בזמן שהמשקיעים התקשו עדיין לדמיין כיצד ייראה עתידה של חברת הפיננסים בעלת השווי הגבוה בעולם ללא האדריכל שלה בן ה־94, אקמן כבר הכריז על תוכניתו: להפוך את הווארד יוז הולדינגס — אסופה קטנה של נכסים בארצות הברית שהרכיב התעשיין והמיליארדר המתבודד — ל"חברת החזקות מגוונת" בדמותה של ברקשייר.
אקמן חתם על העסקה שתזניק את היוזמה שלו ארבעה חודשים לאחר שהציג לראשונה את הרעיון במכתב למשקיעים. "התנצלותי למר באפט, אבל הווארד יוז תהפוך לברקשייר מודרנית שתרכוש נתחי שליטה בחברות פעילות", כתב אקמן למשקיעים.
במסגרת ההסכם שנחתם עם החברה מטקסס, ששווי השוק שלה עומד על 4.2 מיליארד דולר, אקמן וצוותי ההשקעות שלו בפרשינג סקוור ישנו את האסטרטגיה של הווארד יוז, כך שתתמקד בשימוש במזומנים שברשותה כדי לקנות החזקות בחברות. אולם, למנהל קרן הגידור, הידוע בגישתו התקיפה, מצפה קרב קשה בדרך ליישום מוצלח של המבצע הפיננסי המורכב הזה.
האתגרים כוללים עלויות הון גבוהות והקושי בהפיכתה של אימפריית נדל"ן שכונתה פעם "shitco" על ידי אחד המתחרים, למכונה ליצירת עסקאות. כל זאת ללא היתרונות שמיצה באפט עד תום, ביניהם עלויות הלוואה נמוכות וחברות שהשתוקקו למכור לו החזקות.
אקמן משקיע בהווארד יוז כבר 15 שנים, אך במסגרת העסקה החדשה, חברת פרשינג סקוור שלו תזרים 900 מיליון דולר בהון נוסף לחברת הנדל"ן, שבבעלותה קהילות פרבריות משגשגות במדינות כמו נבאדה, טקסס ומרילנד. העסקה, שנסגרה בתחילת החודש, מעלה את גובה ההחזקה של פרשינג סקוור בהווארד יוז ל־47%.
אולם, אקמן, שנמנה עם התומכים הבולטים ביותר של דונלד טראמפ כשניצח בבחירות בשנה שעברה, כמו גם המשקיעים שלו, כבר כורעים תחת נטל ההימור החדש. במסגרת העסקה שילם אקמן 100 דולר עבור כל מניה של הווארד יוז, זאת באמצעות הון שגייסה פרשינג סקוור בשנה שעברה ממשקיעים חיצוניים. אך המשקיעים לא הפגינו התלהבות מיוחדת מהעסקה. מניית הווארד יוז עלתה מאז הוכרז על העסקה בכ־6% ל־71 דולר, מעט יותר מהעלייה שנרשמה בתקופה המקבילה במדד S&P 500, אך נמוך במידה ניכרת ממחיר הרכישה.
באפט הפך את ברקשייר — בעבר יצרנית טקסטיל כושלת ממסצ'וסטס — לענקית פיננסית, על ידי מימון מושכל של השקעות שהתבססו על הימור מחוכם על חברות ביטוח. אקמן מנסה כעת להוציא לפועל טקטיקה דומה, שמתבססת על תוכנית עליה הוא עומל כבר קרוב ל־20 שנים.
ב־2008 ניצל אקמן את קריסת ענקית הנדל"ן ג'נרל גרות' ורכש יותר מ־20% מהחברה, הימור שהעניק לחברה שלו רווח של יותר מ־1.5 מיליארד דולר, לאחר שהתברר שמחנק המזומנים של ג'נרל גרות' היה זמני בלבד. לאחר שג'נרל גרות' נחלצה מהליך פשיטת הרגל, פיצל אקמן את תיק ההשקעות הנרחב שלה שכלל קרקעות ריקות לבניית בתי מגורים, והתבסס עליהן על מנת להקים את הווארד יוז. אקמן הפך גם לבעל המניות הגדול ביותר בחברה.
פרויקטי המגורים, המוגדרים לעתים "קהילות המתוכננות ביד אמן", הם למעשה מיני־אימפריות פרבריות, הכוללות דיור, חנויות, משרדים ופעילויות פנאי. הפרויקטים הללו, המתהדרים בשמות פיוטיים כמו Woodlands, מציעים הזדמנות לחיות בשכונה המנוהלת על ידי גוף פרטי.
הונו של אקמן ישמש בשלב ראשון על מנת למשוך השקעות ולהקים חברת ביטוח — גם כאן, לפי המודל של ברקשייר — שתאפשר ביצוע השקעות באמצעות זרם יציב של פרמיות ממחזיקי הפוליסות. "בניגוד למצב תעשיית הטקסטיל בארצות הברית ב־1965, תעשיית בניית הערים בארצות הברית במקומות שבהם מתגוררים אנשים ב־2025, היא בעצם עסק מעולה", אמר אקמן ל"פייננשל טיימס", בהתייחסו לתחילת דרכה של ברקשייר.
