על פי קווין או'בקלי, מנהל פעילות הלקוחות בחטיבת הייצור של אינטל ומספר שתיים בה, מפת הדרכים לפיתוח המפעלים של אינטל נראית כך: ככל שהדרישה מהלקוחות – כלומר חברות שבבים אחרות שיהיו מעוניינות לייצר במפעלי אינטל – תגבר, "אינטל תשדרג את המפעל באורגון, בנוסף לשדרוג שהיא מבצעת כעת באריזונה; ובשלב השני – באוהיו, מפעל שבבים שטרם הושק ושבנייתו נדחתה", אומר או'בקלי. רק לאחר מכן תפנה אינטל להגברת הייצור מחוץ לארה"ב: "ככל שהביקוש יגדל, נתרחב מעבר לכך. יש לנו השקעות שיעברו לגרמניה ופולין (שני מפעלים שבנייתם מעוכבת כעת – א"ג), ויש לנו יכולת למנף ולקבל החלטות גם לגבי שימוש באתרים קיימים אחרים כמו ישראל או אירלנד".
● ניתוח | 3 תובנות מהדוחות של ענקיות הטק שפיזרו אופטימיות מפתיעה בשווקים
● פרשנות | המנכ"ל ניסה להרגיע את המשקיעים, אז למה מניית אפל עדיין נפלה?
כשאו'בקלי מדבר על שיפור בביקוש, שנכון לעכשיו לכל הפחות לפי הדוחות הרבעוניים נותר יציב במקרה הטוב – הוא לא מתכוון למחשבים אישיים או לשרתים המשבצים את השבבים של אינטל, אלא לכך שיותר ויותר חברות שבבים שמייצרות אותם אצל המתחרה TSMC – יבחרו לייצר גם במפעלי אינטל, שנמצאים כעת בעיצומו של תהליך שינוי ארגוני ותרבותי. זאת במטרה להפוך ממפעל המייצר שבבים עבור אינטל, למפעל שיש לו תודעת שירות שמושך אליו את החברות היוקרתיות ביותר ובראשן, אנבידיה, אפל ואמזון.
זמן הכרחי להפריד
או'בקלי, שהגיע מחוץ לאינטל, ובילה את רוב שנות הקריירה שלו בחברת השבבים מארוול ובמפעל גלובל פאונדריז, אמור להיות האיש שימשוך בדיוק את הלקוחות הללו. לקוחות שאינטל הייתה שמחה להחתים, כמו גם את מארוול עצמה שעובדת בצמידות עם TSMC.
"הדינמיקה של התעשייה מכתיבה עלייה משמעותית בביקוש לשבבים ובמיוחד צמיחה דו ספרתית לטכנולוגיות מתקדמות. ליפ־בו טאן, מנכ"ל אינטל, ציין כי שוק השבבים יעמוד על טריליון דולר עד 2030, בהשוואה ל־800 מיליארד השנה, ו־600 מיליארד ב־2023", אומר או'בקלי.
אינטל מדברת על הגברת הייצור בארה"ב כחלק מהרצון להוכיח לנשיא טראמפ שהיא פועלת לפי הדירקטיבה שלו, אבל במקביל מדברת על פריסה רחבה של שרשרת הערך, לבקשת הלקוחות. איך זה מסתדר יחד, והאם המפעלים בישראל ובאירלנד צריכים לחשוש מכך?
"המפעל באירלנד מייצר בטכנולוגית 3 ננומטר, מה שהופך אותו לחברה שמייצרת את השבב המתקדם ביותר באיחוד האירופי. אירלנד היא מתקן חשוב להפליא עבורנו שפועל ברמה הגבוהה ביותר עם מכונות הייצור האולטרה סגוליות המתקדמות ביותר. היכולת להגביר את הייצור במפעלים קיימים דורשת השקעה נמוכה יותר – לא צריך להקים מפעל חדש בעלות של 30 מיליארד דולר, אבל מה שמניע אותנו כרגע הוא להרחיב את הקיבולת שלנו למקומות חדשים עם טכנולוגית הייצור החדשה, A18".
ולגבי המפעל בישראל?
"המפעל בישראל רץ עם טכנולוגיית 7 ו־10 ננומטר, וכדי להגדיל את הייצור תידרש השקעה תוספתית בלבד".
באינטל מדברים על פיצול בין חטיבות הפיתוח לייצור כבר שנים, אבל הוא בוצע רק חלקית. האם היא הפעם לקראת פיצול?
