הימים האחרונים והקרובים הם דרמטיים, הדברים מתנהלים כאן בקצב מסחרר. ראשית אני רוצה להאיר זרקור על ההודעה של הבית הלבן על השיחה בין נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי: ״בשבת קיבל הנשיא דונלד ג'יי טראמפ שיחה מהנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, בה הנשיא א-סיסי בירך את הנשיא טראמפ על השבעתו. הנשיא טראמפ הודה לנשיא א-סיסי על ידידותו, ודן בסכר הרנסנס האתיופי הגדול. שני המנהיגים דנו גם בתפקידה החשוב של מצרים בשחרור בני הערובה מעזה. והנשיא א-סיסי הביע את ביטחונו בכך שהנהגתו של הנשיא טראמפ תוכל להוביל תור זהב של שלום במזרח התיכון״.
הנשיא טראמפ הוא איש חכם. מה שהוא עושה עכשיו הוא מפרק באלגנטיות את כל הקשרים שמסבכים את היציבות במזרח התיכון ובונה מחדש את המזרח התיכון. על פי חלוקה של אינטרסים אמריקאים. השיטה של טראמפ פשוטה: ״תעזרו לי לעזור לכם״. כלומר טראמפ רומז לידידו נשיא מצרים כי ארצות הברית עשויה להציל את המצרים מייבוש של הנילוס. אבל יש לכך מחיר והוא נמצא בעזה.
סביר להניח שביום שלישי, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו ינחת בוושינגטון. הוא ישמע מהמארח את כל ההבטחות שראש ממשלה ישראלי מבקש לשמוע: מטיפול באיראן, שלום עם סעודיה ומדינות המפרץ הערבי. ועד חימוש צה״ל מכף רגל ועד ראש. אבל הוא גם יבהיר לראש הממשלה מה המחיר שהוא יידרש לשלם. ולא סתם. אלא במזומן כאן ועכשיו. גם המחיר הזה נמצא בעזה.
אצל טראמפ כך נראה אין מתנות חינם. יש אינטרסים. כך גם לגבי התורכים החושקים בסוריה. טראמפ בא לעבוד והוא רוצה להירשם בספרי ההיסטוריה כנשיא שיצר עולם חדש. כנשיא מעוטר בפרס נובל לשלום ואף אחד לא יפריע לו להגשים את חלומו.
אתמול בבוקר שוב היתה לנו קצת נחת. שוב זקפנו את קומתנו. החטופים: קית׳, ירדן, ועופר חזרו. במקביל ישראל נדרשה לשחרר מאות מחבלים. חלקם עם דם על הידיים. השב״כ, המוסד וצה״ל כבר בנו חלוקת עבודה בינהם וכיצד הם יפקחו עליהם כדי שלא יקרה לנו מקרה ״סינוואר 2״.
אתמול בבוקר שוב הייתה לנו קצת נחת. שוב זקפנו את קומתנו. החטופים: קית׳, ירדן, ועופר חזרו. במקביל ישראל נדרשה לשחרר מאות מחבלים חלקם עם דם על הידיים. השב״כ, המוסד וצה״ל כבר בנו חלוקת עבודה ביניהם וכיצד הם יפקחו עליהם כדי שלא יקרה לנו מקרה ״סינוואר 2״.
כל משוחרר יקבל חבילת פיקוח בין אם הוא באיו"ש, בעזה, במזרח ירושלים או באיסטנבול. מי שיחזור לטרור כך נראה יוגדר מיד כבן מוות.
בשעות הערב נפל הפור. הרמטכ״ל ה-24 של צה״ל הוא אייל זמיר. אלוף במילואים שגדל וצמח בשריון. הוא אחד מראשי תפיסת ההגנה בגבול עזה. שכן הוא שימש כאלוף פיקוד דרום והגה את בניית גדר ההפרדה התת קרקעית ומעל הקרקע. הוא זה שבנה ועיצב את היקף הכוחות ותפיסת ההגנה. לאייל זמיר כרמטכ״ל יהיו כמה משימות לאחר כניסתו לתפקיד: להוכיח שהוא שינה גישה, עם הקונספציה שהיה חלק ממנה. לשקם את צה״ל. ולהכין אותו למלחמה הבאה אבל גם למלחמה שהיתה ושלא תבוא עלינו פעם נוספת.
