מידבור, התחממות ושינויים גיאו פוליטיים הם חלק מהמכשולים שעומדים בפני חקלאים ישראלים בייצור התוצרת שלהם. במשרד החקלאות כבר מבינים, שכדי להגדיל את התוצרת הישראלית צריך לעזור לחקלאים. שר החקלאות אבי דיכטר אמר השבוע בוועידה הלאומית לביטחון מזון וחוסן תזונתי: "ניתן לחקלאים את האמצעים כדי שיוכלו לעבוד ולגדל מזון".
פרופ' אייל שמעוני, ראש תוכנית ביטחון ישראל 2025 במכון שמואל נאמן, אמר בפתח הוועידה: "המטרה של כולנו היא לגבש תוכנית שתבטיח מזון בריא לכל אזרחי המדינה. כזה שיהיה נגיש וזמין תמיד במחיר שווה לכל נפש, גם לדורות הבאים. עלינו לדאוג לצדק תזונתי ותזונה ראויה לכל האנשים בישראל. ישראל מאותגרת גיאופוליטית ואקלימית, אבל הוכחנו כאומה שאנחנו יכולים לעמוד באתגרים כאלה".
הוועידה הלאומית Food Sec & Tech אותה מארגנת 'קבוצת שטיר התקיימה במכללה האקדמית ספיר ומתכנסת השנה בפעם השנייה, תחת הכותרת "מפגש בונה תקווה".
ביטחון תזונתי: לא רק במדינות מתפתחות
ביטחון מזון, ביטחון תזונתי ועצמאות מזון עומדים בראש סדר יומן של מדינות בכל העולם. בשנים האחרונות, שוקעת הבנת הקשר בין שינויי האקלים, מזג אוויר קיצוני ושינויים גיאופוליטיים. הצורך להבטיח תזונה בריאה וזמינות של מזון מהווה כיום מנת חלקן של מדינות בעולם המפותח, ולא רק של מדינות אפריקה ודרום אסיה.
בתחילת השבוע, הציג מנהל ביטחון המזון במשרד החקלאות, יובל ליפקין, את תוצרי הביניים של תהליך כתיבת התוכנית הלאומית לביטחון המזון 2050. אתגר ביטחון המזון נוגע להרגלי תזונה, תרבות צריכה, מניעת אובדן מזון, שיפור ממשקים וטכנולוגיה חקלאית וקידום החקלאות המקומית ומחדשת. לשם כך, נדרש שימוש נכון במשאבי הטבע, בקרקע, במים ובאנרגיה, תוך הבטחת קיימות של המשק כולו.
סטודנטים לחקלאות ועובדים תאילנדים במטע בננות על שפת הכנרת (צילום: מיכאל גלעדי, פלאש90)
הוועידה מזמנת דיון רב תחומי בשיתוף כל המערכות והגורמים המקצועיים שעוסקים בביטחון מזון בישראל. מפגש מקצועי בין כל העוסקים בתעשיית החקלאות ומזון העתיד. לדברי ליאור כספי, יוזם הוועידה, המפגש בין התחומים יאפשר להמליץ על הדרכים הנכונות, האמצעים, השיטות והפתרונות לביצוע, לקידום ולטיפול מיידי, משמעותי ויעיל בתחום ביטחון המזון בישראל. כספי הדגיש את חשיבות קיומה של הוועידה דווקא בעיר שדרות: "זהו אירוע גדול ומשמעותי. במיוחד בימים אלה, ברור שביטחון מזון משפיע באופן ישיר על רמת הביטחון הלאומי בהיבטים נרחבים: בריאות, חוסן לאומי, כלכלה, סביבה, התיישבות, תעסוקה וצמיחה. התפקיד של הנגב והעוטף הוא עצום".
במסגרת הוועידה שנמשכה יומיים, הוצגה תערוכת Food Sec & Tech לטכנולוגיות, פיתוחים, מזון חדש, חקלאות, תעשיית המזון, Novel Food, תחליפי מזון, מכשור ואמצעים לחקלאות. זירת החדשנות בוועידה The Food Sec & Tech Innovation Arena כוללת גם הייד פארק טכנולוגי. זירת החדשנות העתידנית Food Sec& Tech-Futurism Adventure כוללת סימולציה, חיזוי תרחישים והתפתחות ביטחון המזון ותחום ה Agri Food Tech, באמצעות בינה מלאכותית.
יובל ליפקין, ראש מנהל ביטחון המזון במשרד החקלאות: "אנחנו במשימה לאומית ממדרגה ראשונה. לאחר שנים שבהן בולטת חוסר היכולת של מדינת ישראל להסתכל קדימה, לטווח הארוך, יש לי את הזכות לכתוב את התוכנית לביטחון המזון". לדברי ליפקין, יש חשיבות גדולה לבניית תהליך רחב, הוליסטי, שמשלב את כל המגזרים: הציבורי ובעיקר משרדי הממשלה, המגזר העסקי והשלישי. "מבחינתי זה ההישג האמיתי: אנחנו מצליחים לשבת ביחד ולתכנן את הדברים במשותף".
שר החקלאות אבי דיכטר, בוועידה ביטחון המזון הישראלית (צילום: מאיה רונן)
"מיעדי העשור: להגדיל ב-33% את התוצרת בישראל"
שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "קבענו יעדים לעשור הקרוב: להגדיל את התוצרת החקלאית בישראל ב-33%. החקלאים אמרו שבתחום הירקות הם יודעים לעשות את זה בארבע שנים, אבל דרושים להם אמצעי הייצור. אנחנו יוצאים לדרך וניתן לחקלאים את האמצעים כדי שיוכלו לעבוד ולגדל מזון. אנחנו צריכים לתת מענה למדבור, להתחממות, לשינויים גיאופוליטיים. כלל הברזל שלנו הוא שלטובת האזרח בישראל יהיו מדפים מלאים.
על סדר היום של הוועידה: דיון במדיניות ואסטרטגיה לאומית לביטחון מזון; אגרו טק, חקלאות העתיד וביטחון מזון; ביטחון מזון בחירום מלחמת 'חרבות הברזל', לקחים והזדמנויות בנושא ביטחון מזון ויישום הידע; תשתיות לאומיות פלטפורמות לקידום טכנולוגיות אגרי פודטק לביטחון מזון; חדשנות בביטחון מזון הצגת אקו סיסטם וטכנולוגיות מתקדמות לטובת בטחון מזון; גשרים בין גבולות התפקיד האסטרטגי של מזון, מים ואנרגיה ביציבות המזרח התיכון.
חוקרים ממנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, הציגו בוועידה מחקרים פורצי דרך בתחום גידול המזון והתאמה של זנים לשינויי האקלים. מובילי ענף הפודטק בישראל יציגו את היתרונות של הפודטק הישראלי, דרכים למינוף נכסים מקומיים וגישות חדשות למימון.
