תוכנית הפינוי בצפון הייתה מוכנה כבר לפני עשור. התקפת חיזבאללה שהתחילה באוקטובר כמאורע נקודתי היא שהביאה לשליפה מהירה של התכנית הזו מהמגירה, ואפשרה להעניק לחיזבאללה את המתנה הכי גדולה שייחל לה
ובים בגבול הצפון. הפעם במסגרת הטרור הפסיכולוגי כתבו הלבנונים כי הירי לצפון ימשיך, כל עוד הלחימה בעזה תימשך.
״אנחנו יורים לבתים שיש בהם חיילים, אבל אם הממשלה שלכם תתעקש בלחימה בעזה יותר ויותר בתים של פליטים שלכם יהרסו. לא יהיה להם לאן לחזור״, נכתב באחת ההודעות שהגיעה לראש מועצה גדולה בגליל בסוף השבוע, לאחר שמונה חודשים אחרי מתקפת הטרור הרצחנית ביותר שידעה ישראל.
תמונת המצב בצפון היא כזאת: קרוב למאה אלף ישראלים נותרו פליטים, הם מתנהלים מחוץ לביתם. רובם נאלצו להפסיק את עבודתם. ילדים ובני נוער נעתקו ממוסדות החינוך שלהם למוסדות חינוך ארעיים בסביבה חדשה ולא מוכרת.
אזור תעשייה בצפון ריקים. מפעלים ובתי מלאכה נסגרו. מי שהצליח לעשות רילוקיישן עשה. מרכז היזמות של הגליל בתל חי, העוגן לפיתוח תעשייה חדשנית בצפון והתקווה הכלכלית לכל הגליל נאלצו להיסגר, וכך גם רוב רובם של המיזמים. לפי ראשי מועצת הגליל העליון, מכללת תל חי לא תצליח כנראה לפתוח את השנה האקדמית הבאה.
מרבית סגל ההוראה והמרצים כבר חתמו על חוזים לעבוד במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ. שלא נדבר על התיירות שנמחקה בצפון ומשקי החקלאות, שעתה אפילו כבר אי אפשר למצוא מתנדבים שיבצעו את קטיף הדובדבנים בצפון הגולן ובגליל העליון.
ראשי רשויות בצפון מבינים במבט לאחור שההחלטה האומללה של צה״ל והממשלה לפנות את הצפון מתושבים וליצור רצועת בטחון היא טעות טקטית ואסטרטגית. ״זאת הייתה טעות שאנחנו נשלם עליה במשך שנים ארוכות. כבר היום אני יודע שחלק מהמפונים מהישובים שלנו לא יחזרו לגליל. מדובר דווקא בחלק גדול בקרב המשפחות החזקות״, אומר גיורא זלץ, ראש המועצה גליל עליון.
מה הוביל וכיצד התקבלו ההחלטות לפנות את תושבי יישובי גבול הצפון לפני כשמונה חודשים? לשם כך צריך ללכת עשור אחורה. פיקוד הצפון בפיקודו של אלוף הפיקוד דאז האלוף אביב כוכבי (שמונה שנים אחר כך לרמטכ״ל) הציג לראשי הישובים בצפון את תרחיש הייחוס במלחמה עם חיזבאללה: ״ אלפי טילים על הישובים, כניסה של אלפי מחבלי רדואן מלבנון למוצבי צה״ל בצפון. השתלטות על צמתים וכבישים בחלק הדרומי של הגליל, וכניסה וכיבוש יישובי קוו העימות בצפון תוך ביצוע מעשי רצח וחטיפה״, מספר ראש רשות בצפון. לאחר מכן הוא הוסיף: ״לצערנו את תרחיש הייחוס שהוצג לנו לפני עשר שנים לגבול הצפון קיבלנו אחד לאחד בדרום״.
מועצה אזורית גליל עליון ולאחר מכן המועצות הנוספות בגליל הכינו על בסיס תרחיש הייחוס תוכנית התגוננות. התוכנית התבססה על דוקטרינת הלחימה של צה״ל בצפון והיא: לבנון היא הזירה. ראשית, ישראל בלחימה. שנית, עוצמת האש בין ישראל לחיזבאללה תהייה כל כך גדולה שהלחימה תימשך ימים עד שבועיים ימים. שלישית, צה״ל יפעל בתוך שעות להעביר את הלחימה לשטח לבנון, אולם יידרש לו עורף קרוב בשטח ישראל, נקי מאזרחים כדי לפעול באינטנסיביות כשפניו צפונה.
ברשויות בנו תוכנית פינוי לישובים. כולם מפונים דרומה. בעלי תפקידים חיוניים, כמו מפעילי מפעלים בטחונים או חיוניים, אנשי משק שעוסקים בחליבה, לולנים ואנשי כיתות כוננות נותרים בחזית. על פי עדות ראשי רשויות התוכנית האזרחית הוצגה לאלוף צפון אביב כוכבי, שלאחר לבטים אימץ אותה.
בשביעי לאוקטובר התעוררנו בהפתעה למתקפת החמאס. עכשיו ניתן לומר שגם חיזבאללה הופתע מהמתקפה. בפיקוד הצפון החלו מייד בחירות נגד הזמן ונגד התארגנות של חיזבאללה להתקפה. צה״ל גייס מייד את אוגדות המילואים. הפקודה היתה להתפרס בקווי ההגנה בגליל וברמת הגולן. בתוך שעות ספורות כל כוחות ההגנה נפרסו בשתיים ובשלושה מערכי הגנה הדוקים. בשמיני לאוקטובר כבר לא התקיים ״דה פקטו״ האיום המרכזי של חדירת כוחות רדואן לתוך הישובים.
