"הדבר הבולט ביותר היה חוסר הסנכרון, כשמערכות המדינה לא ידעו לעבוד ביחד, ואחד לא ידע לדבר עם השני", חושפת לירון דורון־לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי, כשהיא מתבקשת לפרט את המסקנות העיקריות במרכז אחרי מבצע עם כלביא.
נראה ש־12 ימי המערכה הישראלית־איראנית הצליחו למתוח את גבולות היכולת של אנשי השלטון המקומי לתחומים ולעצימות שלא הכירו בעבר: כולל מיגון של כ־5.5 מיליון תושבים, תגבור מוקדי השירות, שליחת אנשי מקצוע לזירות הרס והעברת ציוד להמוני מפונים. "אנחנו המשענת של כל רשות", מציינת דורון־לוי. "אין מצב שהשלטון המקומי במצב חירום ואנחנו לא איתו. יש הרבה פעולות שהרשות לא מסוגלת להן כאינדיבידואל, ואנחנו עושים כמייצגים שלה".
לירון דורון לוי בוועידת "ישראל היום"
כך, למשל, במהלך יוני מילא המרכז תפקיד משמעותי בהכנה ובהתגברות של הרשויות על תוצאות המטחים האיראניים, וגם בקשר הנפרד שלהן עם המדינה. "שיחת הטלפון הראשונה בבוקר היתה עם היו"ר שלנו חיים ביבס", היא משחזרת. "ידענו שפיקוד העורף העביר מסר לרשויות שירי איראני עלול להתרחש בקרוב, והתחלנו לפעול. וידאנו שיש מקום לכל התושבים שנחשבים 'לא ממוגנים' – בין שבמבנה ציבורי ובין שבמקלט ציבורי, ושכולם מצוידים במה שצריך לשהייה ממושכת".
על פניו, נראה כי מדובר בתפקיד בסיסי של כל רשות, אולם כשנכנסים לעובי הקורה מגלים כי התפקיד של הגוף המקשר בין הממשלה ליותר מ־200 הרשויות שבסמכותו מתמקד גם בפרטים הקטנים. "דאגנו לחברות ניקיון ושמירה במבני ציבור. ייעדנו צוותים ספציפיים שיצאו לזירות הרס יחד עם פיקוד העורף כדי לענות על שאלות ולהיות שם ברגע המטלטל הזה, ובעיקר וידאנו שבכל רשות יש איש קשר שזמין 24/7 לכל מקרה".
הסתכלות נשית וטכנולוגית
בשנה ורבע האחרונות ממלאת דורון־לוי את תפקיד מנכ"לית המרכז, האישה הראשונה בתפקיד, אחרי תשע שנים במרכז בסך הכל. בזמן הזה הספיקה לחוות את כלל חלקי פעילותו ובעצימות גבוהה על רקע המלחמה.
במקרים הללו היא משתדלת לשקף את הפער בין החשיבה התיאורטית במגדל השן לבין מה שקורה בפועל. לדבריה, "רק כך נוכל להגיע לאותן מטרות בדרך של הבנה, הקשבה ומציאת פתרונות דיפרנציאליים. יש רשויות שמסוגלות לתת פתרונות עבור עצמן, אך יש כאלה שהמדינה צריכה להיות מעורבת בפעילותן יותר. במקרים הללו היא צריכה אותנו בשביל ההתנהלות ברמת הנהלים, התקנות, החוקים והתקציבים".
יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס בוועידת "ישראל היום"
דורון־לוי מבקשת להניע את המערכת כולה לחשיבה דיגיטלית שתקל על התושב ועל הרשות. הדבר אינו מפתיע אם בוחנים את עברה, שכלל עבודה במשך שנים בחברת הייטק. ב־2013 נבחרה למועצת גני תקווה מטעם רשימת "את" של ראש העיר המכהנת ליזי דלריצ'ה, ושם נשאבה לעשייה הציבורית. "באותה תקופה החלטתי להקים מנגנון התנדבות בגני תקווה. בשנה הזו ראיתי את הערך בעשייה הציבורית ובחרתי להיכנס לעולם הזה עד הסוף. נכון, התנאים שונים מאוד מאלה של ההייטק ולא הכרתי את מרכז השלטון המקומי, אבל מהר מאוד התחברתי לאנרגיות. היה לי 'למה' מאוד חזק.
