עופר ינאי. איך זה ייגמר? (אלן שיבר) | צילום:
ספורט 5
אתחיל מהסוף.
הפועל ת"א של עופר ינאי היא אירוע סינגולרי עם פוטנציאל מהותי. סינגולרי במובן שכזה עוד לא היה פה, ומהותי כי היעדים שהוצבו לה הם כאלו שהגשמתם תוביל לשינוי מהותי בענף המקומי, בואך האירופי.
הכדורסל הישראלי הוא ענף שמרני, יש לנו כבר 55 שנה מועדון דומיננטי חריג – כזה שאין לו מקבילה באירופה לא בענף הרגל ולא בסל. יתרה מזו, גם מכבי ת"א, במהותה, היא אירוע סינגולרי וגם כשהיו מי שחשבו שניתן לבנות מקבילה דומיננטית שכזו בכדורגל זה כשל, זה כשל ליענקל׳ה שחר וכשל למיטש גולדהאר, ובוודאי שכשל בנסיונות פחות מוצלחים.
העובדה ששמעון מזרחי עדיין מסתובב במגרשי הכדורסל יוצרת דומיננטיות מותגית. אני למשל אחגוג בקרוב 50, גדלתי לענף כדורסל שבו יש שמעון מזרחי ואני עדיין נמצא באותו ענף, העולם השתנה, מכבי הרבה פחות.
לאורך השנים היו ניסיונות סינגולריים לקרוא תיגר על אותה דומיננטיות וכולם קרסו, חלקם כשלו עסקית. היה את אורי אלון שהצליח לא מעט, אבל בסוף גם הלך, היה גם גומא אגייאר ונחום מנבר שהיו אירועים שונים מהותית, אבל השורה התחתונה היא שאף אחד לא הצליח. בוודאי לאור העובדה שלאורך 55 שנים מכבי בנתה נכסים שמקשים עוד יותר את השינוי. אם בשנות ה-80 היה נדמה שהענף יותר תחרותי, במציאות הנוכחית עם קהל אוהדים גדול יותר, שוק אחר ושיריון ליורוליג זה קשה עוד יותר.
אבל נעצור לרגע עם מכבי ונעבור להפועל ירושלים. הקבוצה מהבירה היא המועדון מספר 2 בישראל כבר עשרות שנים, ועל כן הרבה יותר קל לקבל את האירוע של מתן אדלסון, שבוחר בגישה שמרנית בהרבה בדרך להפוך את המועדון הזה לתחרותי יותר, שהרי נקודת הפתיחה שלו טובה בהרבה ואפשר לדמיין את זה בצורה קלה. להפוך את הפועל ירושלים לתחרותית היא לא אירוע סינגולרי, הוא מציאות.
אז אלה הם נקודות הפתיחה לסיטואציה:
מכבי היא הדומיננטית, ירושלים היא המספר 2 וכל מי שניסה להתחרות במכבי התרסק.
מכאן אפשר להניח את ההנחות הבאות – מכבי תמשיך להיות דומיננטית תמיד, ירושלים תהיה מספר 2 חזק ועופר ינאי בטוח יתרסק.
למה? כי הנחת העבודה שמה שהיה הוא מה שיהיה.
לשאלה אם עופר ינאי יתרסק יכולה להיות אחת משתי תשובות: או שזה יתרסק בענק או שזה יצליח בענק.
זה גודל האירוע שאני מזהה פה, כי השאיפות, התשומות והמשאבים הם רק בענק, את הפועל אפשר היה לבנות השנה תחרותית גם בשליש מהכסף, עם מאמן מקומי, סגל טוב וחיבור רגוע בהרבה למורכבות שיש בהפועל.
למען האמת – תקשורתית וציבורית זה גם היה קל בהרבה, כלומר עדיין צריך לזכור שמדובר בהפועל על המשתמע מכך, בטח ברמת האמוציות, אבל זה היה קל יותר, רצפה יותר יציבה ותקרה הרבה יותר נמוכה.
