גברים צעירים ומבוססים: מחקרים שופכים אור על משקיעי הביטקוין

ביטקוין, המטבע המבוזר, הפך מאז השקתו ב-2009 לאחד מהנכסים הפיננסיים המרכזיים והמדוברים בעולם, עם שווי של כ-2 טריליון דולר. בראיית חלק גדול מהכלכלנים מדובר בתופעה מרתקת שטומנת בחובה לא רק טכנולוגיה, אלא גם היבטים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים. למחזיקי הביטקוין מייחסים מונחים כגון ליברטריאנים, אנרכו-קפיטליסטים, ומקסימליסטים (חסידי ביטקוין).

● הפקולטה | לכודים בקונספציה: הלקחים שגופי מודיעין יכולים ללמוד מהמחקר על שווקים פיננסיים
● הפקולטה | מודעות, אותנטיות ואחריות: כך תעזרו לעובדים ולעובדות שלכם לחזור למשרד אחרי עוד סבב מילואים
● הפקולטה | להפוך את הטרנד לאסטרטגיה: שבעה צעדים שיעזרו למנהלים לאמץ את הבינה המלאכותית ולהשיג יתרון בשוק

כולנו מכירים לפחות מישהו אחד שהשקיע בביטקוין לפני כמה שנים, אבל האם ניתן להגיד משהו רוחבי על הקהילה ההולכת וגדלה הזאת? המחקרים הבאים מנסים לשפוך מעט אור על מחזיקי הביטקוין.

נטייה פוליטית בלתי-תלויה

כמה מחקרים השתמשו בסקרים רוחביים גדולים כדי לאפיין את משקיעי המטבעות הקריפטוגרפים. פרופ' מייקל וובר מאוניברסיטת שיקגו ועמיתיו ערכו ב־2023 את אחד מהמחקרים היותר מקיפים בנושא. הם השתמשו בסקרי רוחב גדולים מהשנים 2022-2018 שכללו שאלות איכותיות וכמותיות לכ-10,000 משקי בית בארה"ב. בסקר של 2018 החזיקו בקריפטו רק כ-2% בלבד מסך כל משקי הבית, נתון שזינק ל-11% בסקר של 2022. עבור כ-70% ממחזיקי הקריפטו אחזקה זו מהווה פחות מ-15% מנכסיהם, אולם עבור כ-20% מהם היא יותר מ-50%. ביטקוין היה המטבע הנפוץ ביותר עם כ-70% חשיפה, ולאחריו האיתריום והדודג'קוין עם כ-40% חשיפה.

בפילוח דמוגרפי עולה, בדומה לסקרים אחרים, כי משקיעי הקריפטו הם צעירים יותר, מבוססים יותר כלכלית, יותר גברים ופחות לבנים. נטייתם הפוליטית היא יותר בלתי-תלויה מפלגתית ויותר ליברטריאנית, קרי תומכים באי-התערבות ממשלתית. המחקר סיפק גם מידע ייחודי על צפי התשואה ממטבעות קריפטו: בקרב מחזיקי הקריפטו הצפי עמד על כ-22% בשנה בממוצע לעומת צפי של כ-7% למשקיעים שלא החזיקו קריפטו.

שאלה מעניינת נוספת היא מהי מידת האוריינות של משקיעי הביטקוין לעומת משקיעים באופן כללי. מחקר רלוונטי, שערכו ד"ר דניאלה באלוטל מאוניברסיטת ניו יורק ועמיתיה ב־2023, בחן את תוצאות הסקרים של בנק קנדה בקרב כ-6,000 קנדיים בשנים 2021-2018 על הבנה בסיסית של הביטקוין והבנה פיננסית בסיסית. בהבנת הביטקוין נשאלו שלוש שאלות כן/לא על עובדות בסיסיות (כגון האם ביטקוין בגיבוי מדינה כלשהי?) ובהבנת המימון נשאלו השאלות הקלאסיות על ריבית, אינפלציה ופיזור סיכון (כגון האם רכישת מניה בודדת מספקת ביטחון רב יותר מרכישה של קרן מבוזרת?).

