צילום:
ספורט 5
מרגיש בבית | צילום:
ספורט 5
אחרי שנים רבות בהן נדד בלא מעט מדינות מארה"ב, דרך טורקיה ועד אוסטרליה, נדמה היה שאקסבייר מנפורד מצא בית. בקיץ הוא פתח עונה שניה בישראל ויחד עם העברות הבעלות לידיו של עופר ינאי, היה חלק מקבוצה שאיתגרה את מכבי ת"א בפלייאוף ליגת העל והגיעה רחוק באירופה. העונה הנוכחית נראתה כמו המשך של הקודמת, אבל הודעה של המועצה למניעת סימום בספורט הפכה הכל. הגארד נכשל בבדיקה, ולמרות שבסופו של דבר הושעה לתקופה קצרה בלבד, הוא עדיין לא התאושש, ובפעם הראשונה הוא מדבר על כך בראיון עם ערוץ הספורט.
אקסבייר, איך היתה ההתמודדות עם הפרשייה?
"זאת אחת התקופות החשוכות ביותר בחיי. בזמנו, חשבתי מה עברתי שקשה יותר, ולא עלה לי כלום. שום דבר לא השתווה לזה. זה לא היה רק הבדיקת סמים. התמודדתי גם עם סבא שלי שהלך לעולמו והכל קרה ביחד. בהתחלה, כשהגיעו החדשות, זה היה בפגרת פיב"א והייתי בדיסני עם הילדים שלי. קיבלתי מייל והייתי בפאניקה. עשיתי שיחות טלפון לאנשים בקבוצה כדי להבין מה קורה ואת תוכן המייל, וזה לא היה נראה טוב. הכל התרסק ותוך כדי אני בדיסני, מנסה להיות אבא טוב לילדים שלי. האוהדים והנהלת הפועל ת"א היו מדהימים. כולם עמדו לצדי וזה משהו שלעולם לא אשכח. רוצה באמת להגיד תודה לכולם ולעופר ינאי, שעמד לצידי".
מה חשבת שיקרה?
"עמדתי בפני 30 חודשים של השעייה. זה היה הקיצון עבורי. זאת תחושה נוראית. יש לי משפחה לדאוג לה, לפרנס אותה. אני אוהב לשחק כדורסל. הידיעה שלא אהיה עם הקבוצה שלי, זאת התחושה הכי נוראית בעולם. דברים הסתדרו לטובה".
איך מתמודדים מנטלית?
"היה קשה. התקופה הכי קשה בחיי. יצאתי מדיסני עם הילדים שלי רגע אחרי הפגרה, הגעתי ללוייה של סבא שלי. בלוויה אני בוכה על סבא שלי, על החיים שלי, על כל מה שנהיה מהם. כשיצאתי משם, עליתי על מטוס חזרה לתל אביב להתמודדות עם כל זה, בלי לדעת אם אחזור לשחק או לא".
עופר ינאי דיבר איתך לאורך התקופה?
"הוא תמך לאורך התקופה. אני לא יכול להודות לו מספיק. אני רוצה להחזיר למועדון על מה שעשיתי. זה משהו שלעולם לא אשכח, התמיכה של כולם".
אתה חושב שזה צריך להיות חוקי לעשן כספורטאי?
"זה לא משפר ביצועים. אנחנו מסתכלים על שחקני NBA בהערצה וזה חוקי שם ומדובר ברמה הגבוהה ביותר של כדורסל. אם את שואלת אותי, לא צריכות להיות בדיקות לקנאביס".
אתה מרגיש בבית כאן בארץ?
"אני מרגיש בבית. המועדון והקהל גורמים להכל להיות הרבה יותר קל. קל לבוא לעבודה".
איך תל אביב?
"תל אביב זה המקום הכי טוב לשחק בו כדורסל. המקום האהוב עליי בוודאות. השנה היה קשה עם כל מה שעברנו. נלחמנו, אבל הכל שווה את זה".
איך התמודדת עם המצב הבטחוני?
"אני מנסה להיות מרוכז בכדורסל. להתעסק רק במה שאני יכול לשלוט בו. יש דברים שאני לא יכול לשלוט בהם ואני לא אלחיץ את עצמי עם לצפות בחדשות".
