איירון סורס הייתה החברה שכולם רצו לעבוד בה. למה היא דועכת?

לפני עשור היתה איירון סורס (IronSource), לאחת מחברות הסטארט-אפ המצליחות והצומחות בישראל. החברה שדורגה בכל סקר כאחת מהחברות המבטיחות היתה רווחית רוב שנותיה, ייצרה מאות עובדים מיליונרים בדולרים, ובקיץ אחד של שנת 2020 הוציאה את כל עובדיה לנסיעה מעוררת קנאה לאיי סיישל. אם תרצו, איירון סורס היתה ה"וויז" של העשור הקודם – חברת סטארט-אפ נחשקת בבעלות יזמים כריזמטיים שמושכת אליה את הטאלנטים.

● ראיון | "ההייטק הישראלי ירה לעצמו ברגל": ניר צוק פותח הכל
● פרשנות | ההפתעה שחיכתה בדוחות והתגובות הצוננות: מאחורי דוחות אנבידיה
● אילו מקצעות בסיכון בעקבות התפתחות הבינה המלאכותית

איירון סורס ניצלה היטב את שנות הגאות בהייטק ובשוק ההון כדי להתמזג פעמיים – פעם אחת במיזוג ספאק עם תומא בראבו בקיץ 2021 ובפעם השנייה עם יוניטי (Unity), חברת משחקים אמריקאית, בנובמבר 2022. אגב כך, היא ייצרה למשקיעים ולמייסדיה אקזיטים של מיליארדי דולרים, אך מהר מאוד משהו השתבש: שנה וחודשיים לאחר המיזוג הודיעו המייסדים על פרישה ושישה גלי פיטורים ועזיבות של מנהלים שנמשכו יותר משנתיים הותירו את מרכז הפיתוח הישראלי של מה שנותר מאיירון סורס מוחלש ובעל סמכויות מוגבלות.

השם איירון סורס נמחק משמה של החברה הממוזגת, והמייסדים המשיכו הלאה להרפתקה הבאה. ממיזוג שהבטיח לה חלק כמעט שווה בניהולה של חברת משחקים בינלאומית, איירון סורס הדגימה פעם נוספת כיצד פערי תרבותי וציפיות מביאים לדעיכתה של חברה ישראלית ולהפיכתה לסניף מרוחק ובעל השפעה מצומצמת של תאגיד אמריקאי. בעת הרכישה עבדו באיירון סורס 1,200 עובדים. כיום, לפי ההערכה, מונה החברה מעל ל־700 עובדים.

שריד מעידן אחר

איירון סורס היא שריד לתקופה שכבר עברה מן העולם, אך כזו שהנפיקה כמה מהסטארט-אפים הגדולים של תחילת העשור הקודם. זה היה עידן "עמק ההורדות", שבו יזמים ישראליים התחרו ביניהם על פיתוח תוספים לדפדפן המשלבים פרסומות, ולאחר מכן גם אפליקציות לטלפון החכם, וייצרו הון תועפות מפער המחירים שבין עלות הפרסום של התוספים לבין המחיר שהסכים המפתח לשלם עבור כל התקנה שלהם. הכסף הגדול של אותה התקופה הגיע מענקיות תוכנה כמו גוגל או מיקרוסופט שהתחרו על משתמשים על ידי תשלום עמלה למפתחי התוספים על כל משתמש שהעבירו אליהם, וגם מיצרנוית תוכנות אנטי-וירוס או ניקיון קבצים מיותרים, ששילמו בעין יפה עבור כל מפיץ שיביא התקנות נוספות.

כמה מהחברות האלה היו לשמות גדולים בתחילת העשור הקודם, כמו קונדואיט ובבילון, רובן לא שרדו, למעט חברות כמו פריון ואפילו סימילרווב, שתיהן יצאו להנפקה על בסיס מוצרים אחרים בסופו של דבר.

תומר בר־זאב והאחים מילרד הקימו ב־2010 את איירון סורס סביב תוכנה בשם "InstallCore" – מנוע להתקנות תוכנה שהשיג את הביצועים הטובים ביותר בזכות התאמה בין התוכנות הקיימות על המחשב של המשתמש והעדפותיו, לבין יכולת לחזות אילו תוכנות ירצה להתקין.

