איסור יציאה מטורקיה והלשנות: ארדואן יוצא נגד בכירי המגזר העסקי

מאבק ישיר בהתאחדות התעשיינים והעסקים (TÜSİAD), הקמת מנגנון "הלשנות" על מחירים מופקעים, ויצירת אתר ממלכתי להשוואות מחירים בין רשתות קמעונאות. אלו רק חלק מהצעדים שנקט לאחרונה נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן במסגרת שאיפתו לשפר את מעמדו האלקטורלי.

● בסיני כבר יש מסלולים שמתאימים למטוסי קרב. האם זו תהיה החזית הבאה של ישראל?
● התוכנית השאפתנית של טורקיה להפחית את התלות בגז מאיראן  

כיום מתמודד נשיא טורקיה עם דיסוננס. מחד גיסא, מעמדו האזורי טוב מאי פעם, בעקבות ההפיכה המוצלחת בסוריה נגד בשאר אסד, וכינון משטר שמקורב אליו. אך מאידך גיסא, הוא נמצא במלכוד בפוליטיקה המקומית: הוא מתקשה למצוא את הרוב הדרוש בפרלמנט (400 מתוך 600) לשינוי החוקה באופן שיאפשר לו להתמודד על קדנציה נוספת לנשיאות, תוך ידיעה כי גם אם יתאפשר לו להתמודד – המצב הכלכלי במדינה לא מבטיח כלל כי הוא ינצח.

קצב האינפלציה השנתי בטורקיה אמנם במגמת ירידה, אבל עדיין מדובר בשיעור גבוה מאוד של 42.1%. למרות זאת, בחודשים דצמבר-ינואר החליטו פעמיים להוריד את שיעור הריבית ב־2.5%, ועתה הוא עומד על 45%. זה מקשה על שיקום המדינה, שכיום, לפי דוח משותף שפרסמו יוניצ"ף והלשכה הטורקית לסטטיסטיקה, כ־7 מיליון מילדיה (כשליש מהקטינים) חיים מתחת לקו העוני.

הציפייה באנקרה הייתה כי ההפיכה בסוריה ותחילת החזרה של כ־3.6 מיליון פליטים שמכבידים על הכלכלה הטורקית, תשפר את המצב. אולם לא כולם רוצים לחזור משום שאיכות החיים בטורקיה טובה יותר מסוריה, וגם אלו שחוזרים – מותירים את שוק התעסוקה עם חורים משמעותיים.

למשל, מאות אלפים מהסורים שחיים בטורקיה מועסקים כיום בעבודות כפיים כמו בנייה, חקלאות וטקסטיל, ולא בטוח כי 8.5% המובטלים הטורקים מוכנים לעבוד במלאכות שכאלו או, לחילופין, שמעבר אליהן ישפר את השתכרות האזרחים שכבר מועסקים.

"קובע גבולות חדשים"

בעקבות כך, ארדואן ואנשיו החליטו, באופן חריג למדיניותו לאורך שנים, להפנות את תשומת הלב לפגיעה באנשי העסקים הגדולים. עוד במאי האחרון, כפי שנחשף בגלובס, הוא הטיל אמברגו סחר על ישראל – צעד שפגע גם בעסקים טורקיים. היו מי שניסו לפנות למשרד המסחר ולבכירים נוספים, אך הבינו במהרה כי זה לא יועיל.

כעת כבר ברור כי עבור הישרדותו הפוליטית לא מהסס ארדואן לצאת למאבק ישיר באילי ההון, שבמשך שנים רבות הוא נמנע בכל דרך לפגוע בהם. במסגרת זאת, בית המשפט באיסטנבול הוציא צו איסור יציאה מהמדינה לנשיא התאחדות התעשיינים והעסקים, אורהן טוראן, וליו"ר היחידה הטורקית של הבנק הקטארי QNB, עומר אראס, בגין ביקורת שהשניים מתחו על דיכוי ממלכתי נגד אנשי אופוזיציה ועיתונאים.

