מגזין +972, אתר Local Call והעיתון הבריטי "הגרדיאן" חשפו כי ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט פיתחה עבור יחידת 8200 – יחידת לוחמת הסייבר של צה"ל – גרסה מותאמת של פלטפורמת הענן Azure, שנועדה לאחסן כמויות חסרות תקדים של מודיעין על מיליוני פלסטינים בעזה ובאיו"ש. על פי התחקיר, המאגר שימש לתכנון תקיפות אוויריות קטלניות, למעצרים ולפעולות צבאיות נוספות.
החקירה מתארת פגישה בסוף 2021 בין ראש יחידה 8200 דאז, תא"ל יוסי שריאל, לבין מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, במטה החברה בסיאטל. בפגישה קיבל שריאל אור ירוק להקמת אזור מבודד ב-Azure עבור צרכי המעקב הישראלי, כדי להתמודד עם היקף הנתונים העצום – עד "מיליון שיחות בשעה". חלק מצוות המהנדסים של מיקרוסופט שעבדו על הפרויקט היו בוגרי היחידה, מה שהקל על שיתוף הפעולה.
לפי המסמכים שדלפו, עד יולי האחרון אוחסנו בשרתי החברה בהולנד 11,500 טרה-בייט של נתונים – כ־200 מיליון שעות אודיו – וכן מאגרים קטנים יותר באירלנד ובישראל.
מקורות מודיעין ישראליים הודו כי המערכת שימשה בשנתיים האחרונות בסיס למעקב גורף – מעבר מהאזנה לעשרות אלפים שהוגדרו "חשודים", להקלטת מיליוני שיחות של אזרחים פלסטינים. שריאל, שראה בפרויקט "מהפכה", הוביל עוד מ-2015 מהלך להרחבת המעקב בעקבות גל פיגועי דקירה שביצעו צעירים שלא היו מוכרים לשב"כ. לדבריו, הפתרון היה "לעקוב אחרי כולם, כל הזמן".
היכולת לאחסן ולעבד כמויות מידע כה גדולות, נטען, אפשרה גם שימוש לצרכי סחיטה, מעצרים מנהליים או הצדקה רטרואקטיבית של חיסולים. "כמעט אף אחד בשטחים כבר לא 'נקי'", אמר קצין מודיעין ששירת בגדה.
למרות חוות דעת של משרד המשפטים שהזהירה מסיכון תביעות באירופה בגין הפרות זכויות אדם, השותפות נמשכה. מיקרוסופט העריכה ב־2023 כי ההסכם יניב לה מאות מיליוני דולרים בחמש שנים, בעוד הנהגת יחידה 8200 תכננה להגדיל פי עשרה את היקף המידע המאוחסן בענן.
לאחר פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר האחרון, התרחב השימוש בפרויקט גם למעקב אחרי תושבי הרצועה, מתוך תפיסה של שליטה ממושכת בדומה לזו שבגדה.
הגילויים עוררו לחץ גובר על מיקרוסופט מצד עובדים, משקיעים וארגוני זכויות אדם. בכנס החברה במאי, מהנדס קטע את נאום נאדלה וקרא לו להציג כיצד Azure "הורג פלסטינים". ביולי, 60 משקיעים המחזיקים מניות בשווי 80 מיליון דולר דרשו מהנהלת החברה לבחון מחדש את מנגנוני הפיקוח על שימוש לרעה בטכנולוגיות בינה מלאכותית.
מיקרוסופט טענה בתגובה כי לא מצאה ראיות לשימוש במוצריה לפגיעה באזרחים בעזה, והצהירה שכל סיועה לצה"ל לאחר השבעה באוקטובר נועד לחילוץ חטופים. עם זאת, המסמכים שדלפו מצביעים על כך שהחברה הייתה מודעת להיקף שיתוף הפעולה עם יחידה 8200, גם אם הפלסטינים עצמם לא הוזכרו במפורש במסמכים הפנימיים.