אלא שאיירון סורס הפכה למה שהיא בזכות אסטרטגיית רכישות ייחודית שהגה המנכ"ל והמייסד, תומר בר־זאב. הוא הנהיג רכישה של חברות עם מוצרים משלימים והפך את היזמים שלהם לשותפים מלאים בחברה. כך הפכה איירון סורס לחברה בעלת עשרה מייסדים, כשהיא ממזגת לתוכה חברות שפיתחו תוכנות להפצה כמו סרגלי כלים, השוואת מוצרים, תוכנה לשילוב פרסומות בזמן תהליך ההתקנה, ותוכנה לחיבור מחשבים מרחוק.

אסטרטגית המיזוגים הזו היטיבה עם קרן ויולה, שהפכה למשקיע החיצוני הראשון באיירון סורס בזכות רכישת חברת הפורטפוליו "פייסמודס", יצרנית סרגל כלים המאפשר לשלב אמוטיקונים בפוסטים בפייסבוק ותוכנות צ'ט.

כך הפכה איירון סורס הפכה לענקית הפצה שמספקת ליצרניות תוכנות אנטי וירוס, קוראי PDF ומנקי קבצים מיותרים, ואת כל מה שהם צריכים כדי להגיע לכמה שיותר משתמשים בעלויות נמוכות ככל האפשר. באמצעות שותפות כמעט בלעדית עם האתר הותיק Downloads.com ומאוחר יותר גם עם גוגל, הצליחה איירון סורס לנסוק לגבהים שאף חברה אחרת בשוק ההורדות לא הגיעה אליו. כאשר החלה גוגל, יחד עם מיקרוסופט, להשתלט על שוק ההורדות ולמעשה לחנוק אותו, בטענה שהחברות הישראליות מקלקלות את חווית המשתמש עם תוספי תוכנה קשים להסרה – היתה איירון סורס בעלת ברית שהיתה שותפה לאסדרת תחום ההורדות, ולמרוויחה הגדולה ממנו.

כבר ב־2012, שנתיים לאחר שהוקמה הפכה איירון סורס למכונת מזומנים שייצרה כ־50־70 מיליון דולר בשנה על כ־80 מיליון התקנות תוכנה בשנה. שנה לאחר מכן עמדו ההכנסות כבר על 177 מיליון דולר – ועל פי דיווח שהעבירה לרשות ניירות הערך בשל משיכת דיבידנדים מתוך המאזן שלה, הגיעה ב־2017 להכנסות שסטארט-אפים פרטיים היו יכולים להתקנא בהם: 462 מיליון דולר, ורווח נקי של 60 מיליון דולר. ההון העצמי של החברה אז עמד על 250 מיליון דולר ותזרים המזומנים מפעילות שוטפת על 111 מיליון דולר, לאחר רכישת רשת הפרסום לאפליקציות סופרסוניק של גיל שוהם ואריק צ'רניאק, שהכניס את איירון סורס לעולם המובייל.

באותה בקשת משיכת דיבידנד נדירה שאירעה ב־2018, במסגרתה ביקשו בעלי המניות להוציא 250 מיליון דולר מההון העצמי של החברה, נחשף כי החברה גייסה עד ההנפקה 103 מיליון דולר בלבד, וכי באותה התקופה היו בקופתה 108 מיליון דולר במזומן, וכי הרכישות שביצעה לאורך השנים, האחרונה שבהם של סופרסוניק, נעשתה בעיקר באמצעות החלפת מניות וכמעט ללא נטילת הלוואות או מימון מבחוץ. אבל המייסדים והמשקיעים לא נותרו ללא תמורה: קרן הענק CVC רכשה מהם ישירות 25% ממניות החברה בסבב "סקנדרי" בתמורה ל־374 מיליון דולר ב־2019, כך לפי אתר IVC.

במיזוג הספאק של החברה עם קרן הפרייבט אקוויטי תומא בראבו ב־2021, שלשלו המשקיעים והמייסדים לכיסם 1.5 מיליארד דולר. ב־2021 שווי ההשקעה של ויולה, המשקיעה הראשונה בחברה, שהשקיעה סך הכל 20 מיליון דולר בחברה, כבר עמד על מיליארד דולר על הנייר, כולל הדיבידנדים שקיבלה. "במהלך השנים נהנו המשקיעים ושבעת המייסדים מהכנסות של מיליארדים שהגיעו מהשילוש הקדוש של החברה", אומר משקיע בחברה. "משיכת דיבידנדים, סבבי סקנדרי ויציאה להנפקה. לא היה אח ורע לתופעה כזו בכל ההיסטוריה של ההייטק הישראלי".

