
שר ההגנה, פיט הגסת', הגיב לחששותיו של סגן הנשיא, ציין כי יהיה קשה לשפר את ההסברה לציבור והציע פתרון מעניין: להאשים את ממשל ביידן. "אף אחד לא יודע מי אלו החות'ים. לכן צריך להישאר ממוקדים בזה שביידן נכשל ואיראן מממנת אותם". לדבריו, המתנה והסברה לציבור עלולה להיות מסוכנת עבור ארה"ב: "המידע עלול לדלוף ואנחנו נראה הססניים אם ישראל תפעל ראשונה".
האימוג'ים של ראש ה־CIA
הדיון בקבוצה קיבל תפנית מרתקת – הזווית האירופית למשבר בים האדום. "נמאס לי שוב להציל את אירופה", כתב סגן הנשיא. בתוך דקות ספורות שר ההגנה השיב ואמר שהוא "סולד מהטרמפיסטיות האירופית. זה פתטי. אבל אנחנו היחידים שיכולים לעשות את זה. אין אף אחד אחר שמתקרב ליכולות שלנו. השאלה היא תזמון. אני מרגיש שעכשיו זה זמן טוב כמו כל זמן אחר, בהתחשב בהנחיית הנשיא לפתוח את נתיבי השיט. לדעתי צריך ללכת על זה".
בשלב זה סטיבן מילר, סגן ראש הסגל בבית הלבן והיועץ הקרוב של טראמפ, התערב בדיון. "הנשיא היה ברור. יש לנו אור ירוק לתקיפה. אבל חשוב שנבהיר למצרים ולאירופה מה אנחנו מצפים לקבל בתמורה. אנחנו גם צריכים לחשוב איך לאכוף את זה. לדוגמה, אם אירופה לא מפצה אותנו – אז מה יקרה? אם ארה"ב מחזירה את חופש השיט בים האדום – אנחנו צריכים להפיק מזה גם רווח כלכלי כלשהו". הגסת' השיב: "אני מסכים", והדיון הסתיים.
למחרת בבוקר, בשעה 11:44 הגסת' שלח הודעת עדכון לגבי פרטים מבצעיים לקראת התקיפה בתימן. "זו הייתה שיחה פזיזה", ציין גולדברג, "שכללה פרטים על תקיפות קרובות, כולל מידע על מטרות, סוגי נשק שארה"ב תפעיל ורצף התקיפות".
מספר שעות לאחר מכן, לאחר שהתרחשה התקיפה נגד החות'ים, נשלח בקבוצה עדכון נוסף ואחד המשתתפים הגיב: "עבודה מדהימה". ראש ה־CIA ג'ון רטקליף שלח אימוג'ים של אגרוף, דגל ארה"ב ואש, וסטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון, הוסיף אימוג'יים של שתי ידיים מתפללות ודגלי ארה"ב.
לא המקרה הראשון
זו אינה הפעם הראשונה שארה"ב מתמודדת עם חשיפת שיחות אישיות ודליפת פרטים ביטחוניים. בשנת 2016 הואשמה המועמדת לנשיאות הילרי קלינטון כי בזמן שכיהנה כמזכירת המדינה, היא השתמשה בשרתי מייל פרטיים שלה ולא בשרתים המאובטחים להעברת תכנים הקשורים לעבודתה, שכללו מידע מסווג.
חלק מהמסמכים הגיעו לידי אתר וויקיליקס, שפרסם אותם וגרם למבוכה לא קטנה לשירותי החוץ של ארה"ב ולקלינטון עצמה. במהלך החקירה נפוצו ידיעות כי מקורבים לקלינטון ניסו להניע את FBI מלחקור לעומק את הפרשה ולהבין את מידת הפגיעות של ארה"ב כתוצאה מדליפת המידע. אולם לבסוף קלינטון לא הועמדה לדין בגין הפרשה בהמלצת ה־FBI.
הודעות שנשלחו בקבוצת בכירי הממשל – על פי הדיווח באטלנטיק
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