לפי מקורות ביחידה, לא כל אנשי 8200 קיבלו בברכה את השותפות עם מיקרוסופט. חלקם טענו כי העלות של אחסון המידע בשרתי הענן האמריקאיים גבוהה בהרבה מהקמת תשתית עצמאית, ואחרים הביעו חשש מאחסון מידע ביטחוני רגיש מחוץ לישראל. למרות ההתנגדויות, שריאל התעקש על קידום הפרויקט, תוך שהוא מציג אותו כפתרון חיוני ל"בעיה בזירה הפלסטינית" והדגיש כי "זה העתיד".
המסמכים שהודלפו מראים כי כבר ב-2022 התריע משרד המשפטים בפני הדרג הצבאי מפני חקיקה אירופית שעלולה להגביל את הגישה לנתוני הענן במקרה של הפרת זכויות אדם. ההערכה הייתה כי מדינות כמו צרפת, גרמניה והולנד עשויות להוציא צווים שימנעו מתאגידים בינלאומיים, בהם מיקרוסופט, להמשיך לספק שירותים לישראל אם יתברר שהם פועלים בשטחים הכבושים. אף על פי כן, ההנהגה הביטחונית והחברה המשיכו לשתף פעולה.
בפגישה בין נציגי מיקרוסופט ליחידה 8200 נמסר כי הכוונה היא להעביר עד 70% מהמידע של היחידה – כולל חומרים מסווגים וסודיים ביותר – לפלטפורמת Azure. בעוד שלא פורטו במפורש היעדים המבצעיים של המהלך, גורם מודיעיני ציין כי בצד הישראלי התקבלה הבנה ברורה שמדובר באחסון נתוני שמע המוניים.
גורמי מודיעין הדגישו כי לאחר פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר, הפך המאגר לכלי מרכזי גם בגזרת עזה, מתוך הבנה כי השליטה הישראלית תימשך שם לאורך זמן. "המאגר הזה לא עוזב את Azure בקרוב", אמר אחד מהם. "זה פרויקט ענק שמשרת את כל המערכה".
לפי המסמכים, עוד לפני המלחמה ראתה הנהלת מיקרוסופט בקשר עם יחידה 8200 הזדמנות עסקית יוצאת דופן ואף הגדירה אותו פנימית כ"רגע מותג עוצמתי להפליא" עבור Azure. בפגישתו עם שריאל ב-2021, נאדלה כינה את השותפות "קריטית" לחברה והתחייב להעמיד את כל המשאבים הנדרשים. מסמכים פנימיים מ-2023 אף העריכו כי ההתקשרות תייצר לחברה הכנסות של מאות מיליוני דולרים בחמש השנים הבאות.
לפני השותפות עם מיקרוסופט, ליחידה 8200 הייתה היכולת לאחסן שיחות של עשרות אלפי חשודים בלבד, לצד מערכת שסיווגה מסרונים על פי רמת מסוכנות. Azure אפשרה לה להכפיל פי כמה את היקף הנתונים, לעבור להאזנה המונית לשיחות מיליוני אזרחים ולהחזיק מאגר שגורמים ביחידה תיארו כ"אינסופי".
קציני מודיעין לשעבר שתיארו את עבודת המאגר הסבירו כי ברגע שאדם נכנס למערכת, המידע עליו רק הולך ותופח עם הזמן. לדבריהם, גם כשאין עילה ברורה למעצר, המאגר מספק "תירוץ" לפעולה, והמצב כיום הוא שכמעט כל פלסטיני בשטחים נושא חותם של מידע מודיעיני כלשהו.
על רקע פרסומים תקשורתיים ולחץ ציבורי, מיקרוסופט הודיעה כי בחנה את השימוש שעשה צה"ל בשירותיה ומצאה כי לא נמצאו ראיות לפגיעה בזכויות אזרחים. לטענתה, התמיכה הצבאית ניתנה רק כ"סיוע חירום מוגבל" לאחר מתקפת שבעה באוקטובר, במטרה לסייע בחילוץ בני ערובה – ולא לצורך פעילות התקפית. עם זאת, המסמכים שהודלפו מצביעים על כך שהחברה ידעה על היקף שיתוף הפעולה, גם אם לא צוין בו במפורש יעד המעקב – האוכלוסייה הפלסטינית.
