רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה השבוע על הארכת מדיניות אי-אכיפה זמנית של יציאת עובדי סיעוד זרים מהארץ. כלומר, הרשות תאפשר למטפלים סיעודיים שהם עובדים זרים שעומדים בקריטריונים מסוימים, ושאשרת העבודה שלהם פקעה, להמשיך ולעבוד בארץ לתקופה של שלושה חודשים נוספים, עד ה-30 באפריל.
זוהי הפעם החמישית שרשות האוכלוסין וההגירה מאריכה את מדיניות אי האכיפה, כאשר בכל פעם ההארכה היא לתקופה של שלושה חודשים. ההחלטה הראשונית פורסמה באוקטובר 2023, זאת בשל מחסור בעובדים זרים לאחר פרוץ המלחמה. בשבועיים שלאחר פרוץ המלחמה כ-830 עובדי סיעוד עם ויזה תקפה יצאו מישראל, זאת בנוסף ל-430 עובדי סיעוד שהויזה שלהם הסתיימה.
על אף שהמדיניות של רשות האוכלוסין נועדה להקל על מטופלים סיעודיים ובני משפחותיהם, היא מעוררת ביקורת בקרב גורמים שונים בענף, שטוענים שהאופן שבו היא מיושמת פוגע במטופלים הסיעודיים, רובם המוחלט קשישים, ובמטפלים עצמם.
"הארכה של שלושה חודשים, בכל פעם, מייצרת חוסר ודאות", אומרת לכלכליסט ליעד סטרולוב מהקליניקה לשורדי שואה באוניברסיטת ת"א. "לא משנה כמה הסברתי באופן אישי לאנשים, שהם לא צריכים לדאוג, והם יכולים להסתובב חופשי ברחוב, הם חוששים. וגם מי שלא חושש, לא יודע מה יעלה בגורלו מחר בבוקר".
המחשה לכך התקבלה השבוע, כאשר הארכת המדיניות פורסמה רק ביום שני האחרון, למרות שתוקפה עמד לפוג ביום שישי (מחר). המשמעות היא שעד ליום ראשון האחרון, המטופל הסיעודי לא ידע אם לאחר סוף השבוע הוא יישאר ללא מטפל, או ייאלץ להעסיקו באופן לא-חוקי, והמטפל – שכבר נמצא מספר שנים בארץ, לא ידע אם זהו השבוע האחרון שלו במדינה.
"אפשר היה לקבוע מראש את המדיניות לתקופה של חצי שנה, וככל שישתנו הנסיבות לעשות הערכה מחדש. ובנוסף, לא צריך להמציא את הגלגל מחדש: בתקופת הקורונה, כשלא ניתן היה להביא עובדים מחו"ל והיה מחסור חמור במטפלים, רשות האוכלוסין החילה גם אז מדיניות אי-אכיפה. אך בשלב מסוים, היא החליטה על 'הלבנה', כלומר היא החליפה את מדיניות אי-אכיפה במדיניות שמאפשרת לכל מי שעומד בתנאי אי-האכיפה, להגיש בקשה לוועדה ההומניטרית ולקבל ויזה חדשה", אומרת סטרולוב.
בדיון בנושא שיזמה לפני מספר חודשים ח"כ מירב כהן (יש עתיד), שעומדת בראש הוועדה לשורדי שואה, הסבירה ראש אגף סיעוד ברשות האוכלוסין, יאירה מרדכי כי: "לפני שנה חשבנו שנסיים את הוראת השעה. אף אחד לא דמיין שהמצב יישאר כמו שהוא".
לכלכליסט אמרה ח"כ כהן: "מצופה שיביאו החלטת ממשלה מסודרת, שלכל הפחות מאריכה לפרק זמן ממושך יותר את אי-האכיפה, או בעדיפות, לבצע הלבנה ולהאריך את אשרת העבודה, באופן שמתמרץ את העובדים לטפל בחולים מורכבים, שלרוב יש הירתעות מטיפול בהם בשל הקושי בעבודה, ומכיוון שהסיכוי למות המטופל גבוה יותר. אבל הדבר המשמעותי ביותר הוא שרשות האוכלוסין צריכה להכיר בכך שיש כאן בעיה. בכל הדיונים שערכנו בנושא, הם מסרבים להכיר בכך".
ככלל, עובדי סיעוד זרים שמגיעים לישראל מקבלים ויזה לתקופה של חמש שנים ושלושה חודשים. ניתן להאריך תקופה זו באמצעות בקשה לוועדה ההומניטרית של רשות האוכלוסין – אך רק עבור מי שעומד בקריטריונים מסוימים. עובד למשל שנמצא בארץ כבר יותר משמונה שנים, לא יוכל לקבל ויזה חדשה. מדיניות אי האכיפה חלה על עובדי סיעוד שהגישו בקשה לוועדה ההומניטרית מאז השבעה באוקטובר, ובקשתם נדחתה.
ברשות האוכלוסין מסבירים כי הם מקדמים את המהלך שהזכירה סטרולוב, שיאפשר לעובדים לא חוקיים, שעליהם חלה מדיניות אי-האכיפה, לקבל ויזה חדשה. לדבריהם, הדבר דורש שינוי חקיקה, שאותו שר הפנים משה ארבל מתכנן לקדם – ולכן לא הוארכה מראש המדיניות, מתוך הנחה שהחקיקה תושלם עד סוף ינואר. כעת, הרשות מעריכה כי עד סוף אפריל, אז תפוג ההוראה החדשה, השינוי החוקי ייכנס לתוקף. לצד זאת, ברשות מדגישים שהארכת המדיניות בשלושה חודשים נוספים הגדילה את מספר העובדים הזרים שהשינוי יהיה רלוונטי אליהם.
בסך הכל, מספר העובדים הזרים החוקיים חזר לרמתו לפני פרוץ המלחמה, ועומד על קרוב ל-62 אלף עובדים. לעומת זאת, מספר העובדים הזרים הלא חוקיים טיפס ב-13.5% למעל 16 אלף עובדים. ההערכה היא שרבים מבין העובדים שהתווספו נשארו בשל הוראת אי-האכיפה, וכשיושלם שינוי החקיקה הם יוכלו לקבל מעמד חוקי.
משר הפנים משה ארבל לא התקבלה תגובה.
