על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● יותר יהודים רוצים לעלות לישראל. במיוחד מהמדינה הזו
● דיווח אחד הקפיץ חברה משווי של 3 מיליון דולר ליותר מ־100 מיליון. והוא קשור לכיפת ברזל
12025 תביא איתה מזרח תיכון חדש והוא לא בהכרח טוב יותר
על סף דלתה של 2025, המזרח התיכון נמצא במשבר אזורי ובחוסר ודאות. מלחמת ישראל-חמאס, נפילת אסד, החות'ים שהרימו את ראשם וכן, הממשל האמריקאי הנכנס, עלולים לעצב בשנה הקרובה את המזרח התיכון מחדש.
עיתון New Arab מנסה להיות האורקל של המזרח התיכון ומונה מספר אירועים שצפויים לקרות בשנה הקרובה בכתבה שכותרתה "המגמות המרכזיות שצפויות לעצב את המזרח התיכון ב-2025". אז מה צפוי לנו? מלחמה ישירה בין ישראל לאיראן, סיפוח יו"ש, קריסה כלכלית במצרים, והשותפות המשולשת בין רוסיה סין ואיראן צפויה להחליש את השפעת ארה"ב באזור.
סוריה: נפילת משטר אסד הייתה לא פחות מרעידת אדמה גיאופוליטית שעיצבה את המזרח התיכון מחדש. לקראת השנה הקרובה, שחקנים חיצוניים עשויים להשפיע על סוריה שלאחר אסד, בדרכים שישרתו את האינטרסים שלהם. "מה שמעורר חששות לגיטימיים לגבי עתידה של סוריה והשלמות הטריטוריאלית שלה", נכתב.
נראה כי המרוויחות העיקריות מהשינוי הפוליטי בסוריה הן טורקיה וישראל. "תמיכתו של ארדואן בארגון היאת תחריר א-שאם שהשתלט בהצלחה על דמשק הגבירה עוד יותר את עוצמתה של אנקרה – אולי אף מעבר לזו של טהרן", אמרה ל-New Arab וינה עלי-חאן, עמיתה במכון סנצ'ורי. "כשאחיזתה של טהרן באזור נחלשת, הבמה מוכנה לכך שארדואן ימלא את החלל ויעצב מחדש את הסדר האזורי. עם זאת, מוקדם מדי לומר כיצד זה יתפתח".
ישראל גם היא מתמודדת עם חוסר ודאות לגבי עתיד שכנתה וחוששת מהגורמים שיעלו לשלטון. "ההנהגה הישראלית נחושה להמשיך ולהחליש את סוריה כדי למנוע ממנה להתמודד עם הכוח הצבאי של ישראל בלבנט או במזרח התיכון כולו".
ישראל, איראן והחות'ים: נראה כי בשנה הקרובה "המלחמה החשאית" בין ישראל לאיראן תהפוך לעימות גלוי וישיר ואף עלולה להצית מלחמה אזורית רחבה. "לקראת 2025, אחת הדינמיקות המדאיגות ביותר באזור תהיה הסיכוי להסלמה נוספת בעוינות בין טהרן לתל אביב".
גם ארגון החות'ים שהצטרף השנה כחזית נוספת ב"ציר ההתנגדות" צפוי להפוך לבעל ברית קרוב של איראן ולהיות חלוץ מרכזי בפרוקסי האזוריים של טהרן. ישראל בתגובה עלולה להגביר את פעילותה הצבאית נגד הארגון בתימן.
ב-2025 איראן עלולה ללמוד מטעויות השנה החולפת תוך נקיטת צעדים נועזים כמו בחירה במירוץ לנשק הגרעיני. "לאור ההפסדים הכבדים שספגה איראן לאחר נפילת אסד, נותר לראות כיצד טהרן תתמודד עם ממשל טראמפ השני ועם מדיניות 'לחץ מירבי 2.0' מצד וושינגטון. טהרן יכולה לבחור במירוץ לנשק גרעיני, להיכנס למשא ומתן מחודש עם ארה"ב או להתמקד בזירה השכנה כמו הקווקז, אפגניסטן וטורקיה – ולנסות לסגור את הפרק הישראלי ככל הניתן".
ארה"ב: עם כהונתו השנייה של דונלד טראמפ, בעולם קיימת דאגה כי הנשיא האמריקאי יתן תמיכה בלתי מותנית לישראל, לסיפוח יו"ש ועזה. ה-New Arab כבר חוזים בתיאורים גרפיים איך זה יתרחש: "תוך ביצוע טיהור אתני לפלסטינים ביו"ש שייאלצו להגר לירדן, ואילו תושבי עזה יועברו בכפייה למצרים. תרחיש כזה עלול להצית זעזועים משמעותיים בירדן ומצרים, ולהעלות שאלות לגבי יציבות המשטרים שם ואף להוביל לקריסה כלכלית פתאומית במצרים".
