"מבחינתי, הצלחה בתיק היא כשאני הולכת לדיון של אישור הסכם גירושין. זה אומר ששוב הצלחתי להוביל בניהול מו"מ, לסיום פרק הנישואין בהסכם. בדרך הזו, לרוב גם בתום הדיון, לאחר חתימת ההסכם, בני הזוג לשעבר יוצאים ממנו מסופקים ואפילו מחויכים", אומרת עו"ד לוסי מאיר, "להתגרש זה לא קל, אבל כשמסיימים את הקשר בצורה טובה יש תחושה שלמה יותר. חלק בוכים, חלק מתחבקים, חלק לוחצים ידיים, חלק אומרים שלום וממשיכים הלאה בחיים ממקום נקי יותר. זו לא בעיה להילחם במסגרת הדיונים המשפטיים בתיק ולנצח, לפעמים זה גם הכרחי, אבל ההצלחה הגדולה והמספקת ביותר היא סיום טוב של הקשר באופן שמאפשר לכולם להמשיך קדימה עם כמה שפחות קושי".
הגישה המקצועית שעו"ד לוסי מאיר עושה בה שימוש בתיקים ועם הלקוחות בהם מטפלת, כוללת ניסיון להגיע להבנות, באמצעות תהליך של ניהול מו"מ, במסגרתו שמה דגש על העלאת כל הפתרונות האפשריים לצד היחס השווה להיבט הרגשי שבהליך, ואלו יחד מובילים לסיום בהסכם. במקביל וכאמור, היא גם לא חוששת להיכנס לקרבות משפטיים אם צריך, "הכלי הכי חשוב שעורך דין צריך להצטייד בו הוא היכולת גם להיאבק וגם להגיע לפשרה באווירה טובה. לפעמים צריך להיאבק כי צריך להוציא צו מניעה למניעת מעבר מגורים של קטינים ללא רשות, או צו הגנה בגלל אלימות, או צו עיקול עקב הברחת כספים. מצד שני, מיד אחרי המאבק הראשוני ומניעת הנזק שעלול להיגרם ללקוח שלי, אני יודעת מתי לא להתמכר למאבק כאשר זה לא משרת את הלקוח שלי, ולרוב הגישה הלוחמנית לא מועילה ללקוח אחרי הצעדים הלוחמניים הראשונים. במקרים האלה אני יודעת להרגיע את עצמי, את הלקוח/ה ואת הצד השני, לנרמל את המצב ואז לשבת לשולחן המו"מ. יש עורכי דין שאצלם זה או מלחמה או גישור, אבל גישור בלבד ובעיוורון, יכול לייצר נזק, בדמות הברחת כספים למשל, ומלחמה ללא פשרות יכולה לגרום לכולם להפסיד בריאות, זמן, כסף ומערכות יחסים. לכן שילוב היכולות חשוב מאוד להצלחת התיק ולקידום האינטרסים של הלקוח".
"הלקוחות מגיעים מבולבלים, ולא תמיד מבינים שיש קשר בין הצלחת הליך הגירושין לבין שיקום עצמי בהווה ובעתיד"
זה לא סוד שהליך גירושין הוא במקרים רבים אחד מהתהליכים המטלטלים ביותר שאדם עובר בחייו, אולי אפילו המטלטל ביותר. בני אדם שונים מטבעם, ולכן הם חווים את התהליך בצורות ובעוצמות שונות, ולמרות שהרבה מהאנשים לא מתחרטים על ההחלטה להתגרש, ובדיעבד מבינים שהייתה נכונה, הרי שבזמן שהם בעיצומו של התהליך, מדובר בהתמודדות מורכבת למדי: "הרבה מהאנשים שמגיעים אליי להליך גירושין נמצאים במצב של בלבול, פחד, חוסר ודאות, מחסור בידע, ובעיקר הם במצב בעייתי מבחינת היכולת לקבל החלטות נכונות. יש תפיסת שגויה כאילו אנשים מתגרשים בפזיזות או מרימים ידיים מהר, אבל