במקום הגיון הקיצוצים: המחקרים מראים כמה שווה כל שקל שתשקיע המדינה

הקביעה לפיה ישראל צריכה להגיב למלחמה בריסון פיסקלי, כלומר קיצוצים, כבר הפכה למובנת מאליה בשיח הציבורי הישראלי. אין זה מפתיע שהממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס, האדם המשמעותי ביותר בעיצוב התקציב הבא, חזר עליה בכנס באוניברסיטת רייכמן בחודש שעבר. גם הכלכלן הראשי לשעבר שלו, וראש פורום קהלת לכלכלה ד"ר מיכאל שראל, חוזר עליה שוב ושוב. אלא שלפי המחקר הכלכלי, מדובר בקביעה חסרת בסיס.

בכנס, גרדוס סקר את תגובת המדיניות הישראלית למשברים לאחר מלחמת יום כיפור ובתחילת שנות האלפיים. לשיטתו, הימנעות מעשייה לאחר מלחמת יום כיפור גררה עשור אבוד, וישראל צריכה לחזור על מה שעשתה בתחילת שנות האלפיים – כשהגיבה ב"צמצום קצבאות, ברפורמות בשוק ההון, ואז יצאנו לעשרים שנות צמיחה". הוא סבור שיש לקצץ בהוצאות הממשלה ולנקוט ברפורמות שמעודדות יציאה לעבודה. גרדוס אף ציין את הורדת נטל המס כאחד ההישגים של מדיניות זו. 

הבעיה היא שטענותיו של גרדוס מתנגשות עם המחקר הכלכלי העדכני. בשונה מטענותיו, המחקרים קובעים שקיצוץ תקציבי פוגע בצמיחה ולא מביא לשיפור ביחס החוב הציבורי לתוצר. עוד הם קובעים, כי הוצאה ממשלתית היא בעלת השפעה חיובית משמעותית על הצמיחה; וכי ההשפעה של רפורמות בשוק העבודה על התעסוקה זניחה. 

קיצוצים והחוב הציבורי 

באפריל האחרון קבעה קרן המטבע הבינלאומית, שבממוצע קיצוצים לא מביאים לשיפור ביחס החוב הציבורי לתוצר. הסיבה לכך היא שקיצוץ תקציבי פוגע בצמיחה הכלכלית, כלומר בגידול בתוצר, ולכן, במונחי תוצר, החוב גדל. הניסיון לצמצם את החוב דרך קיצוץ כושל במיוחד בתקופות האטה, כמו זו שישראל שרויה בה בעקבות המלחמה. ברבעון הראשון של 2024 הכלכלה הישראלית הצטמצמה ב-0.13% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023. 

הוצאה ממשלתית מתמרצת צמיחה 

לפי מחקר מֶטַה (Meta), המנתח תוצאות של מחקרים קודמים, שנערך ב-2018, להוצאה ממשלתית השפעה חיובית אדירה על הצמיחה. המחקר נערך על ידי הכלכלן הגרמני סבסטיאן גכרט מאוניברסיטת קמניץ לטכנולוגיה, ועיבד כמעט 2,000 תוצאות מיותר מ-100 מחקרים.