מה שעופר ינאי עושה השנה, ממגוון סיבות, זה להרים את התקרה הרבה הרבה מעל הרצפה לנקודה כזו שהאפשרות להיכשל ספורטיבית גדולה בהרבה. הרי אם המטרה זה להביא אליפות ויורקאפ למועדון שלא בדיוק זולל תארים בשגרה, הרי שחצי גמר יורוקאפ וגמר ליגה זה כישלון – ולאור הדמות התקשורתית, הטוויטר, הראיונות, האש, המהלכים הלא שגרתיים וכל החבילה שיש פה – הרי שאם זה לא ייגמר בהצלחה ספורטיבית חריגה זה ימותג ככישלון.
אבל זה לא יהיה כישלון.
משום שהשאלה היחידה שצריכה להישאל היא כמה זמן עופר ינאי מוכן לעמוד בקצב הזה. זה דומה לרץ מרתון שפותח חזק את המירוץ, כל עוד יהיה לו אוויר, ההובלה שלו כנראה לא תהיה מוטלת בספק, אבל לשאלה אם יהיה לו אוויר, אין תשובה במדורי הספורט, אי אפשר לנתח אותה ברמה הספורטיבית, משום שהיא בעיקרה פיננסית וחלקה הלא מבוטל היא של נחישות עסקית.
עסקים שעוברים בנייה מחדש לא אמורים להצליח לשנות את המציאות בפרק זמן כזה קצר. אני אתן דוגמא שלאו דווקא הנכונה ביותר אבל מתאימה מטאפורית – פרויקט בטר פלייס וטסלה. שני הפרויקטים היו מבריקים, זיהו מגמה נכונה, הונהגו בידי אנשים יוצאי דופן, והנה, אחד כשל בענק והאחר הצליח בענק. גם בטסלה ולא העמקתי יותר מדי, היו נקודות שהפרויקט היה על סף קריסה, ובסוף זו גם שאלה של משאבים. העולם העסקי מלא בדוגמאות לעסקים שבאו מוקדם מדי ושרפו מהר מדי משאבים והכישלון העסקי הוא לא פחות כישלון תזרימי מכישלון רעיונאי.
* * *
לשאלה אם עופר ינאי יצליח יש תשובה רק אצל עופר ינאי. רק הוא יודע כמה שנים הוא יוכל לרוץ באותו קצב, לבנות את הדרייב אין מחדש זו משימה מטורפת, להכניס את הפועל ליורוליג, לעבור לשחק ביד אליהו, לזכות ביורוקאפ – כולם אתגרי ענק. ניכר שהפרויקט הוא אירוע פיננסי עצום שדורש ממנו לממן את רובו, הפועל ביד אליהו תכניס יותר, הפועל מנצחת תמכור יותר מזכרות, אבל בהיקפי ההשקעה האלה – מקור ההכנסה המרכזי בפער על כל סעיף הכנסה אחר יהיה הבעלים.
אז השאלה הפיננסית היא אישיו, השאלה השנייה היא שאלת מבנה אישיות, כי התשומות המנטליות גבוהות מאוד. כדי לייצר את ההצלחה שינאי הציב (לא אני) למטרה, צריך לעשות מהלכים שלא את כולם אפשר לקנות בכסף. יש פה רגולציה, יש פה מלחמה, יש פוליטיקה ויש אנשים ולא סתם אנשים, אוהדי הפועל – אולי הסגמנט האנושי הכי דעתן שקיים בטבע.
הפועל תלך לאן שהשאיפות והמשאבים של עופר ינאי ייקחו אותה, אם עופר יתרסק, זה לא יעבור חלק ברמת הקבוצה, אבל דומה, שגם עולם הכדורסל השמרן והסקפטי מתחיל להבין – אנחנו באירוע יוצא דופן.
הכותב הוא חבר בפודקאסט צבע אדום, פודקאסט אוהדי הפועל ת"א