במה זה בא לידי ביטוי?
"עשינו זאת, לדוגמה, בנושא השירותים הדיגיטליים. לקחנו את הניסיון מהשטח והקמנו פלטפורמה דיגיטלית לכל השלטון המקומי, ללא קשר למצב הסוציו־אקונומי ברשות. כעת כל רשות יכולה להשתמש בפלטפורמה כדי לייעל את מתן השירותים ולנהל נכון מצבי חירום. למעשה, אחת הלקויות הגדולות ביותר במדינה היא שאין דאטה", היא מרימה להנחתה למבקר המדינה. "במגזר הציבורי אין אף אחד שמנהל את הדברים מבחינת הנתונים. מנהלים אירועים שלמים, החלטות של מיליארדים, לפי תחושת בטן. למשל, בקורונה היה סגר שלוש פעמים בכל הארץ, ממטולה ועד אילת, כי לא היו לנו נתונים. אם היו, היינו יכולים לסגור, לדוגמה, רק את מודיעין־מכבים־רעות ולעזוב את ירוחם".
ביקורת חריפה
במסגרת תפקידה דורון־לוי לא חוסכת ביקורת מנבחרי הציבור שאיתם היא עובדת יום־יום. "הרבה פעמים אנחנו פועלים בחלל ריק. בחמש השנים האחרונות היו חמש מערכות בחירות, וב־7 באוקטובר המענה הראשון של חזרה לשגרה היה מהשלטון המקומי", היא אומרת. "שחררנו כספים למפונים ממפעל הפיס, דבר שהמדינה עשתה רק אחרי חודש וחצי. ניסינו לערב את משרדי הממשלה, אבל הם לא ידעו לתקשר אחד עם השני". היא מציינת ש"נבחרי הציבור לא מבינים שמי ששילם, הביא ספקים, סיפק ציוד והחזיר לשגרה אחרי משבר האמון הגדול ביותר בין התושבים למדינה הוא המרכז שבכלל לא אחראי למחדל, ועושה הכל כדי שהדרג המדיני ינהל את המלחמה כמו שצריך.
"אנחנו מאוד מאוכזבים מהמדינה, ואני מקווה שאחרי כל המחמאות וההשתאות מאיתנו תהיה הכרה כספית שתסייע לנו לסייע. אם אנחנו לא נתפקד, המדינה לא תתפקד. ההוכחה הטובה ביותר היא המבצע. ברגע שהמדינה נתנה לנו את האפשרות לדאוג למפונים בעצמנו מבלי לקבל אישורים, יחד עם גב תקציבי שלה, ברגע שביזרו את הסמכויות – ראו איך השלטון המקומי פועל באחריות ובמהירות ומביא לתוצאות פנומנליות".
ומה מבחינת התקצוב כיום?
"המדינה התחילה איתנו שיחות והובטח לנו שיפוי חלקי. כיום, בתחילת אוגוסט, אין לנו בכלל עם מי לדבר, אף שהאירוע הסתיים ביוני, למרות העובדה ששר האוצר התחייב על במה מול ראשי רשויות. איפה המדינה חודש וחצי אחרי? אם שר חושב שהוא יכול לתפקד בלי השלטון המקומי, הוא פשוט 'לא איתנו'. כרגע אנחנו בסוג של הישרדות", היא מסכמת. "אנחנו שורדים ממשבר למשבר ומחכים שהמדינה תסייע. זו נורת אזהרה בוהקת – הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יבינו שאנחנו נמצאים על אותה ספינה, ושאם נטבע גם הם יטבעו".