נקיטת צעדים נגד ההתאחדות היא חריגה מאוד, שהרי TÜSİAD נחשבת לגוף בולט של עשירי טורקיה – וכזו שבעלת השפעה. כך, למשל, כשממשל ארדואן בהנהגת שר האוצר מהמט שימשק העלה את הריבית מ־8.5% ל־50% בין 2023 ל־2024, ההתאחדות הייתה מהגורמים התומכים. עם זאת, ארדואן מאשים אותם בהיותם גוף שמתערב בסוגיות פוליטיות, ולטענתו גורף הון על חשבון האזרחים. כבר בשבוע שעבר ניכר כי גישתו גורמת לנזקים לכלכלה הטורקית, כשמראות הובלת טוראן ואראס לדיון בבית המשפט, הביאו לירידות שערים בבורסה של איסטנבול.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מסביר כי נשיא טורקיה חושב שאנשי העסקים תוקפים אותו, ועל כן מנסה להפוך את עצמו לקורבן. "ארדואן בא לקבוע גבולות גזרה חדשים, שבמסגרתם הוא מבהיר לאנשי העסקים שמתחו ביקורת על מערכת המשפט והמדיניות הכלכלית שלו, כי 'תתנהלו כאנשי עסקים, אל תביעו דעה ותתעסקו רק ביבוא וביצוא'. נשיא טורקיה לא מוכן לקבל שום ביקורת".

סגירת חשבונות אזרחית

המסכים האדומים בבורסה הושפעו לא רק מהדיון המשפטי החריג, כי אם מההתנהלות הממשלתית הכוללת. בד בבד, משרד המסחר הטורקי השיק את "האפליקציה להתראה על עליות מחירים לא הוגנות", שבה יכול אזרח לדווח לממשלה על התייקרויות שנראות בעיניו לא הוגנות. האפליקציה מזמינה את המשתמש להעלות עד חמש תמונות, להוסיף מיקום ולספק פירוט של מהות התלונה, כשבמשרד מתחייבים לבדיקות מהירות.

הבעיה בצעד שכזה היא שניכר כי ממשל ארדואן החל לשחרר את "החבל" מהמדיניות המוניטרית המהודקת, מספר הפועלים הסורים שמוכנים לעבוד במשכורות נמוכות יותר פוחת, קצב האינפלציה השנתי עודנו גבוה מאוד – ובמקום שבאנקרה יטפלו בבעיה, הם שולחים את האזרחים לסגירת חשבונות. "כמשרד המסחר, מטרתנו היא למנוע מעסקים לפגוע בצרכנים באמצעות עליות מחירים לא הוגנות ולקדם סביבה מסחרית שקופה והוגנת", ניסו לתרץ באנקרה.

כלי נוסף שהפעיל לאחרונה משרד המסחר הטורקי בצוותא עם משרד התעשייה והטכנולוגיה והבנק המרכזי הוא Market Fiyati: אתר ממלכתי להשוואת מחירים בין רשתות השיווק. עד תחילת השבוע, כ־1.76 מיליון משתמשים הורידו את היישומון, שבו מוכרחות ליטול חלק רשתות עם יותר מ־200 סניפים ברחבי המדינה, כשבולטות ביניהן מיגרוס, קרפור ושוק. לעומת זאת, כאלו קטנות יותר יכולות להשתלב באופן וולונטרי.

אתר החדשות הכלכליות "אקונומים" הצביע על שורת פערים תמוהים שעולים מהמחירים באתר, למשל פער של 25%-28% במחירי מותגי מים מינרליים וגבינות בין הרשתות השונות.

מחכים שהסערה תעבור

"ארדואן רוצה להפוך את אנשי העסקים לחיילים כלכליים שלא שואלים שאלות, אלא מצייתים", מסכם ד"ר כהן ינרוג'ק. "בעיני ארדואן, הפרקטיקה של ביקורת נגד הממשלה שייכת ל'טורקיה הישנה'. לכן, הוא החליט לעשות להם בית ספר עם צו איסור יציאה מטורקיה לאנשים שטסים בתדירות גבוהה, כולל במשלחות עם השרים".

ומהן התגובות במגזר העסקי בטורקיה? ד"ר כהן ינרוג'ק אומר כי "כשעוסקים בעתיד, נשאלת השאלה האם אילי ההון ירכינו ראש או יסלימו את המצב. נראה כי אלו החליטו, לפי שעה, להרכין ראש ולנסות לתת לסערה לעבור, בתקווה שאיסור היציאה מטורקיה יבוטל בקרוב".