עם זאת, היסטוריית ההימורים של אקמן בתחום הרכישות והמיזוגים השיגה עד כה תוצאות מעורבות. כך, בעוד ההימור שלו על המיזוג בין רשתות המזון המהיר ברגר קינג וטים הורטונס הניב לו מיליארדרי דולרים, אקמן הפסיד מיליארדי דולרים כשתמך בתוכנית של Valeant Pharmaceutical להפוך לתאגיד תרופות הנהנה מהטבות מס. בשנות ה־90, אקמן ספג הפסדים כבדים כשהימר על צבירת נכסים באמצעות קרן הנדל"ן פרסט יוניון. ההפסדים הללו הם שתרמו לקריסת הקרן הראשונה שלו, גותאם פרטנרס. אקמן טען כי ההשקעות הללו ב־ Valeant ובפירסט יוניון היו מיזמים שונים לגמרי, שהתבצעו לפני שנים רבות, וכי אין להם כל השפעה על התוכנית החדשה שלו להווארד יוז.
בינתיים, הווארד יוז עצמה נותרה במצב של קיפאון מאז הפכה לחברה ציבורית לפני עשור. "בוול סטריט לא הצמידו את השווי הנכון לעסק הזה", אמר אקמן. "אנחנו כיום חברת השקעות בדירוג נמוך שהמשקיעים הצמידו לה עלות הון גבוהה", ציין — שילוב המייקר את מימון הרכישות. להערכתו, הזרמות ההון של פרשינג סקוור ישפרו את דירוג האשראי של הווארד יוז על ידי יצירת תיק השקעות המייצר הכנסות שיעלו לאורך זמן, ולא יהיו תלויות בשווקי הנדל"ן.
כאשר אקמן כיהן כיו"ר הווארד יוז ב־2010־2024, הוא ביצע הימור נועז בניו יורק ו"שרף", להערכת בעלי המניות, כמיליארד דולר, בניסיון לחולל מהפך באזור נמל סאות' סטריט ההיסטורי שבדרום מנהטן. לפי אקמן, המיזם, שהיה כרוך בהשקעה עצומה במה שאמור היה להפוך למוקד פנאי, בידור והסעדה, לא היה רווחי דיו והוא ככל הנראה "האכזבה הגדולה ביותר שלנו".
"במונחים של צניחת שווי מיזם הנמל, הכל על אקמן", אמר בעל מניות גדול בהווארד יוז. "אני לא חושב שישנן הוכחות לכך שאקמן עשה עבודה טובה עם המיזמים שהציע עבור הווארד יוז".
בכוונתו של אקמן להציג גם עמלות בהווארד יוז — זאת בניגוד לברקשייר, שאיננה גובה מבעלי המניות דמי ניהול או אחוזים מהרווחים. בפרשינג סקוור מתכננים לגבות דמי ניהול שנתיים בגובה 15 מיליון דולר כמו גם עמלה של 1.5% על רווחים הגבוהים משיעור האינפלציה, שתייצר החברה לכל מניה.
אקמן טוען עוד כי תחת פיקוחו התבצעו בהווארד יוז עסקאות רכישה מתוחכמות, כמו העסקה לרכוש את נתח השותפים בקהילות שהקימה החברה. עוד הוא אומר, כי דמי הניהול שפרשינג גובה נמוכים לעומת קרנות אחרות.
2 צפייה בגלריה
וורן באפט באליפות המכללות. הפך חברת טקסטיל כושלת לענקית פיננסים
(צילום: Nati Harnik / AP)
חלק מהמשקיעים מאמינים שהחזון של אקמן לגבי הווארד יוז ייטיב עם העסקים. "העסקה משפרת משמעותית את פרופיל האשראי בהווארד יוז", אמר ג'יימס אלבור, מייסד קרן הגידור מרלטון ומשקיע בהווארד יוז ובקרן הגידור של אקמן. לדבריו, אקמן "שילם את המחיר ההולם", וגם דמי הניהול "הוגנים מאוד עבור בעלי המניות של הווארד יוז".
עם זאת, התנעת התוכנית מתבצעת בתקופה רגישה מבחינה כלכלית, המתאפיינת בתנודתיות רבה בשוקי ההון בעקבות מדיניות הסחר והמכסים של טראמפ.
אקמן, מצדו, סבור כי מדובר בהזדמנות. "אני חושב שהתזמון שלנו לא יכול היה להיות טוב יותר", אמר. "הזמן הטוב ביותר להזרמת הון ולרכישת חברות הוא בתקופות של תנודתיות וחוסר ודאות. בזמנים כאלה ערך המזומנים הוא הגבוה ביותר". אקמן חולק גם על הטענה לפיה הווארד יוז טומנת בחובה הרבה יותר מכשולים מאשר ברקשייר. "עמדת הפתיחה שלנו לעומת ברקשייר בשנות ה־60 הרבה יותר טובה", הדגיש. "זהו ההיפך המוחלט מחיסרון".