"אינטל תתייחס לחטיבת הייצור (Intel Foundry) כספק ותו לא. כמנהל הלקוחות של מפעלי הייצור של אינטל, אינטל היא כעת לקוח שלי; מנגד, חטיבת עיצוב השבבים עוברת תהליך שבו היא תתחיל להתנהג כחברת עיצוב שאין לה מפעל ייצור בכיס שלה, וזה מסע ההפרדה שאנחנו נמצאים בו כרגע. זו הפרדה בין אנשים וצוותים – כל אחד מהעובדים צריך לדעת את המקום שלו ואת מי הוא משרת, התהליכים העסקיים צריכים להיפרד – המערכות הפיננסיות, מערכות מחשוב. כך למשל, אם מעצב שבבים מאינטל פונה אליי, אני הולך לנהל משא ומתן על המחיר והיקף הייצור. זה לא משהו טבעי לאינטל, אבל אני בטוח שכדי שהמוצרים של אינטל יהיו מדהימים וכדי שהמפעל של אינטל יהיה כזה, ההפרדה הזו הכרחית".
חטיבת הייצור של אינטל הייתה אחת החטיבות היחידות בדיווח הרבעוני האחרון שדיווחה על עלייה בהכנסות – 7% לעומת הרבעון המקביל, עם הכנסות רבעוניות של 4.7 מיליארד דולר. רובן, מודה או'בקלי, מייצור עבור שבבי אינטל. "הדרך שבה הייתי מתאר זאת היא שאינטל היא לקוח מספר אחת שלנו, אבל אני אתייחס אליו כמו שכל מפעל ייצור היה מתייחס ללקוח דגל". נכון, אנחנו כפופים לאותה חברת־אם, אבל אני חייב לשמור על האמינות שלי ועל השירותיות כמי שמתווך את טכנולוגיית הייצור שלנו לחברות שמעצבות שבבים, גם כאלה שמתחרות בשבבים של אינטל".
נכון לשתף פעולה
מנכ"ל אינטל, ליפ בו טאן, חשף יום קודם לשיחה עם או'בקלי, בשבוע שעבר, כי ממשלת ארה"ב ומשרד הביטחון האמריקאי הפכה ללקוח מפתח של אינטל בכל שלבי הפיתוח והייצור, ועד לאריזת השבבים – יתרון אשר המתחרה TSMC לא מציגה. בכל זאת, לפי הערכה לקוחות צבאיים לא דורשים תמיד את הטכנולוגיה החדשה ביותר ויכולים להסתפק גם ברכיבים מתקדמים פחות, כמו שבבי ה־12 וה־10 ננומטר שאינטל מייצרת בלאו הכי, אלא שהשותפות החדשה עם הממשל ממוקדת גם בשבב החדש והמתוחכם, A18, שאמור להציב תחרות שווה לכל הפחות ל־TSMC. "זו השקעה שנועדה להבטיח שלממשלת ארה"ב וללקוחותיה תהיה גישה לטכנולוגיה מתקדמת מהמערב", מבהיר א'ובקלי.
אתה מודאג מתוכנית המכסים שפוגעת בייצוא של אינטל לסין – כיום 30% ממכירות אינטל בשנה?
"לא אוכל להגיב לגופו של עניין, אבל עסקים לא אוהבים מכשולים לסחר העולמי. אני מבין שלממשלת ארה"ב מטרות מסוימות, ואנחנו כמו כולם פשוט מנסים להבין מה צריך לעשות כיום כדי לנהל את העסק".
או'בקלי אמנם סירב להתייחס מפורשות לנושא המכסים, אך בכנס השנתי של חטיבת השירות של אינטל, שנערך בשבוע שעבר בסן חוזה, אז אירח את מחבר הספר "מלחמת השבבים" כריס מילר, אמר א'ובקלי כי "שמענו ששוק השבבים יגלגל טריליון דולר ב־2030, אבל הנתון הזה פורסם לפני שיצאה תוכנית המכסים לפועל", והוא אף ציין כי "עליית מחירים בתחום עלולה להביא לאינפלציה".
ולסיום האם יהיה בעתיד מיזוג בין TSMC לאינטל? שמענו על מפגשים בין המנכ"לים של שתי החברות.
"TSMC היא ספקית חשובה ללקוח שלי – צוות המוצרים של אינטל. אז זה בעצם מאוד בריא שמערכות היחסים האלה עם המנכ"ל יתקיימו. אבל מנקודת מבט של מפעל ייצור, המטרה היא להבטיח שיש לי טכנולוגיות שמתחרות בחברות כמוה. הרבה מהשינויים הטכניים שאנחנו עושים כיום יבטיחו שהלקוחות ייראו בנו חלופה אמינה ל־TSMC. עוד עבודה רבה לפנינו בתחרות מולה".
***גילוי מלא: הכתב הינו אורח של אינטל בסאן חוזה
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