בין בעלי המניות באיירון סורס: תומר בר־זאב, האחים מילרד, תמיר כרמי, נתנאל שדמי, אסף בן עמי, טל שקד, גיל שהם ואריק צ'רניאק, וכן משקיעים חיצוניים בעלי פרופיל גבוה כמו קבוצת אלייד, לאומי פרטנרס, כלל-טק, CVC, ויולה, דיסרפטיב, סבן ונצ'רס של חיים סבן, וראובן אדלר.

החברות שאופסנו בחוץ

איירון סורס, חיפשה שנים אפיק ליציאה להנפקה, אך מצאה אותו כאמור רק בקיץ 2021, בימי השיא של בועת הקורונה וגל הנפקות הספאק. גם אז, החברה לא ביצעה הנפקה ראשונה לציבור (IPO) אלא מוזגה לגוף ספאק באמצעות קרן הענק תומא בראבו. איירון סורס היתה חברה רווחית מאוד, אך היא נדרשה לבצע "ניתוח" קטן לפני ההנפקה: היא ביקשה להוציא מעסקיה את מנוע התקנות התוכנה שלה, InstallCore, אשר כפי שנחשף בעבר בגלובס, הביא עליה ביקורת של מומחי סייבר שטענו כי מדובר בתוכנה בעלת סיכון מוגבר.

לא פעם הוגדר המנוע כנוזקה על ידי מספר שירותי אנטי וירוס, ואילו מיקרוסופט הזהירה מפני InstallCore כתוכנה "בעלת מוניטין בעייתי המשפיעה על חווית השימוש במחשב באמצעות התקנה של סרגלי כלים, תוכנות פרסום או תוכנות לשיפור יעילות הזכרון ומערכת ההפעלה".

מייסדי איירון סורס גנזו אמנם את InstallCore והמותג סביבו, אך לא את כלל עסקי ההתקנות על מחשבים אישיים שהוערכו אז ב־106 מיליון דולר – אלה אופסנו בחברה-אחות שהוקמה במיוחד לצורך כך, רייז קוד (Rise Code), שנמצאה בבעלות כל בעלי המניות של איירון סורס ערב ההנפקה. על פי ההערכה, מאז פיצול עסקי הדסקטופ לרייז, ההכנסות מתחום המחשבים גאו, ואדם שמכיר את פעילות החברה מציין כי "היא מתפוצצת, בעלי המניות באיירון סורס שמחים שהם נותרו עם מניות ברייז". ובזמן שמספר עובדי יוניטי הולך וקטן, רייז הכפילה את עצמה בשנתיים האחרונות ל־210 עובדים. בכיר בתעשיית הפצת התוכנות אומר כי: "לא נותרו הרבה חברות בעולם שעושות הרבה כסף מפעילות שכזו: חסמי הכניסה גבוהים בגלל שמיקרוסופט וגוגל הפכו לשומרי הסף, אבל מי שעבר אותן, ורייז היא אחת מהבודדות שכן – עושה הרים של כסף". ההצלחה של רייז מאפשרת לבעלי המניות המקוריים באיירון סורס להמשיך ולהחזיק בפרת מזומנים שפועלת במחשכים, ללא יחסי ציבור ומבלי לשוחח עם התקשורת. כל משקיעי איירון סורס המקוריים הם בעלי המניות של רייז כיום.

חברה-אחות נוספת שנותרה מחוץ לחברה המונפקת היא ריזון לאבס, מפיצת תוכנות ואפליקציות אנטי וירוס, תוכנת בקרה-הורית, ואפליקציות אבטחת מידע נוספות שמוחזקת על ידי כל בעלי המניות המקוריים של איירון סורס, ומנוהלת על ידי קובי כליף, יוצא איירון סורס. החברה, שנחשפה לראשונה על ידי העיתונאי העצמאי אמיתי זיו פועלת גם היא מתחת לרדאר התקשורתי בישראל, אם כי היא מפרסמת את מוצריה בארה"ב, תחת המותג "RAV" או "Family Keeper". לפי ההערכה, ריזון אינה רווחית והיא פועלת כעת במודל המבוסס על מנויים בתשלום. מדובר באפליקציה לגיטימית שלא זכתה לתיוג של נוזקה או תוכנת פרסום, אך הרשת מלאה במדריכים כיצד להסיר אותה מהמחשב והטלפון. לפי מאגר החברה IVC החברה גייסה סיבוב הון מהקרנות ויולה, המשקיעה הקבועה של חבורת איירון סורס, ופיקו ונצ'רס של אלי וורטמן.