בדרך כלל זאת לא המציאות", אומרת עו"ד לוסי מאיר, "יש לא מעט אנשים שלא רוצים יותר לחיות עם בן או בת הזוג אבל מושכים את ההחלטה על הגירושין במשך שנים כי הם לא חושבים שהם יכולים להצליח לבד, כי אין להם ביטחון עצמי, כי הם חושבים שהם לא יכולים להיות נאהבים. אנשים נמצאים בזוגיות לא טובה ולא מאמינים שאי פעם ימצאו מישהו שאיתו הם יוכלו לדבר, שיהיה חבר טוב, שאפשר יהיה לשבת ולשתף אותו או אותה במה שעובר עליהם. אנשים גם בוחרים שלא להתגרש כי הם חוששים ממה שיקרה עם הילדים, מהאופן שבו הם יקבלו את הבשורה ומההתמודדות עם ההשלכות שלה, והם לא יודעים או מבינים שהילדים סתגלניים יותר ממה שנוטים לחשוב. וכך, אנשים לוקחים החלטה בשיהוי רב כאשר לפעמים הם מגיעים במצב טוב יותר דווקא בגלל השיהוי, כי הם בשלים ומוכנים יותר, ולפעמים העיכוב בהחלטה רק מדרדר את האירוע. יש מישהי שהגיעה אליי לפני שנה וחצי וממש רצתה להתגרש, אבל בסוף החליטה שזה לא הזמן. והנה, לפני כמה ימים היא התקשרה וסיפרה שהם ממש הלכו מכות בחופשה והיא רוצה עכשיו להתגרש. אבל כעת, הסיפור כבר מורכב יותר ויהיה קשה לייצר כבר על ההתחלה תהליך של מו"מ והסכם. לפי מה שאני רואה, ברגע שאנשים מגיעים לפגישת ייעוץ, אז יותר קל להם להחליט החלטה נבונה. יש שיקוף של המצב, והבנה האם ניתן לשפר אותו, או שעדיף ללכת לכיוון של גירושין, ואם כן אז מהי הדרך הנכונה ביותר עבורם לנהל את זה. בשיחת הייעוץ עולות הרבה שאלות, הרבה פעמים מצד נשים שחוששות מהיום שאחרי, ואז הן מבינות שזה לא כזה נורא. אני מציגה להן את התמונה הכלכלית של 'היום שאחרי' ואז האישה אומרת 'אז אני בעצם לא צריכה אותו, אני יכולה להתגרש ואהיה בסדר'. אצל גברים אני פוגשת המון את החשש מפגיעה בקשר עם הילדים, אבל ברגע שאני מבהירה כי זהו מקרה מובהק להחזקת קטינים שווה (משמורת משותפת) ואין ולא ניתן יהיה לקחת את זה מהם או לפגוע בקשר שלהם עם הילדים, הם מבינים שאין סיבה לחכות עם הגירושין עד שהילדים יגדלו והם יכולים להתגרש ועדיין להיות נוכחים באופן משמעותי בחייהם של ילדיהם. זוגיות קרה, מנוכרת, שקטה שאין בה גילוי חיבה ואהבה אינה המודל הנכון עבור הילדים – זו גם התלבטות שכיחה וקיימת. ההחלטה אם להישאר עם בן או בת הזוג צריכה לבוא מתוך בחירה, שזה הדבר הנכון, ולא מתוך תלות או חששות מתרחישים שניתן להתמודד איתם".
עבודה בגובה העיניים
למרות שהיא עובדת כעורכת דין בתחום דיני המשפחה כבר משנת 2004, את משרד עורכי הדין שלה הקימה מאיר בשנת 2014. לאחר שנים בודדות בתחום נולדו שני ילדיה והיא החליטה לקחת הפסקה קצרה כדי לגדלם. לאחר שגדלו מעט, היא פתחה את המשרד לפני למעלה מעשור ומאז היא בעלת משרד בתחום דיני המשפחה בלבד, עם צוות עורכות דין ועובדות נוספות.