השותפות בין סין, רוסיה ואיראן, עשויה לפגוע בהשפעתה האזורית של ארה"ב בשנה הקרובה. "רוסיה צפויה להמשיך לתמוך באיראן ובשותפיה האזוריים, תוך ניסיון למנף את השותפות עם החות'ים בתימן ומיליציות שיעיות בעיראק ובסוריה כדי להפעיל לחץ על ארה"ב ובעלות בריתה".
"השותפות בין סין לאיראן, לצד התיאום האסטרטגי הגובר בין מוסקבה לטהרן, מעצבת סדר אזורי חדש שבו וושינגטון מתקשה להשפיע באופן ישיר", אמר ל-New Arab ד"ר ג'ורג'יו קפיירו, מנכ"ל Gulf State Analytics.
מתוך ה-New Arab מאת ג'ורג'יו קפירו. לקריאת הכתבה המלאה.
2האסטרטגיה של חמינאי עבדה מצוין, ואז הגיע ה-7 באוקטובר
במשך שנים טיפח חמינאי את הפרוקסי האזוריים שלו והפך למעצמה עם שליטה אדירה במזרח התיכון. אם הוא היה קורא את המפה הגיאופוליטית נכון ומשיג נשק גרעיני לפני ה-7 באוקטובר, אולי המעצמה שלו לא הייתה מתפוררת. כך נכתב ב-The Dispatch במאמר של רואל מארק גרכט, לשעבר קצין מנהל המבצעים של ה-CIA וחוקר במכון להגנת הדמוקרטיה.
"ב-6 באוקטובר 2023, המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית, עלי חמינאי, יכול היה להביט על המזרח התיכון ולחוש גאווה. תוכנית הקרב שלו נגד ישראל וארצות הברית פעלה היטב. מערך של מיליציות שיעיות ואסלאמיסטיות סוניות פלסטיניות – החות'ים בתימן, חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון ומגוון קבוצות מיליטנטיות בעיראק – העניקו לאיראן למעשה שליטה אימפריאלית בעלות נמוכה יחסית", נכתב.
אולם כעת האימפריה של חמינאי מתרסקת בעקבות התגובה הישראלית. "ציר ההתנגדות של חמינאי התפרק כאשר הישראלים הוכיחו, אפילו נגד התנגדות אמריקאית, שהם עדיין מסוגלים להשמיד את חמאס ולנטרל את חיזבאללה במהירות מדהימה, והפכו את ארסנל הטילים של חיזבאללה לחסר תועלת אסטרטגית".
"חמינאי הוא אנטישמי אדוק, שרואה ביהודים כאיום גלובלי ולעיתים כאויב שניתן לקבור באמצעות המאמינים המוסלמים. ייתכן שאנטישמיות זו שינתה את חישוביו ודחפה אותו להרפתקנות מופרזת. כך או כך, הוא טעה באופן חמור בהערכת נחישותה של ישראל לאחר זוועות ה-7 באוקטובר", נכתב.
תגובת ישראל תפסה את חמינאי לא מוכן וגרמה למשטר להיות פגיע מתמיד. "הפעולות החשאיות הנועזות של ישראל בתוך איראן, הכישלונות המביכים של מתקפות הטילים האיראניות על ישראל באפריל ובאוקטובר 2024, והתגובה הישראלית בתוך איראן ב-26 באוקטובר, הותירו את המשטר הדתי רעוע מתמיד. בפעם הראשונה, לאחר תגובתה האחרונה של ישראל, בכירים איראנים החלו לשער בגלוי כי ייתכן שלישראל יש את היכולת לחסל בכירים במשטר כרצונה".
בטהרן הבינו שרק נשק גרעיני יכול לשקם את כוח ההרתעה של איראן מול ישראל וארה"ב, אך לא הצליחו לנצח במירוץ לנשק הגרעיני. "למרות עשרות מיליארדי הדולרים שהושקעו בפיתוח נשק גרעיני, המשטר עדיין לא הצליח להשיג פצצה. האצבעות מופנות לעבר חמינאי בשל גישתו האיטית במשחק השחמט הגרעיני".
"חמינאי טעה בהערכת היהודים, והיה ערמומי מדי עם שאיפות הגרעין של המשטר. בדיעבד, הוא היה צריך להניח בצד את חששותיו מעוצמתה של ארה"ב ולדחוף את הגבולות בתקופת נשיאותו של ביידן, שכן ככל הנראה לא הייתה תגובה אמריקאית משמעותית. אילו לרפובליקה האסלאמית הייתה פצצה גרעינית ב-6 באוקטובר, ייתכן מאוד שהפעולות הישראליות היו שונות באופן משמעותי, ואולי הדבר היה מציל את חיזבאללה ובכך גם את סוריה".
מתוך ה-The Dispatch, מאת רואל מארק גרכט. לקריאת הכתבה המלאה.