אחזקתן של שתי החברות הללו מחוץ לחברה הבורסאית אפשרה להם לשמור על כמה מנכסיהם באופן עצמאי, ולא פחות חשוב מכך – להבטיח תעסוקה לכמה מהעובדים שפוטרו בסבבי הקיצוצים ביוניטי. עשרות עובדים לשעבר באיירון סורס נקלטו בריזון וברייז, "טוב שהיתה למייסדים דרך לגמול לעובדים שפוטרו מיוניטי, על ידי סיוע בקליטתם בחברות אחרות בבעלותם, שצומחות בזמן שיוניטי מתכווצת".

 ג'ון ריצ'יטלו, מנכ"ל יוניטי / צילום: Reuters, Phil McCarten

"וויז של העשור הקודם"

בתחילת 2020, כמה שבועות בלבד לפני שהקורונה ייובאה לישראל, נסעו 700 עובדי החברה, לאיי סיישל לחגוג עשור להקמתה של החברה. "במשך ארבעה ימים מופלאים חגגנו אל תוך הלילה, האכלנו צבי-ענק, תרנו ברחבי האי ורקדנו לצלילי 'איירון בנד'", נכתב בפוסט של החברה שסיכם את החוויה בסרטון. המסיבות כללו אירוח של די.ג'ייז מובילים ובמתחם נערכה חתונה של זוג עובדים, אליה הוזמן לנגן האמן אמיר דדון. "הטיול הזה היה עוצמתי, ועובדים שהיו בו דיברו עליו גם שנים אחר כך", אומרת עובדת לשעבר. הנסיעה קיבעה בפועל את התדמית של איירון סורס כחברה הישראלית שכולם רוצים לעבוד בה.

"הגעתי לחברה שהיתה התגשמות החלום של כל עובד בהייטק", מספר לגלובס בעילום שם עובד שהגיע לחברה בחודשים לאחר מכן. "זו היתה 'יחידת העילית' של ההייטק, כמו וויז של היום, אבל וויז של היום היא חברה הרבה פחות יעילה ממה שאיירון סורס הייתה מההתחלה – איירון סורס הייתה מכונה שפעלה באופן מושלם ליעילות תפעולית. זה נשמע כמו קלישאה – אבל זו באמת הייתה חברה שהרגישה כמו משפחה, שבה כל אחד היה מצוין בתחומו, שבו אנשים עובדים שנים בעבודת צוות והמנהלים נותנים לך את החופש והדרייב להגשים פרויקטים שאתה יכול 'לעוף' איתם".

לאחר המיזוג עם תומא בראבו ב־2021 וההנפקה בניו יורק, קיבלה איירון סורס תג מחיר של 11 מיליארד דולר, גבוה יותר אף מזה שכיוונה לו במקור – 8־10 מיליארד. באותו מעמד הפכו 230 עובדים מתוך 850 העובדים למיליונרים בדולרים. דרך המקפצה ביקש בר-זאב לשנות את שוק הפרסום באפליקציות באמצעות מהלך שיבצר את איירון סורס בתור חברת הפרסום במובייל הגדולה ביותר, מלבד גוגל, נגד המתחרה הגדולה שלה באותה התקופה: אפלובין (Applovin). במהלך השנים שקדמו לכך ביצעו כל אחת מהחברות מהלכים של מיזוגים ורכישות: איירון סורס קנתה את סופרסוניק, בידלגו וסומלה, וכן הקימה קווי מוצרים פנימיים כמו אאורה – שמאפשר חלוקת רווחים עם מפעילי סלולר בתמורה להתקנה מראש במכשירים, והפך לרווחי בתוך זמן קצר. אפלובין רכשה את מקס, מופאב, והצליחה לצאת להנפקה לפני איירון סורס, באפריל 2021.

יוניטי, היתה אז מתחרה שלישית בשוק – חברה שהחלה את דרכה כפלטפורמה לפיתוח משחקים מבוססי תלת מימד והיתה אחראית אז על 70% משוק משחקי המובייל (בין המשחקים שפותחו על הפלטפורמה – פוקימון גו, אנגרי בירדס 2, קרוסי רואד, ביט סייבר ועוד), ופיתחה רשת פרסום פנימית שהתחרתה באיירון סורס אך לא היתה יעילה כמוה. השתיים ניהלו משא ומתן למיזוג תחת הנחה בריאה והגיונית כי כל אחת תביא לשולחן את היתרון שלה, כדי להתחרות יחד באפלובין. "התזה הזו של שיתף פעולה, שבה יוניטי יהיו אחראים על פיתוח המנוע ואיירון סורס על רשת הפרסום היתה נכונה וההטחה היתה ששיתוף הפעולה יעבוד, אפילו אפלובין המתחרה נלחצה ונתנה הצעה עוינת לרכישת יוניטי כדי למנוע את המיזוג, אך סורבה. אבל, במבחן התוצאה, שיתוף הפעולה בין השתיים לא עבד".

