המכסים שהטיל טראמפ על שותפות הסחר של ארה"ב הכניסו את הכלכלה העולמית להלם. מעבר לשאלה מה עושים עכשיו, רבים העלו גבה לגבי האופן שבו חושב גובה המכס הספציפי שהוטל על כל מדינה ומדינה. תיאוריה שרצה ברשת בימים שחלפו שמאז "יום השחרור" של טראמפ מעלה סברה מעניינת – הסיבה שכלכלנים מתקשים להבין את ההיגיון מאחורי המספרים היא שאין היגיון: הם יוצרו על ידי צ'טבוט בינה מלאכותית כמו ChatGPT או גרוק של אילון מאסק.
עוד בנושא ב-N12:
• המכסים של טראמפ מכים בישראל: כל מה שצריך לדעת
• 5.4 טריליון דולר נמחקו מאז "יום השחרור" של טראמפ
• רעידת אדמה כלכלית: טראמפ הטיל מכסים על כל העולם
כשטראמפ הציג את מדיניות הסחר החדשה הוא נופף בשלט קרטון גדול עם הכותרת "מכסים הדדיים". הנשיא הכריז על מכס בסיסי של 10% על כל היבוא לארה"ב, כולל מאיים לא מיושבים, בנוסף לשיעורים גבוהים במיוחד על מדינות מסוימות. כך, על סין הוטל מכס נוסף של 34%, על האיחוד האירופי 20% ועל ויטנאם 46%.
הכלכלן ג'יימס סורוביאקי מצא שניתן לשחזר את המספרים של הבית הלבן באמצעות נוסחה פשוטה: לקחת את הגירעון המסחרי של ארה"ב מול מדינה מסוימת ולחלק אותו בסך היצוא של אותה מדינה לארה"ב. אם מחלקים את התוצאה בשתיים, מקבלים מספר שדומה מאד לאותו "מכס הדדי מופחת" של טראמפ. בבית הלבן הכחישו את ההאשמות הללו וטענו כי פיתחו נוסחה משלהם, אך לפי דיווחים זו בסך הכל גירסה מפונפנת של החישוב של סורוביאקי.
על ישראל הוטל מכס בשיעור של 17% – מורכב מ-10% בסיסי ו-7% ייעודי. לפי בכירים באוצר, החישוב נעשה בדיוק לפי הנוסחה המדוברת: הממשל האמריקאי לקח את הגירעון המסחרי של ארה"ב מול ישראל (כ-7 מיליארד דולר) וחילק אותו בסך הייצוא של ישראל לארה"ב (כ-20 מיליארד דולר). התוצאה היא בערך 33%. הממשל האמריקני חילק את התוצאה הזו בשתיים, וכך הגיע למכס של כ-17%.
סורוביאקי כינה את הגישה הזו "שטות מוחלטת". אבל מה שהפתיע רבים היה הגילוי שמספר צ'טבוטים מציעים בדיוק את אותה נוסחה כאשר שואלים אותם על דרך קלה לפתור גירעונות סחר.
דימיון מפתיע לתשובות הבוטים
אתר הטכנולוגיה ה-Verge דיווח כי מספר משתמשים ברשת החברתית אקס (טוויטר לשעבר) גילו שאם שואלים את הצ'טבוטים על "דרך קלה" לפתור גירעונות סחר ולשים את ארה"ב על "מגרש משחקים שווה" – הם מציעים את נוסחת "הגירעון חלקי היצוא" באופן עקבי ומפתיע.
Confirmed, chatgpt… exactly what the dumbest kid in the class would do, without edits https://t.co/6Zlk04lu3v pic.twitter.com/Gp4hmG9Rro
— Wojtek Kopczuk and (@wwwojtekk) April 2, 2025
ב-Verge בדקו את הטענות: הם שאלו ארבע מערכות בינה מלאכותית מובילות – ChatGPT, ג'מיני, קלוד וגרוק – כיצד לחשב מכסים שיאזנו את הגירעון המסחרי של ארה"ב. כל ארבע המערכות הציעו את אותה נוסחה בסיסית: לקחת את הגירעון המסחרי ולחלק אותו בסך היצוא.
לפי ה-Verge ישנם הבדלים קטנים בין התשובות. גרוק וקלוד הציעו במפורש לחלק את התוצאה בשתיים כדי ליצור מה שגרוק כינה תוצאה "סבירה" – בדיוק כמו רעיון ה"הנחה" של טראמפ. כששואלים על מכס בסיסי של 10%, המערכות גם חלוקות בשאלה האם יש להוסיף אותו לשיעור המכס הכולל או לא.
"סקיינט לא צריכה לפתוח מלחמה"
פרשן הניו יורק טיימס עזרא קליין העלה את התיאוריה על שימוש בצ'טבוט לחישוב המכסים בראיון שערך בפודקאסט שלו עם הכלכלן חתן פרס נובל פרופ' פול קרוגמן. קליין ציין שאם שואלים את תוכנות הבינה המלאכותית המובילות כמו ChatGPT, ג'מיני וקלוד איך לחשב מכסים על מדינות אחרות, הן מציעות בדיוק את אותו חישוב כמו זה שהציג טראמפ.
קרוגמן הגיב בהומור: "סקיינט לא צריכה לפתוח במלחמה גרעינית. מספיק שתיתן עצות גרועות למכסים". הוא הוסיף שאין אף מאמר כלכלי מקצועי שממליץ על חישוב כזה. "זה פשוט לא משהו שהיית ממליץ עליו אם אתה מבין משהו על איך סחר עובד", הסביר.
לדבריו, הצ'טבוטים מציגים מידע שמצאו ברשת בלי יכולת אמיתית להבחין בין מה שהגיוני למה שלא, וזו בדיוק הסיבה שהמלצה כזו "היא יותר סיפור אזהרה על בינה מלאכותית מאשר משהו על כלכלה".
This might be the first large-scale application of AI technology to geopolitics.. 4o, o3 high, Gemini 2.5 pro, Claude 3.7, Grok all give the same answer to the question on how to impose tariffs easily. pic.twitter.com/r1GGubcz8c
— rohit (@krishnanrohit) April 3, 2025
אפילו הצ'טבוטים הזהירו
ה-Verge דיווח שהצ'טבוטים אמנם הציעו את הנוסחה הפשוטה, אך חלקם גם הוסיפו אזהרות שונות. ג'מיני, למשל, היה הנחרץ ביותר והציג עמוד שלם של הסברים לפיהם מדובר בגישה פשטנית שעתידה להיכשל: "בעוד שחישוב זה מציע דרך פשוטה לכאורה להתמודד עם גירעונות סחר דו-צדדיים, ההשלכות הכלכליות בעולם האמיתי מורכבות הרבה יותר ועלולות להוביל לתוצאות שליליות משמעותיות", הזהיר הצ'טבוט.
ג'מיני אף הוסיף ש"כלכלנים רבים טוענים שמכסים אינם כלי יעיל לאיזון גירעונות סחר" – אזהרה שנראה כי נעלמה מעיני מקבלי ההחלטות.