מאות טנקים, קני ארטילריה, יחידות חי״ר נפרסו בגב ההר, אבל גם בוואדיות סביב הישובים ובתוכם. אבל בפיקוד הצפון לא לקחו סיכונים. רציני הפיקוד, מפקדי אוגדה 91, התקשרו לראשי רשויות ודחקו בהם לבצע בשקט את תוכנית הפינוי. ״אמרו לי: 'תוציא את התושבים הלא חיוניים'״, מספר ראש מועצה בגליל. ההנחיה הייתה להוציא את התושבים עד חמישה ק״מ מהגבול.
חיזבאללה פתח בירי טילים ומרגמות רק מספר שעות ארוכות אחרי מתקפת החמאס בדרום. בשלבים ראשונים ירה חיזבאללה ירי מדויק של טילי נ״ט, כשכמעט כל הירי בוצע למטרות צבאיות. זאת הסיבה כי צה״ל הגביל תנועה רכבי צבא בחלק מהצירים. האזרחים הורשו לנוע באותם צירים.
כעשרה ימים לאחר פרוץ הלחימה נתנה הממשלה תוקף לפינוי, וכמה ימים אחר כך ב-22 לאוקטובר, לטענת גורמים בצפון בשל לחץ פוליטי, הוכנסו ישובים נוספים לפקודת הפינוי הממשלתית. בין הישובים הייתה העיר קריית שמונה.
כאן מתחיל הוויכוח בתוך צה״ל אבל גם בקרב ראשי ההתיישבות בצפון. שעות עד יממה לאחר המתקפה של חמאס בצפון הצליח צה״ל לייצב קווי הגנה מפני חדירה. איום הירי כוון לעבר מטרות צבאיות, וישראל החליטה לשנות את הדוקטרינה ההתקפית וקבעה כי עזה היא זירה ראשית והצפון זירה משנית. כלומר מתקפה מהירה עם הרבה אש ירדה מהפרק לעת ההיא.
בסיס תוכנית הפינוי שהוכנה עשור קודם כבר לא היה קיים. גורמים בפיקוד הצפון וכן בקרב ראשי הישובים מספרים היום כי ממשלת ישראל הבינה כי אין לה יכולת בתחילת אוקטובר לנהל שתי חזיתות: צה״ל היה ללא מלאים של חימושים. רק עשירית מכמות פגזי התותחים היו במחסני צה״ל. חלק לא מבוטל מחטיבות המילואים נמצאו בפערי חימוש, ציוד וכן גם אימוני לוחמים.
בישראל חששו כי התקפה נקודתית של חיזבאללה עשויה בטעות להוביל לפגיעה גדולה בילדים או באזרחים, למשל פגיעה באוטובוס צהוב של ילדים בדרכם לבית הספר תיאלץ את ישראל לצאת למלחמה בצפון, למרות חוסר הכשירות של צה״ל. לכן הוחלט על ידי הממשלה לבצע את תוכנית הפינוי. גם בצה״ל וגם ברשויות יש הסכמה אחת ברורה: ״לא ציפינו, לא חזינו שהפינוי ימשיך תקופה כל כך ארוכה. זה לא היה בתוכניות״, אומרים כולם.
חזרה למסרונים של חיזבאללה. גם הם הופתעו מהמהלך הישראלי. חיזבאללה הבין איזה מתנה העניקה לו ממשלת ישראל בהחלטת הפינוי, והוא בשיטת הסלאמי התחיל לפעול כדי לגבש הישג אסטרטגי. בעזרת הנשק המדויק שלו הוא פגע במבנים בו נמצאו חיילי צה״ל בישובים. אחר כך הוא החל לפגוע במבנים בישובים שבהם גם לא נמצאו חיילים. אחרי שצהל דחק את חוליות הנ״ט מהגבול, החל חיזבאללה לירות את הטילים שעל גבי משאיות שיגור. מדובר בנשק סטטיסטי, ולכן הוא יורה לישובים מפונים, אבל לכאלה שהם צפופים, כמו למשל: מרגליות, מנרה, דובב, אביבים, שלומי וקריית שמונה. אגב, הוא נמנע מלירות למעלות או לנהריה שהם לא מפונים.
ישראל נמצאת כרגע תחת לחץ חיזבאללה שממנף את פינוי הצפון לטובתו. אומנם צה״ל מנסה לשבור את המשוואה בלחימה ופגיעה בנכסי חיזבאללה שהשיג את מרבית כוחות רדואן למרחק של מעל 20 ק״מ מהגבול, אבל נותרו בקוו העימות מהצד הלבנוני עוד כמה מאות מחבלי רדואן ומחבלי חזית הדרום של הארגון. צה״ל אף פגע בחימושים ובמחסנים של חיזבאללה, השמיד עמדות קני ארטילריה, מערכי נ״מ ועוד.
אבל בישראל מבינים כי את המלכוד שהביאה ממשלת ישראל בתחילת המלחמה יהיה עכשיו קשה לתקן.