מרגיע את ההורים בבית? דואגים לך?
"לא קל. אני רק אומר להם שהם צריכים לבוא לבקר ולהבין שהכל טוב פה".
“מתי חשבתי להיות שחקן כדורסל? מאז שאני זוכר את עצמי“ | צילום:
ספורט 5
איך התמודדת עם מה שקרה ב-7.10?
"יום קשה מאד. הייתי ער כשהדברים קרו. הילדים שלי היו איתי וגם אמא שלי הייתה בבית. זה יום שלעולם לא אשכח. הדבר הראשון שעשיתי זה להתקשר לתומר. הוא ישן והתקשרתי לברגר. גם לו לא היו תשובות ולכן היה לי חשוב שהילדים ואני נהיה בממ"ד. כשהאזעקות נרגעו, נחתי וחזרתי לישון. אמא שלי העירה אותי ב-11:00 כי האזעקות התגברו ואז הבנתי שמשהו גדול קורה".
איך היה להיות אבא ב-7.10?
"הייתי צריך להקשיב לאינסטינקטים האבהיים שלי. לשמור על המשפחה שלי. להבטיח להם שהכל בסדר, לגרום להם לא לפחד- לתת להם את התחושה שהכל יהיה בסדר. כשהיינו בממ"ד הבן שלי שאל מה זה הרעש הזה. עניתי לו שזה זיקוקים. אמא שלי הייתה מאד לחוצה. ניסיתי להרגיע אותה ולהגיד לה שיש לישראל מערכת הגנה חזקה".
לא פחדת?
"היתה סיטואציה מפחידה. פחדתי מהחוסר ידיעה, אני לא אוהב לא לדעת. היו כאן אנשים טובים מסביבי בישראל, שנתנו לי את התחושה שהכל בסדר".
חשבת לעזוב את הפועל תל אביב?
"רציתי לעזוב לקצת. בעשירי לחודש עזבתי. יש לי ילדים לדאוג להם ולכן רציתי מקום להירגע".
מאז ה-7.10 היו קבוצות שניסו לגנוב אותך מהפועל?
"כן, היו קבוצות שניסו, אבל הרגשתי בבית ורציתי לסיים את מה שהתחלתי. זה לא אני".
איך הייתה הסיטואציה בבלגרד?
"קר מאד. שונה ממה שחווינו בתל אביב. היינו צריכים להתרגל מהר ולעשות את העבודה שלנו מהר מאד. גרנו עם מכבי וירושלים, אבל לא נפגשנו איתם. רק באימונים".
כמה אבא מעורב אתה?
"מאד מעורב, הכי משתדל. רציתי להיות איתם בכל רגע שאני יכול. מדבר איתם כל יום. שני בנים… אני צריך להיות דוגמא טובה".
איך האבהות שינתה אותך?
"כל החלטה שאני מקבל, אני צריך לחשוב עליהם קודם. לא משנה מה אני עושה. אני אחראי על שני בנים קטנים ואני כאן כדי לעשות עבודה טובה".
איך היית כילד?
"הייתי ילד טוב. אח שלי, אולי, קצת פחות. מאיות בבית ספר, תמיד רציתי שההורים שלי יתגאו בי. גדלתי בניו ג`רזי. האישיות שלי זה ג`רזי. לגדול שם זה לא פשוט. שחקנים טובים מאד באזור מאד קטן. אתה צריך לבלוט. הם גורמים לך לרצות להיות טוב".
מתי חשבת להיות שחקן כדורסל?
"תמיד. מאז שאני זוכר את עצמי. שיחקתי כדורסל מגיל 3-4. זה תמיד היה החלום שלי".
עופר ינאי מאוד מעורב (דני מרון) | צילום:
ספורט 5
שיחקת ב-NBA. איך הייתה החוויה הזו?
"חלום שמתגשם. הגעתי ל-NBA דרך הג`י ליג. קיבלתי חוזה ל-10 ימים. אני עדיין זוכר את היום שזה קרה. הסוכן שלי התקשר אליי, אמר לי שממפיס רוצה להחתים אותי. הייתי באמצע שנת צהריים. לא ארזתי אפילו, רצתי לאיפה שהייתי צריך להיות. הייתי נרגש כשהחלום שלי הפך למציאות".
