"במשך עשרות שנים מנסים לפתור את בעיות יוקר המחייה בישראל, ובפעם הראשונה יש פה טיפול יסודי ושינוי מבני של השוק הישראלי ופתיחה אמיתית של תחרות" – כך, במילים אלו, תיאר שר הכלכלה ניר ברקת את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שהוא מקדם, עם אישור המתווה שלה בוועדת יוקר המחייה בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף פברואר. אלא שבימים אלו, כשהרפורמה מתקדמת לשלבי ההכנה האחרונים שלה בוועדת הכלכלה לקראת הבאתה לאישור סופי בכנסת, סימני השאלה סביבה רק הולכים ומתעצמים.
עוד ב-N12 כלכלה:
• רק 17 מתוך 530 תקנים יהנו מרפורמת "מה שטוב לאירופה"
• מומחים מסכימים: משק החשמל בישראל לא ערוך למלחמה
• עובדים בכלל ביטוח מואשמים במכירת מידע של לקוחות
למרות הבטחות חוזרות ונשנות של ברקת בחודשים האחרונים, תרומתה האמיתית של רפורמת הדגל שלו ושל הממשלה למלחמה ביוקר המחיה מוטלת בספק. נתונים שהציג ארגון לובי 99 השבוע בוועדת הכלכלה הביאו גם את עמיתו של ברקת לסיעה, יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, לפקפק ביעילות הרפורמה ובמציאות שמאחורי ההצהרות המפוצצות. "זאת אולי סיסמה טובה להגיד שמה שטוב לאירופה טוב לישראל – אבל זה לא יהיה המצב בפועל", אמר ביטן.
במשרד הכלכלה עדיין עומדים מאחורי הרפורמה וטוענים כי תביא לשינוי עצום במלחמה ביוקר המחיה – אך מודים כי נתקלו בקשיים בקידומה ורומזים לחוסר מחויבות מספק ליוזמה מצד משרדי הממשלה האחרים. N12 עושה סדר ומסביר מה בכלל מסתתר מאחורי הרפורמה בעלת השם המפוצץ, ואיפה הבעיות בה.
מהי בכלל רפורמת "מה שטוב לאירופה"?
הרפורמה שברקת ושאר שרי הממשלה מכנים בשם הארוך "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" עוסקת בנושא שהוא די משעמם: תקנים. בצורה מאד-מאד כללית, הרפורמה של ברקת מבקשת להמשיך גישה שמקובלת במשרדי הכלכלה והתעשייה בשנים האחרונות, והיא לפשט את הבירוקרטיה הכרוכה ביבוא מוצרים לישראל. באופן כללי, במקום שהיבואנים יחויבו להעביר מוצרים חדשים סדרה של בדיקות מקומיות שיוודאו שהם בטוחים לשימוש – היבואנים יצהירו שהמוצרים עומדים בתקינה האירופית ומותרים לשימוש שם, ולכן זה אמור להיות מספיק טוב גם לישראל.
לטענת ברקת, קיצור ופישוט תהליך היבוא יאפשר להגדיל את היצע המוצרים שמיובאים לישראל ומוצעים לצרכן הישראלי – וכך להגביר את התחרות ולהביא להורדת מחירים.
שר הכלכלה ברקת מציג את יוזמת המדבקות השחורות לטיפול ביוקר המחיה | צילום:
משרד הכלכלה
מה אמרה הממשלה על הרפורמה?
בחודשים שחלפו מפרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר שטף גל של עליות מחירים את רשתות השיווק והמזון בישראל. על רקע הביקורת שהוטחה בממשלה על התעלמות מיוקר המחיה נופפו השרים שוב ושוב ברפורמת "מה שטוב לאירופה" כמה שיביא לפתרון הבעיה. עם אישור חלקה הראשון של הרפורמה בוועדת הכלכלה בתחילת ינואר אמר עליה ברקת כי היא "תשים סוף לחוסר התחרות שעולה לצרכן הישראלי כסף רב".
בפברואר הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו תזכיר חוק שעסק ברפורמה במילים "אנחנו מביאים היום בשורה גדולה למאבק ביוקר המחיה: מה שטוב לאירופה – טוב לישראל". בסוף חודש מרץ כינה שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ את הרפורמה "אחד הצעדים המשמעותיים להורדת יוקר המחייה", ובהודעה ששלחה לשכתו הוא אף צוין כמי שמוביל אותה לצד ברקת. כותרת ההודעה שנשלחה אז מטעם סמוטריץ' הבהירה מעל כל ספק את המטרה שמייעדת הממשלה לרפורמה: "בדרך להורדת יוקר המחיה: מה שטוב לאירופה טוב לישראל".
שר האוצר סמוטריץ'. בהודעה מטעמו הוא צוין כמוביל הרפורמה לצד ברקת | צילום:
אבשלום ששוני, פלאש 90
מה הבעיה ברפורמה?