"אני כל בוקר קמה אסירת תודה על מה שאני עושה בחיים כי אני פשוט אוהבת את מה שאני עושה. אני מרגישה שאני עוזרת לאנשים מהמקום הכי נכון והכי מדויק שיש. שאני עובדת ועוסקת בנתינה משולבת מתוך הלב וגם מהראש. אני לא רואה עצמי עושה שום דבר אחר בחיים כי מבחינתי זו שליחות ולשם כך נולדתי", מסבירה עוה"ד מאיר, שמדגישה שוב ושוב את החשיבות של השיח עם הלקוחות וההבנה של המצב בו הם נתונים, "מה שאני אוהבת בתחום זה את ההיבט הפסיכולוגי/רגשי. הייתה לי התלבטות אם להיות פסיכולוגית, אבל אני חושבת שאני יכולה להיות עורכת דין טובה יותר. אני קשובה אבל רגילה גם לתת פתרון ולא להישאר רק במקום של ההקשבה. אני יודעת לנתח מצבים, גם ברמה המקצועית כמובן, אבל גם ברמה הרגשית שהיא מאוד חשובה במקצוע הזה, ואז לאחד בין מכלול הדברים ולתרגם את זה לפתרון הסכמי או משפטי, או פשוט להוביל אסטרטגיה מותאמת למקרה שנמצא מולי. כמובן שכל מקרה הוא לגופו ודורש טיפול שונה, כי כל אדם הוא שונה. ואצלי במשרד תמצא ספרים כגון: "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" לצד ספרים של מס הכנסה שבהם יש מדגם הכנסות של עסקים שונים. ולמה אני אוהבת גם לעסוק בפן העסקי בתיקים? לדעתי כי בתיכון לא הייתי חזקה במתמטיקה (רחוק מזה) ובמהלך העבודה שלי כעורכת דין גיליתי את כל התחום הכלכלי, הפיננסי והחשבונאי מחדש ושאני אפילו טובה בזה. העיסוק בהערכת שווי של עסק, חלוקת אופציות בהייטק, חלוקת רכוש עם פערי השתכרות, ובכלל כל ההיבטים הפיננסיים, מרתקת אותי כי מעבר למספרים יש אנשים שאיכות החיים שלהם והיכולת שלהם להמשיך לחיות בכבוד ובצורה הגונה תלויה בניתוחים הללו, ואני נמצאת שם כשאני חוקרת את הרו"ח והמומחים השונים בבתי המשפט או בבתי הדין, כדי לסייע להם לקבל ולשמור על מה שמגיע להם כלכלית ולעמוד איתנים ביום שאחרי. בסופו של דבר, לי הכי חשוב שיגידו שאני 'בן אדם' בגובה העיניים. מבחינתי, ההצלחה המקצועית באה לידי ביטוי דווקא ברמה האישית, נגיד כשהלקוחות שעשיתי להם הסכם שלום בית לחילופין גירושין, או שהובלתי להסכם בזמן קצר ותוצאה מיטבית, זוכרים את יום ההולדת שלי ושולחים הודעה להגיד חג שמח".
"עדיף לגמור בטוב"
במרוצת שני העשורים האחרונים ייצגה עוה"ד מאיר לקוחות רבים שסיימו את הקשר הזוגי בהסכמים שהגיעו לאחר תהליך מו"מ מתוחכם, וגם באמצעות ייצוג בבתי המשפט. מהניסיון שצברה היא ממליצה חד משמעית לסיים את הקשר בצורה שבה לצדדים יש אמירה ויכולת לקבוע כיצד יראה הסכם הפרידה, "אני לא חושבת שיש שופט או דיין שיכולים לתת פתרונות שאני לא יכולה או לא יודעת או לא יצירתית מספיק לתת בתהליך המו"מ שאני מנהלת ובסופו נעשה הסכם בין בני זוג", מסבירה עוה"ד מאיר, "ההבדל ביני לבין שופט הוא שיש לי יכולת לנהל תיק באינטנסיביות רבה ועם פחות דחיות. הרי בין דיון משפטי אחד לאחר יכולה להיות הפסקה של חודשים ארוכים בגלל העומס שיש על מערכת המשפט. לעומת זאת, כשאני מנהלת מו"מ מול עו"ד מהצד השני זה מול היומנים שלנו ואז אפשר לקיים יותר פגישות, בפחות זמן. מהר מאוד מעלים את הפתרונות האפשריים, מבלי לרמוס את הצד השני ומבלי לוותר על הדברים החשובים ללקוח. זה אפשרי, זה קורה כל הזמן ובצורה מהירה ומועילה. הרי אם מצויים בדיון משפטי נוצר מתח רב. הילדים נפגעים מהסכסוך, וברגע שאדם עומד מול שופט או דיין הוא למעשה מאבד שליטה כי בסופו של יום בית המשפט יקבע את התוצאה. הגעה לדיון וניהול תיק בבית משפט עם פסק דין בעצם מאפשר לאדם זר להחליט עבורי היכן יחיו הילדים שלי, מתי אראה אותם, כמה כסף הם צריכים בחיי היום יום שלהם, ועוד אלמנטים שבעיני הם לרוב פחות טובים. לכן הכי טוב שהשליטה תהיה בידיים של הלקוח ושל עורך הדין, ואז אפשר לנווט לפתרון טוב ומהיר. אם אני מנהלת מו"מ אז כבר אקבע את הפגישה הבאה עם עו"ד של הצד השני ועם הלקוח. תוך כדי פגישות המו"מ ניתן להגיע לעקרונות מוסכמים, לייצר טיוטת הסכם המקובלת על שני הצדדים ותוך זמן קצר לסיים את הסאגה המשפטית ולהיפרד בכבוד הדדי".