איך זה מרגיש לשחק לצד השחקנים הטובים בעולם?
"זה מדהים. ביום הראשון שלי החברים שלי לקבוצה היו וינס קרטר, זאק רנדולף ומייק קונלי. נכנסתי לחדר ההלבשה ו-וינס קרטר מציג את עצמו בפניי ואני כזה אומר לו "בבקשה, תפסיק. גדלתי עליך". להיות חבר שלהם בחדר ההלבשה, להיות במילווקי עם יאניס אננטטקומפו, זאת הרגשה טובה. למדתי כל יום מהם איך להיות מקצוען".
שיחקת מול קובי בריאנט
"זה היה לא פשוט כי לא הייתי מרוכז. לא הפסקתי לבהות בו. אני חולק איתו מגרש… זו הרגשה שלעולם לא אשכח".
איך הייתה החוויה באירופה מיד אחרי ה-NBA?
"בברצלונה הקבוצה היתה תחת לחץ. והיה לי לא פשוט. לא התקאלמתי בצורה טובה, אבל זה עזר לי כי חזרתי למילווקי. החוויה של לשחק מחוץ לארה"ב ולחזור ל-NBA עשתה לי טוב למשחק".
מרגיש שאתה שחקן יורוליג?
"אני מאמין שאני שחקן יורוליג. מרגיש שאני יכול להתחרות בכל אחד בכל ליגה בעולם. זה הכל זמן וסיטואציה".
מה גרם לך להגיע לפה לת"א?
"דיברתי עם דני פרנקו. הייתי ביום הולדת של הבן שלי. קואץ` פרנקו אוהב לדבר הרבה. הייתי צריך לזוז הצידה. הוא אמר לי בדיוק מה החזון שלו. בזמן הזה סיימתי באוסטרליה והרגשתי שזה מקום שאני יכול להיות בו אני ולשחק את המשחק שלי. הוא צפה בי מספר שנים וזה התאים בצורה מושלמת".
איך הקבוצה השתנתה מאז ההגעה של עופר ינאי לקבוצה?
"עוד כסף… קצת דברים מסביב למועדון. עופר הוא מדהים. הוא מאוד מעורב, מגיע לכל משחק ולכל אימון. הוא מסדר לנו לימודים פיננסים, הוא עושה דברים גם מחוץ לכדורסל, של הבנת החיים. הוא בעלים מדהים עד כה".
בוא נדבר על הפלוסים
"טיסות טובות, בונוסים טובים, דברים משתנים לטובה".
דעתך על סיפור השעונים שמוכנים לרגע שתזכו באליפות
"רציתי רק לדעת אם זה נכון. אנשים דיברו על זה. זו מוטיבציה אדירה לרצות לזכות באליפות. אז כל הכבוד לעופר ינאי על העניין הזה".
דיברתם על זה בחדר ההלבשה בינכם?
"דיברנו על זה בחדר ההלבשה. אנחנו רוצים את השעון הזה ואנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לעשות".
“מה הייתה הבעיה של פרנקו? טיימינג“ (עודד קרני) | צילום:
ספורט 5
אתה חתום לעוד שנה. יש סיכוי שלא תשאר?
"לא נראה לי. מרוכז בלסיים את השנה, לזכות באליפות ובשעון".
איך הייתה העונה שעברה?
"היה לי כיף. פעם ראשונה שהכרתי מספר שחקנים בקבוצה. ג`ורדן מקריי הוא חבר טוב, צ`ינאנו אונואקו חבר טוב, ג`יי פי טוקוטו ועוד…".
איך הכושר הנוכחי של הפועל תל אביב?
"דדאס הגיע ושינה דברים, אנחנו זזים לכיוון הנכון. זה בדיוק הזמן שדברים התחברו".
מרגיש שיש לקבוצה הזו את מה שצריך כדי ללכת עד הסוף?
"אני מאמין שכן. אנחנו מאוזנים מאד. יש עומק. טיילר אניס יעזור לנו מאד".
איך היו הדרבים בשנה שעברה?