בארגון הלובי החברתי לובי 99 תומכים באופן כללי ברפורמה של ברקת אך טוענים כי היא מלאת חורים. לטענת הלובי, הרפורמה משאירה את רוב התקנים הישראליים הקיימים על כנם ולא מאמצת את התקינה האירופית באופן מלא. מכאן, כפי שצוין בנייר עמדה ששלחה סמנכ"לית לובי 99 עו"ד רחל גור לחברי ועדת הכלכלה לקראת הדיון שנערך השבוע, "יש לנו ספקות רבים לגבי יכולתה של הרפורמה הנוכחית, שמנוסחת בצורה שאינה בהירה ומלאה בחריגים, להוביל להוזלת המחירים המיוחלת, באמצעות פתיחת השוק לתחרות מיבוא".
מיפוי שביצע הלובי על בסיס מסמכים שהציג משרד הכלכלה מצא כי 60% מבין 530 התקנים הישראלים הקיימים לא נכללו בכלל ברפורמה. בין היתר הם מצביעים על שורה של מוצרים שהרפורמה לא עוסקת כלל בהקלת תנאי היבוא שלהם, בהם כאלו המוגדרים כרגישים כמו תמרוקים, או שמיועדים לילדים רכים כמו עריסות ויחידות החתלה – אך עם מוצרי צריכה אחרים כמו נוזל לניקוי כלים, אבקות כביסה או קונדומים.
סמנכ"לית לובי 99 רחל גור. "כבר שנתיים אנחנו שומעים את הסיסמאות האלו" | צילום:
יובל וייצן
"דרשנו ממשרד הכלכלה במשך הרבה זמן את המיפוי של התקנים האירופאים", אמרה גור ל-N12. "הם מדברים באוויר על כך שהרפורמה תשנה את הכל ותיצור שינוי ויש פה בשורה – כבר שנתיים אנחנו שומעים את הסיסמאות האלו". בתום הבדיקה ולאחר ניכוי הקלות בתקנים שלדברי גור כבר הוכלו במהלך קודם שנכנס לתוקף ב-2021, נותרים עם רק 17 תקנים שמושפעים מרפורמת הדגל "מה שטוב לאירופה". הצגת הממצאים הבדיקה בוועדת הכלכלה הביאה את יו"ר הוועדה ביטן להודיע כי יש הבדל בין יחסי הציבור סביב הרפורמה לבין התוכן האמיתי שלה, ואת חברו לסיעת הליכוד ח"כ משה פסל להגדיר אותה כישראבלוף.
מה תוקע את הרחבת הרפורמה?
במשרד הכלכלה דוחים את הביקורת ומתגאים במהלכים שביצעו. "מבחינתנו, הרפורמה מקודמת בדיוק כמו שתוכנן", אומר ראש מערך האסדרה במשרד הכלכלה ינון אלרועי בשיחה עם N12. לדבריו, חלק ראשון של הרפורמה צפוי להיכנס לתוקף כבר בשבוע הבא ולהקל בבדיקות המוטלות על יבואנים שמביאים מוצרים לישראל.
אלרועי חוזר על טענת המשרד לפי הרפורמה תחול על 80% מערך היבוא של מוצרי הצריכה – אמת מידה מעט תמוהה שלדברי גור מהווה כבר הגדרה שלישית שבה משתמש משרד הכלכלה להצגת היקף הרפורמה, לאחר שבעבר הצהיר כי היא תטפל ב-80% ממוצרי הצריכה בכלל.
עם זאת, מדבריו של אלרועי עולה כי הרחבת הרפורמה למוצרים נוספים נתקלת באתגרים שכרוכים בשיתוף הפעולה של יתר משרדי הממשלה. "כמשרד הכלכלה נדאג שכל התקנים שבאחריות שלנו למעט חריגים מוגדרים ייכנסו לרפורמה", הוא אומר. "יש הרבה תקנים שהם בתחומי האחריות של משרדי ממשלה אחרים, והם צריכים לעשות התאמות ברגולציות שלהם כדי לאפשר יבוא ושימוש במוצרים שעומדים ברגולציה האירופית, כולל במוצרי צריכה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו. "צריך דחיפה מראש הממשלה עצמו" | צילום:
לע"מ
גור מסכימה שחלק לא מבוטל מהאחריות להיקף המוצרים המצומצם שנכלל ברפורמה מוטל על כתפי שאר משרדי ושרי הממשלה. "יש סמכות למשרד השיכון והבינוי במקרה של חומרי בנייה, למשרד האנרגיה במקרה של מוצרי חשמל ולמשרד הבריאות על מוצרים כמו טמפונים, קונדומים או חיתולים", היא אומרת. "במשרד הכלכלה טוענים בצדק לחוסר שיתוף פעולה מצד המשרדים האחרים. כדי לייצר רפורמה משמעותית במשהו שכולל המון משרדי ממשלה אתה צריך דחיפה מראש הממשלה עצמו".