באיירון סורס התעקשו לקרוא לעסקה "מיזוג", ולראייה – הם לא לקחו מזומן לכיסם בעת המיזוג אלא הסתפקו במניות יוניטי בלבד. עם זאת, מנכ"ל יוניטי ג'ון ריצ'יטלו חשב אחרת. הטרימנולוגיה בקרב העובדים התחלפה במהירות ממיזוג לרכישה. "האמריקאים, ובעיקר המנכ"ל האמריקאי, הבטיחו שותפות ובפועל זה נשאר די נפרד", אומר בכיר בהייטק שמכיר היטב את החברה. "המנכ"ל האמריקאי לא אפשר לצוות הישראלי להשפיע כמו שהם ציפו. יש לך שכבה של אנשים שניהלו את החברה כמו יזמים ופתאום הם לא מצליחים להשפיע מספיק ויש להם בוס אמריקאי, והם רואים שזה לא הולך לכיוון שהם מנסים לנווט אליו".

הלקוחות נטשו למתחרה

בספטמבר 2023 התעצמה המתיחות בהנהלה סביב פרשת דמי השימוש בפלטפורמה של יוניטי: ריצ'יטלו הסתכסך עם קהילת מפתחי המשחקים כאשר החליט לגבות תשלום נוסף על כל התקנת משחק, מהלך שהיה לו היגיון עסקי, אך תוקשר שלא כהלכה וגרר תגובה נזעמת, חרם ומעבר לרשת המתחרה – אפלובין. התנצלות מצדו והקטנת דמי ההתקנות לא ריצתה את המפתחים.

כמה חודשים לאחר מכן, הודיעו בר־זאב והמייסדים על כוונתם לעזוב, פחות משנתיים לאחר הרכישה. במקביל, פיטרה ההנהלה רבע מ־1,800 העובדים, רבים מהם בישראל. "הרבה עובדים נכנסו לבר-זאב כדי למחות על המהלך, חלקם בבכי", אומרת עובדת לשעבר. "הם הודיעו לנו שהגיע הזמן להמשיך הלאה ולפנות את המקום לדור הבא שטיפחו במשך שנים, אבל איש מאיתנו לא היה מופתע. בתוך שנה המצב השתנה בחברה מקצה לקצה: ביטלו הטבות, בונוסים והאווירה של הסטארט-אפ התחלפה בתרבות תאגידית אמריקאית לפי הספר". בדוחות שהגישה יוניטי בשבוע שעבר היא הזכירה את עזיבתם של המייסדים כ"אובדן אפשרי של ידע ניהולי".

עובד נוסף שעבד בחברה במעבר למיזוג עם יוניטי סיפר: "אתה עובר ממצב שהכל עובר דרכך ואתה רץ במאתיים קמ"ש בשיא העשייה שלך, למצב שבו פתאום זה עסק של מישהו אחר. פתאום, כל החלטה צריכה לעבור דרך שבעה אנשים שונים, ואתה מרגיש שאתה נמצא באותה הישיבה עם אותם האנשים שלוש פעמים ביום, ועדיין אף אחד לא מקבל את ההחלטה". עובד לשעבר נוסף מעיד, כי "הבירוקרטיה התגלתה במלוא תפארתה". בכיר שמכיר את החברה אמר לגלובס: "הקניין הרוחני של איירון סורס כלל למעשה את המייסדים שלה, ברגע שהם הלכו, איירון סורס שהייתה – נעלמה".

כיפופי ידיים ומאבקי כוחות

בתחילת החודש נודע כי פניה של יוניטי, לגל פיטורים שישי במספר, שהשפיע לא מעט על משרדי החברה בתל אביב. לפי אתרי הגיימינג "לבל 80" ו־"מוביילגיימר" התמקדו השינויים הארגוניים באופן ספציפי בעסקי הפרסום של החברה – כלומר בחטיבה שבלעה לתוכה את איירון סורס, שהתמחתה בעצמה בשיבוץ פרסומות באפליקציות לטלפונים הניידים. זאת, על רקע כיפופי ידיים ותככים פוליטיים בלתי פוסקים בין המשרד בתל אביב, לבין הפעילות בסן פרנסיסקו המבוססת על עסקי הפרסום של יוניטי מהימים שלפני המיזוג.

