הם נתנו מעצמם למדינה – ועכשיו הם מקבלים בחזרה: עמותת "עמית לדרך" שמה לעצמה למטרה לסייע לחיילים משוחררים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי קשה. ציפי שגדלה בבית חרדי, התגייסה למרות הסירוב הנחרץ של הוריה – ועזבה את הבית. אלמלא הסיוע שקיבלה, היא הייתה עלולה להיקלע למצוקה כלכלית. ליוסף ששירת כלוחם בנח"ל, עזרה העמותה בקבלה ללימודים גבוהים. "אסור לנו להשאיר אף אחד מאחור. זו חובתנו המוסרית", אומר יו"ר העמותה אלוף (במיל') חגי טופולנסקי
ציפי אייזין (26) מירושלים, גדלה והתחנכה אצל משפחה חרדית בבני ברק. כשהייתה בת 17 – לאחר לא מעט לבטים, אבל בידיעה ברורה שזה מה שצו לבה מורה לה לעשות – היא החליטה לצאת בשאלה. הסירוב של הוריה לקבל את בחירתה הוביל ליציאתה מהבית, והיא החלה לנדוד בין פנימיות בירושלים.
כשהייתה בת 20 התגייסה אייזין לצבא כחיילת בודדה, לתפקיד של אחראית מאבטחת מתקנים בבסיס צריפין. במשך שנתיים היא התגוררה בבית החייל, ושם גם נחשפה לראשונה לעמותת "עמית לדרך", המלווה ותומכת בחיילים ובחיילות משוחררים המגיעים מרקע כלכלי וחברתי קשה.
וכך, מהיום שבו השתחררה ובמשך שנה שלמה, צוות העמותה ליווה את אייזין וסייע לה בקבלת מלגת לימודי עיצוב השיער שעליהם חלמה מילדותה, וכן בסבסוד של טיפולים רגשיים להם הייתה זקוקה.
"זמן קצר אחרי שהשתחררתי מהצבא, חוויתי משבר בחיי האישיים ולא הצלחתי לתפקד כמו שצריך", היא משתפת, "בזכות אנשי העמותה המדהימים והליווי הצמוד שקיבלתי מהם, הצלחתי להתאושש ולחזור לעצמי".
עם סיום השנה, הוצע לאייזין להצטרף לצוות העמותה וללוות קבוצת חניכים חדשה. היא כמובן הסכימה מיד, וכיום היא אחת מהצוות ותורמת ככול יכולתה עבור החניכים אותם היא מלווה.
"החמיא לי מאוד כשהציעו לי להדריך בעמותה", היא מודה, "אני מאמינה שיש חשיבות רבה לכך שהמדריכים יהיו כאלו שמבינים לליבם של החניכים ומדברים אליהם בגובה העיניים, שיודעים מה המשמעות של להיות חיילים בודדים, ועוד יותר מכך – להשתחרר לאזרחות ללא עורף משפחתי ותמיכה כלכלית.
"בסופו של יום, העמותה מספקת ארגז כלים ומאפשרת לא רק לקבל, אלא גם להעניק לאחרים. וכמובן שגם מצאתי שם חברים לכול החיים, כאלו שלא שופטים אותי, אלא עוטפים ומכילים ובעיקר, יכולים להזדהות עם הסיטואציה שעמה אני מתמודדת".
"רק 30% מקבלים סיוע מהמדינה"
"עמית לדרך" הוקמה ב-2013 על ידי נטלי הורוביץ וענבל אלישע, ששירתו כמפקדות בבסיס "חוות השומר", המשמש כבסיס טירונות לחיילים עם רקע של סיכון וקשיי הסתגלות למסגרות.
במהלך שירותן, השתיים נחשפו לקשיים שחווים חיילים ללא גב כלכלי או יד מכוונת שתסייע להם עם צאתם לאזרחות, מה שעלול להוביל לתחושת ריקנות ולקושי בחייהם הבוגרים. ואכן, הנתונים בשטח מלמדים שמדי שנה למעלה מ-5,000 חיילים וחיילות המגיעים מרקע מוחלש, חוזרים עם שחרורם מהצבא לאותה מציאות מאתגרת ממנה הגיעו.
"בישראל חיים כיום כ-200 אלף צעירים בסיכון, מתוכם רק כ-30% מקבלים סיוע, וגם הוא מצומצם וחלקי בלבד. מכאן, שסיכוייהם של אותם חיילים משוחררים להידרדר למעגלי הסיכון והמצוקה רק הולך וגדל, ודאי בהיעדר הליווי והתמיכה הנדרשים עם יציאתם לאזרחות", מסבירות מייסדות העמותה.
"כשהקמנו את 'עמית לדרך', בנינו תוכנית ראשונית שכללה ליווי אישי תוך התמקדות בצרכים האישיים של כל חייל וחיילת, הצבת מטרות ויעדים וכמובן, שילוב מיטבי שלהם בחברה", הן מוסיפות. "צוות העמותה מעניק כתף חמה ותומכת לחניכים ולחניכות, ונותן להם את הכלים וההכוונה הנחוצים להם כדי למנף את חייהם ולעלות על דרך המלך".