"היתה אווירה נהדרת. ככדורסלן אתה רוצה להגיע למעמדים כאלה. נפלנו בקטנות, אבל זה נותן מוטיבציה לשנה הזו".
איך דדאס?
"מדהים עד כה. הוא מאד חכם. יש לו ידע נרחב. הוא מסביר לנו הכל. השיטה שלו עובדת".
הכדורסל שלו טוב לך?
"אני מרגיש שאני מתאים לשיטה. הוא מאד ספציפי ונותן לי תחושה טובה".
איך היו חילופי המאמנים?
"הייתה שנה קשה, בכללי. מאוקטובר ועד עכשיו. זו עוד נקודת ציון בעונה הקשה הזו. פרנקו היה טוב, ברק לדרר עזר לנו לרגע עד שהגיע דדאס. זה לא בשליטה שלי. אני הייתי צריך לעשות את הטוב שלי בכל סיטואציה".
הרגשת שהשינוי הוא הכרחי?
"זאת הייתה שנה קשה. לפרנקו, לשחקנים להנהלה ולאוהדים. היה לנו קשה מאד . כואב לי על דני פרנקו כי אני יודע שהיה לא פשוט, אבל בסופו של דבר זה ביזנס והפועל ת"א רוצה לנצח בכל מחיר".
מה הייתה הבעיה של פרנקו?
"טיימינג. פציעות. ג`יקובן בראון נפצע, ג`יילן הורד גם הוא לא היה אחוז. גם בריאן אנגולה. כמאמן, היה קשה לשים את כולם יחד. זה פגע בכולנו".
"שמענו את זה. אנחנו מכירים את פרנקו והבנו מה הוא רוצה להגיד. הוא התכוון שאולי שחקנים יש להם דברים אחרים שאכפת להם יותר מכדורסל, וזה לא צריך להיות כך. יש לחץ וזה אולי השפיע".
הרגשת שהוא ידע איך לשלוט בחדר ההלבשה?
"דני הוא מאמן של שחקנים. הוא לא יצעק עליך ויכעס עליך, הוא יתן לך להיות אתה. כל רגע שרציתי לדבר איתו הוא היה שם בשבילי. אין משהו רע להגיד עליו".
עקבת אחרי העונה של מכבי ת"א, עוקב אחרי יורוליג?
"ראיתי הכל. אני תלמיד של המשחק. יורליג יותר מ-NBA".
אם מכבי ת"א יציעו לך חוזה, תשקול?
"אני מדמם אדום. נשאיר את זה פה".
הם טובים כמו שנה שעברה?
"הם מאד מאומנים. יש להם המשכיות משנה שעברה. יש להם פציעות, אבל הם קבוצה מצוינת. צריך לבוא מאד מוכנים למפגשים מולם".
הם פגיעים?
"אני חושב שהם פגיעים. צריך להגיע עם הלך רוח נכון".
לורנזו בראון ו-ווייד בולדווין איך אתה רואה אותם יחד?
"הם צמד טוב. קשה לשחק מולם. צריך להיות דינמים מולם כי הם יכולים לעשות הרבה. השיטה של מכבי זה הם".
מה קרה מול בשיקטש?
"היה לנו מומנטום טוב והרגשנו בנוח מדי. בשיקטאש היא קבוצה שתשאר שם עד הסוף, והיא נשארה שם והציקה לנו לאורך המשחק. הקבוצה מאומנת מאד והיה משחק קשה. עדיין לא שכחתי את המשחק הזה, הוא יושב לי בראש. לא ראיתי את הווידאו, לא רוצה לחיות את זה שוב. זה היה לא קל לכולנו. ראיתי אנשים בוכים והרגשנו רע. רצינו להביא את זה".
אתה תביא תואר להפועל ת"א?
"זאת התוכנית. להביא תואר להפועל. אין משהו שאני רוצה יותר. לעולם לא זכיתי באליפות כשחקן מקצוען ואני רודף אחרי זה".
מה החלום הכי גדול שלך?
"החלום שלי היה להגיע ל-NBA, ועשיתי את זה. עכשיו אני מרוכז בדברים אחרים. אני רוצה אליפות בהפועל ת"א. לא זכיתי בתארים ואני רוצה שזה יקרה. ושעון כמובן".