על פי מזכר שנשלח לעובדי החברה ונחשף באתר לבל 80, אמר מנכ"ל יוניטי מתיו ברומברג, כי "שנתיים לאחר המיזוג עם איירון סורס, הגיע הזמן למזג את צוותי השיווק, הטכנולוגיה וסדרת המוצרים שלנו, ולשלב אותם ישירות בסביבה של יוניטי". בעוד שהדברים נשמעים מתבקשים והגיוניים בסך הכל, הם מתארים שינוי תרבותי וניהולי שחל בהדרגה ושמסמן במובנים מסוימים את קץ ה"מיזוג" בין שתי החברות, כשהמטוטלת נוטה באופן חד משמעי לכיוון הרכישה.

השריד האחרון להנהלה ישראלית בכירה – נדב אשכנזי – המשמש כסמנכ"ל המכירות של החברה כולה שהחליף בשנה שעברה את תומר בר-זאב, עוזב ויוחלף על ידי מנהל אמריקאי. יחד עם זאת, צוותי המוצר וההנדסה של איירון סורס יישארו עצמאיים. כלומר, פיתוח מוצרי הפרסום יישאר בישראל אך סמכויות ניהול היבטי הפרסום יעברו ברובם למשרד האמריקאי.

המרוויחה הגדולה מהמהלכים הללו היא המתחרה אפלובין, שעל פי הדיווחים, מפתחי אפליקציות וחברות משחקים מגדילים את תקציבי הפרסום בה, על חשבון איירון סורס, מהלך שהוחרף לאחר פרשת דמי ההתקנה ולאחר שבאוגוסט האחרון באג בתוכנת הפרסום של "יוניטי אדס" הביא לקריסת משחקי אייפון, דבר שפגע בהכנסות חברות המשחקים מפרסום.

פרויקט חדש

ההתרסקות של יוניטי באה לידי ביטוי גם בביצועי מניית החברה: בשנה האחרונה עלתה מניית אפלובין ב־461% ואילו מניית יוניטי ירדה ב־20%. עובדי איירון סורס שמאז הקמתה התרגלו רק לעליית שווי רצופה עד סוף 2022, נאלצו לחוות לראשונה ירידה במניה שקיבלו. רבים מבעלי המניות, כולל המייסדים והמשקיעים נותרו עם מניות יוניטי, למרות שמכרו חלק מהן במהלך הדרך. המנכ"ל לשעבר בר־זאב, למשל, מכר רק מחצית ממניותיו בחברה על פי ההערכה. גם המכפיל של אפלובין נחשב לאחד מהגבוהים בשוק, 55, גבוה אף יותר מאנבידיה, כלומר הציפייה להמשך הצמיחה שלה היא גבוהה, בשל החזון שאיירון סורס ייחסה לעצמה בעבר: היכולת לאתגר את גוגל ומטא בהפצת פרסום במובייל וכן בפלטפורמות אחרות, דוגמת שירותי טלוויזיה דיגיטלית ומסחר אלקטרוני.

באיירון סורס, למרות הניסיון בתוך יוניטי, לא הצליחו לחדור לשוק המסחר האלקטרוני (איקומרס), ואולי זו הסיבה שבגללה חבורת מייסדים בהם תומר בר־זאב ועומר קפלן עוסקת היום בהקמת חברה חדשה בדיוק בתחום הזה, בשם זיג אדג' (Zyg Edge).

לפי ההערכה, בכוונתם להביא את הבשורה של איירון סורס לתחום האיקומרס ולספק המלצות מבוססות בינה מלאכותית יוצרת לקניות ברשת. החברה גייסה סיבוב סיד מהגדולים בישראל, בסך 40 מיליון דולר, כאשר ע"פ רשם החברות המשקיעות הגדולות בו הן הקרנות בסמר, ויולה ולייטספיד. בהמשך הרשימה נמנים גם משקיעים ותיקים באיירון סורס כמו כלל-טק של לן בלווטניק, דיסרפט של טל בר-נח, סטארדום של דני פלד, אימרג', שסטוביץ אחזקות וגם מייסד מון אקטיב מולי אלבין.

מיוניטי וממייסדי איירון סורס לא התקבלה תגובה.