עדכון אחרון: 08.04.2025 | 7:05
בג"ץ ידון הבוקר (שלישי) ב-09:00 בשמונה העתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לפטר את ראש השב"כ רונן בר. הדיון בעתירות יועבר בשידור חי. הרכב השופטים שידון בעתירות הוא נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, השופט נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז. שמונה עתירות הוגשו נגד הפיטורים, בהן עתירה של התנועה לאיכות השלטון, של יש עתיד ושל מפקדים למען ביטחון ישראל.
הממשלה הגישה בתחילת השבוע לבג"ץ את תגובתה לעתירות, וטענה כי המשך כהונתו של בר יפגע בצורה בלתי הפיכה בביטחון המדינה: "כפיית המשך כהונתו אינה מתקבלת על הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם הסמכויות הנתונות לממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית, אשר אמונה על ביטחון המדינה ואזרחיה".
בתגובה נכתב כי החלטת הממשלה להפסיק את כהונתו של בר נבעה מחוסר אמון בו: "ברגע שאמון זה יחלוף, לא יוכל להישאר עוד בתפקידו". הממשלה ביקשה לדחות על הסף את העתירות.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה תגובה נפרדת, שבה טענה כי החלטת הממשלה על הפיטורים פגומה מיסודה. לדבריה, ההחלטה נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות המתנהלות נגד מקורביו, וההשלכות שלה על עצמאות השב"כ הן חמורות. בהרב-מיארה הזהירה כי אם יתקבלו פיטוריו של בר, הדבר עלול להיות תקדים מסוכן שבו ניתן להדיח ראשי ארגוני ביטחון באמצע כהונתם ממניעים פוליטיים או אישיים.
בר טען בתגובה שהגיש כי פיטוריו יפגעו קשות בשב"כ ויובילו להפיכתו ל"משטרה חשאית", דבר שיסכן את יכולת הארגון לפעול בצורה אפקטיבית. הוא הוסיף כי פיטוריו נעשו במהירות ובאופן חסר הליך תקין, בלי שניתנה לו הזדמנות הוגנת להשיב על הטענות המוצגות נגדו. "המשמעות של קידום הליכי הפסקת כהונה בחופזה, תוך כדי קיום חקירות פליליות בעניין מקורבי ראש הממשלה, משמעה העברת מסר ברור לכל שדרת הפיקוד בשירות הביטחון".
בר התייחס למערכת היחסים המתוחה עם ראש הממשלה בהקשר של פרשת קטאר-גייט, ואמר כי מתפקידי השב"כ לוודא כי האינטרס הציבורי בנושא זה ימומש. בר הציע כי אם בית המשפט ימצא לנכון, הוא יוכל להציג את המידע הרלוונטי לבית המשפט בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד.