3במשמרת של ביידן: יותר ויותר אמריקאים תומכים בנרטיב הפלסטיני
"פעם תמיכה בישראל הייתה נפוצה בכל רחבי המפה הפוליטית באמריקה. כהונתו של ג'ו ביידן העמיקה את הקרע שהולך מתרחב בקרב הדמוקרטים", נכתב בוושינגטון פוסט בכתבה שכותרתה "שינוי דורי ביחס של ארה"ב לישראל – תחת ביידן". ביידן זוכה לביקורת נרחבת בקרב הבוחרים הדמוקרטים, כאשר המשיך להעביר סיוע צבאי לישראל ונתפס כמי שמחזיק בתפיסות מיושנות.
השינוי של אמריקאים ביחס לישראל החל לפני שנים, אך התעצם מאז ה-7 באוקטובר וכניסת ישראל לעזה. בוושינגטון פוסט מאמינים כי תגובתו של ביידן גרמה לפילוג בתוך מפלגתו. "פילוג זה עשוי להיות חלק ממורשתו – גם אם לא מרצונו – שכן היחס של ארה"ב לישראל כבר לא יחזור להיות כפי שהיה", נכתב.
התמיכה של אמריקה בישראל עמדה איתנה במשך שנים, אולם הביקורת כלפי המדיניות של ישראל בעזה, סדקה את אהדת הציבור האמריקאי. "בעשורים שלאחר הקמתה של ישראל ב-1948, התמיכה במדינה, שנולדה שלוש שנים לאחר סיום השואה, הייתה רחבה בקרב האמריקאים. כיום זהו נושא נפיץ ושנוי במחלוקת – כאשר הרפובליקנים, בראשות דונלד טראמפ, מחבקים את ישראל בחום, ואילו הדמוקרטים מביעים ביקורת הולכת וגוברת, והפרוגרסיבים מארגנים הפגנות נמרצות נגד מדיניותה של ישראל".
ברוס רידל, אנליסט למזרח התיכון, שעבד תחת נשיאים משתי המפלגות אמר לוושינגטון פוסט כי הדור הצעיר בניגוד לדור המבוגר יותר – רואה את ישראל כמי שאחראית למצב. "הדור הצעיר של הבוחרים באמריקה, לא רואה בישראל כקורבן של המצב. אלא כמי שיצרה אותו דרך כיבוש מתמשך והיעדר משא ומתן עם הרשות הפלסטינית".
"בשורה התחתונה, הפוליטיקה של הסכסוך הערבי-ישראלי השתנתה באופן משמעותי, וזה קרה במשמרת של ביידן", אמר ריגל.
עבור אמריקאים רבים – ביידן מנותק והוא עושה לישראל רומנטיזציה. "עבוד דמוקרטים רבים, ביידן נראה כמי שמחזק את השקפותיו המיושנות באמצעות זיכרונות חמים על פגישותיו עם ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר ב-1973. הבעיה של ביידן היא שיש לו כל כך הרבה ניסיון", אמר טומי וייטור, דובר לשעבר בבית הלבן. "הוא עדיין מדבר על פגישה עם גולדה מאיר, וזו ישראל שכמעט נעלמה".
למרות שהשינויים הפוליטיים קרו תחת כהונתו של ביידן, הגורמים לשינוי ביחס לישראל התחילו קודם לכן. "לצעירים האמריקאים אין זיכרון אישי מהשואה או מהקמת ישראל כמדינה בעלת מאפיינים סוציאליסטיים. רבים מהצעירים האמריקאיים מביעים אמפתיה רבה יותר כלפי הפלסטינים, הנתפסים בעיניהם כסובלים תחת מדינה קולוניאליסטית, לאחר שגורשו מבתיהם עם הקמתה של ישראל".
הפילוג ביחס לישראל לא פסח על הקהילות היהודיות אמריקאיות. "הקהילה היהודית-אמריקאית, בעלת נטייה ליברלית ודמוקרטית, מפולגת יותר מאי פעם בנוגע לישראל, מדינה שבעבר הייתה מקור גאווה כמעט אוניברסלית עבורם".
מתוך הוושינגטון פוסט, מאת יסמין אבוטאלב. לקריאת הכתבה המלאה.
4עקב התקיפות הישראליות: החות'ים מדווחים על הפסדים של 313 מיליון דולר
"תקיפות אוויריות ישראליות על נמל אל-חודיידה במערב תימן גרמו להפסדים של 313 מיליון דולר מאז יולי, כך אמרו החות'ים", נכתב ב-Anadolu Agency.
התקיפות האוויריות של צה"ל בחמישי האחרון על נמל-אל חודיידה וכן על הבירה צנעא, בוצעו בתגובה למתקפות המל"טים והטילים של החות'ים. החות'ים כיוונו טילים ומל"טים לעבר ספינות ישראליות בים האדום, כהבעת סולידריות עם רצועת עזה.
תקיפות צה"ל פגעו במנופי הנמל, תחנת הכוח והגוררות. כך אמר תאגיד נמלי הים האדום, שנשלט על ידי החות'ים. "פשעי ההרס של נמלי תימן הם הפרות בוטות של עקרונות והוראות החוק הבינלאומי ואמנת האו"ם", נכתב בהודעה.
מתוך ב-Anadolu Agency מאת עכרם קואצ'י. לקריאת הכתבה המלאה.