כצפוי, מחזיקי הביטקוין היו בעלי הבנה גבוהה יותר בתחום הקריפטו. אולם הם דווקא הפגינו פחות הבנה פיננסית. חשוב להדגיש שהתוצאות השליליות הושפעו בעיקר ממשקיעים שאימצו מאוחר את הביטקוין, ואילו הוותיקים דווקא היו בעלי הבנה פיננסית גבוהה יחסית לממוצע. יש לציין שבהבנה הבסיסית על עולם הקריפטו גברים הפגינו אוריינות משמעותית גבוהה יותר מנשים, הן בקבוצת מחזיקי הביטקוין והן בקבוצה הלא-מחזיקים.

בשנים הקרובות הפער יצטמצם

היבט חשוב נוסף לגבי משקיעי הקריפטו הוא האופן שבו הם סוחרים בשווקים הפיננסיים. מחקר עדכני של פרופ' שמעון קוגן מאוניברסיטת רייכמן ועמיתים מ־2024 בחן מידע מחברת המסחר e-Toro על כ־200 אלף סוחרים בשנים 2019-2015. לפיו, משקיע ממוצע סוחר בכתשע מניות ובכשני מטבעות קריפטו, ומבצע כ-63 פעולות במהלך ההחזקה בחשבון.

נמצא כי המסחר בקריפטו מאופיין במומנטום, קרי כשהמחיר עולה הסוחרים נוטים לקנות וכשהמחיר יורד הם מחזיקים (גישה שחסידי קריפטו מכנים HODL או Hold On for Dear Life). זאת לעומת המסחר במניות ובסחורות שמאופיין בניגוד, קרי סוחרים נוטים למכור כשהמחיר עולה ולקנות כשהוא יורד. הסבר אפשרי להבדל הוא שבמניות ובסחורות יש מידע פיננסי תכוף על רווחיות, ביקושים והיצע, דבר שמוביל משקיעים לחפש מידע שיגרום להם לפעול. לעומת זאת, בעולם הקריפטו המידע החדש הוא דל יחסית, ולכן המשקיעים משתמשים כאלטרנטיבה במחיר בשוק כאינדיקציה להיקף הפוטנציאל והאימוץ.

מחקר אחרון, של פרופ' דארן איילו מאוניברסיטת בריגהאם יאנג ועמיתים מ־2023, בדק כיצד "אפקט העושר" בגין עליית שווי מחירי מטבעות הקריפטו משפיע על התנהגות צרכנית. הם סקרו מיליוני פעולות בנקאיות ותנועות בכרטיסי אשראי של כ-100 אלף אמריקאים, וזיהו באמצעות מעבר כספים לבורסות קריפטו את מי שיש להם חשיפה לאפיק זה. בניתוח ההוצאות הם העריכו כי הנטייה השולית לצריכה בגין עלייה של דולר בשווי הקריפטו מתבטאת בעלייה בצריכה של כ-8 סנטים. עלייה שולית זו היא כפול עד פי שלושה מההשפעה לעלייה בשווי הנדל"ן או תיק ההשקעות שנמצאה במחקרי עבר.

 ד"ר ארי אחיעז / צילום: יח"צ

לפי המחקרים שהוזכרו משקיעי הקריפטו נבדלים בהיבטי דמוגרפיה, אוריינות פיננסית, אופן המסחר והשפעה על צריכה פרטית. אולם כנראה שבשנים הקרובות פערים אלה יצטמצמו, עם הגידול בקהילת המשקיעים בקריפטו וכניסת אפיק השקעות זה למיינסטרים דרך קרנות הסל והגופים המסורתיים.

לקריאה נוספת:

● Weber, M., Candia, B., Coibion, O., & Gorodnichenko, Y. (2023). Do you even crypto, bro? cryptocurrencies in household finance (No. w31284). National Bureau of Economic Research
● Balutel, D., Engert, W., Henry, C., Huynh, K. P., Rusu, D., & Voia, M. C. (2023). Crypto and financial literacy of cryptoasset owners versus non-owners: The role of gender differences. Journal of Financial Literacy and Wellbeing, 1(3), 514-540
● Kogan, S., Makarov, I., Niessner, M., & Schoar, A. (2024). Are cryptos different? evidence from retail trading. Journal of Financial Economics, 159, 103897
● Aiello, D., Baker, S. R., Balyuk, T., Di Maggio, M., Johnson, M. J., & Kotter, J. D. (2023). The effects of cryptocurrency wealth on household consumption and investment (No. w31445). National Bureau of Economic Research