עו"ד מאיר מציינת כי הליך המו"מ הוא לפעמים מאתגר יותר במובן של הכלת הצד השני, אולם לאחר שצולחים את הקושי ההתחלתי, אפשר לייצר פגישה אחת או מספר פגישות ולרוב, תוך 3-5 חודשים ניתן לייצר הסכם גירושין שמאפשר להגיע ליום שאחרי עם טלטלה רגשית מופחתת יחסית, ודאות כלכלית, ועם פחות פגיעה במעגלים הסובבים את בני הזוג, "לצערי ברבות השנים פגשתי לא מעט אנשים שכמעט איבדו את השפיות שלהם תוך כדי הליך הגירושין, כלומר שהסיום המר של פרק א' בחייהם השפיע בצורה שלילית ואפילו הרסנית על פרק ב', כך שמראש הגיעו אליו חשדנים ללא יכולת או כלים לנהל זוגיות טובה. עוד ראיתי במהלך השנים ילדים שפיתחו עם הזמן הפרעות קשב וריכוז שלא היו להם לפני הגירושין. לכן אחד הדברים שאני משתדלת מאוד ליישם הוא יצירת שיח מכבד, גם כלפי הצד שאני לא מייצגת. לפעמים לא משנה כמה אשתדל, הצד השני לא יקבל את זה, מאחר שאני מייצגת את בן/בת הזוג שלו לשעבר והמשקעים גדולים מדי. אבל אני לא מתייאשת ולא לוקחת באופן אישי דבר, ויודעת שבפגישה הבאה או לאחריה אצליח להגיע גם לליבו/לליבה. שיח מכבד מייצר אפשרות לפתרונות מהירים בין בני זוג ומשרת את אינטרס הלקוח/ה שלי. אני גם לא חושבת שנכון לערוך הסכם שרומס את הצד השני כי אם רמסתי אותו, אז בעוד שנה או שנתיים הוא יגיש תביעה נוספת נגד הלקוחות שלי וזה אומר שלא ייצגתי אותם מספיק טוב. יתרה מזאת, הצד הנרמס, גם אם לא יגיש תביעות, בגלל שההסכם רמס אותו יישארו משקעים שיגרמו לתקשורת קשה שתפריע לכל אחד מהצדדים בנפרד לחיות חיים טובים ושקטים ותיווצר אווירה כאילו מעולם לא התגרשו. זו לא תוצאה טובה מבחינתי. אנו פוגשים את זה הרבה בחופש הגדול או בחגים או באירועים משפחתיים שיש פחות גמישות, או שרוצים לנסוע לחו"ל עם הילדים. כל אירוע כזה מייצר ויכוחים בין בני הזוג לשעבר. זוגות שלא סיימו בטוב או שסיימו בהסכם שאחד הצדדים מאוד לא מרוצה ממנו, מניסיוני בהמשך יהיו התנכלויות דווקא בזמנים שלכאורה אמורים להיות זמן איכות משפחתי. אני ממליצה לבני זוג לסיים את הקשר בטוב, כל שכן כשיש ילדים, כי זה בדרך כלל הדבר הנכון ביותר בשביל זוגות שמתגרשים. ניהול מו"מ והגעה להסכם לא אומר שוויתרת על הדברים החשובים לך, אלא זה אומר שנטלת את השליטה לידיים שלך, לא רמסת את הצד השני ושמרת על שיח מכובד כדי להתקדם הלאה בחיים בצורה טובה ומאושרת".
***
כתבה שיווקית בחסות לוסי מאיר, משרד עורכי דין; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.