איך מיישמים את כל זה בפועל? "ראשית, חשוב לציין שהמנטורים שלנו הם מתנדבים ומתנדבות בעלי ניסיון חיים וניסיון תעסוקתי עשיר. הם מגיעים מקשת מקצועית רחבה ומגוונת – תעשיית ההייטק, המגזר העסקי, החברתי והציבורי, ומתמקדים בשלושה צירים מרכזיים: תעסוקה, השכלה ומיומנויות חיים, תוך כדי העצמה והגברת תחושת המסוגלות העצמית. בין היתר, הליווי כולל סיוע בלימודים, שותפויות עם מוסדות להשכלה גבוהה והכשרות מקצועיות, קשרי מעסיקים, סיוע בטיפול רגשי, מערך מלגות ועוד.
"בנוסף למנטור האישי שכל חניך מקבל, מתקיימים גם סדנאות ומפגשי תוכן מקצועיים שתומכים בתוכנית האישית של החיילים, ומעניקים להם כלים וידע שיסייעו להם באזרחות, ביניהם: ניהול פיננסי, קבלת החלטות, תעסוקה ועוד".
"לא היה לי מושג עד כמה השינוי יהיה מאתגר"
בדומה לאייזין, גם יוסף דסה (27), שנולד וגדל ביישוב בשומרון ובימים אלו מתגורר בראשון לציון, חזר בשאלה, התגייס לצבא ובמשך שלוש שנים לחם בגדוד "שחם" של חטיבת הנח"ל. בחצי השנה האחרונה לשירות, הוא הצטרף למסלול של השלמת בגרויות ו-12 שנות לימוד ב"מחווה אלון", שם פגש נציג מ"עמית לדרך" ונחשף לפעילות העמותה.
"במבט לאחור ולאור השתלשלות החיים שלי, ההחלטה להצטרף לעמותה הייתה הצעד הטוב ביותר שעשיתי מאז שחזרתי בשאלה", הוא משתף. "כשהחלטתי לעזוב את הבית ולהתחיל את חיי מחדש, לא היה לי מושג עד כמה זה יהיה מאתגר; היה עליי לרכוש כלים רבים בזמן קצר, תוך כדי תיעדוף של מה עשוי לקדם אותי יותר ולעזור לי להשלים את הפערים שצברתי במהלך חיי".
ההחלטה להצטרף כחניך לעמותה, נבעה מתוך מטרה ברורה שדסה הציב לעצמו עוד במהלך שירותו הצבאי: להירשם ללימודי תואר ראשון בכלכלה ושמאות במכללה למנהל.
"כשהבנתי שיהיה מנטור צמוד שילווה אותי וייעץ לי בשעת הצורך, היה לי ברור שהצעד הנכון ביותר עבורי הוא לקחת את ההצעה בשתי ידיים. בסופו של דבר, ההתמודדות עם החיים אחרי השחרור היא לא פשוטה, ומצריכה ידע רחב והכוונה מצד אנשים מיומנים וקשובים ", הוא אומר. "לשמחתי, החיבור עם המנטור שלי היה מיידי והוא הפך לחבר לחיים וממשיך גם היום לשמש עבורי כתובת להתייעצויות. אין ספק שזו מתנת השחרור הטובה והמספקת ביותר שיכולתי לאחל לעצמי".
"חובתנו המוסרית היא לסייע לאלו שנלחמים עבורנו"
מאז הקמתה, התרחבה פעילות העמותה לכול הארץ – מג'וליס שבצפון ועד נתיבות שבדרום, ומסייעת לצעירים משוחררים מכל קשת החברה הישראלית – מרכז ופריפריה, דתיים וחילוניים, יהודים ולא יהודים.
בימים אלו, נוכח המלחמה הממושכת, יצאה העמותה בקמפיין גיוס המונים במטרה לאפשר ל-200 חיילים וחיילות נוספים, הנמצאים ברשימת ההמתנה, להשתלב גם כן בפעילות.
אלוף (במיל') טופולנסקי: "כחברה, אנחנו מחויבים להעניק להם את הכלים והיכולת להמשיך בחייהם בצורה מכבדת וראויה. אסור לנו להשאיר אף אחד מאחור. זוהי הדרך שלנו להודות להם על כך שהם נלחמים עבורנו ומעבר לכך, זוהי חובתנו המוסרית"
"היעדים שהוצבו במסגרת הקמפיין הם לקלוט חיילי מילואים וסדיר, חסרי עורף משפחתי-כלכלי, פתיחת קבוצות נוספות בפריפריה הגיאוגרפית, פתיחת מוקדי פעילות נוספים עבור חיילים משוחררים מהחברה הדרוזית, הרחבת המענים בקרן המלגות וסיוע כלכלי לבוגרי העמותה", אומר יו"ר העמותה, האלוף (במיל') חגי טופולנסקי.
"חיילי מילואים רבים חוזרים בימים אלו מאזורי הלחימה – רבים מהם נחשפו לאירועים קשים ואף טראומטיים – והחזרה לשגרה מורכבת וקשה עבורם, בפרט כשמדובר בנעדרי עורף משפחתי-כלכלי", מוסיף טופולנסקי. "כחברה, אנחנו מחויבים להעניק להם את הכלים והיכולת להמשיך בחייהם בצורה מכבדת וראויה. אסור לנו להשאיר אף אחד מאחור. זוהי הדרך שלנו להודות להם על כך שהם נלחמים עבורנו ומעבר לכך, זוהי חובתנו המוסרית".
