זוהי קריאה אחרונה לאמני ישראל – שמאלנים, ימניים ושמאלנים (יש פשוט יותר בשמאל מהימין). זו קריאה אחרונה גם למנהלי הטלוויזיה, התיאטראות ואצטדיוני השעשועים למיניהם: בואו נעצור הכל!
זו לא קריאה שמאלנית. זו קריאה לעזרה בשם החטופים האחרונים, בשם החיילים שטרם התבוססו בדמם (במלחמה החדשה שהחלה). זו קריאה בשם השפיות – בואו ועצרו הכל! בואו נפסיק, כל אחד בתחומו, לתת לחם ושעשועים בזמן שהכל מתרסק כאן.
הקריאה הזו מושפעת ממעשהו של המחנך הגדול האחרון בישראל (יש עוד כמה, אני יודע, לא להיעלב) מנכ"ל הגימנסיה העברית הרצליה, זאב דגני. הוא לוקח מחר, יום רביעי, את תלמידיו לשיעור אזרחות טובה בירושלים הבירה. הוא חושב שביום כזה להיות בין כתלי בית הספר ולשמוע עוד הרצאה על היסטוריה או מולדת (יש עוד שיעורי מולדת??) זה מיותר, והוא צודק.
לפני שנה פניתי למועצות התלמידים הארציות כדי שישביתו הם את הלימודים עד שיחזרו החטופים. הם סירבו בנימוס. זה היה פוליטי מדי בשבילם. אוקיי. אז בשביל זה המציאו את דגני. אבל הכוח שיש בידי אומני ישראל ומנהלי התרבות והבידור הוא עצום. אם לרגע, לשבוע, תופסק התכנית "הישרדות", אנחנו כנראה נשרוד – החטופים כנראה שלא.
אין טעם לייבב כל ערב בחדשות בעוד כתבה מרגשת של מיכל פעילן המצוינת עם חטוף שמדבר לראשונה. בואו לראשונה תהיו אמיצים ותעשו מעשה – אם אין זמן כמו שאתם אומרים, אם הכל מתפרק – תפסיקו לשחק ב"נדמה לי". תחשיכו את המסכים ושדרו רק את העם שיגלוש לרחובות. אל תראיינו יותר פוליטיקאים מאף צד. אל תשדרו מסיבות עיתונאים. שדרו רק את הרחוב. שערוץ 14 ישדר פוליטיקה.
ובהזדמנות הזו אני רוצה לקרוא להפסקת החרם הבלתי רשמי שיש להמוני אנשי שמאל נגד הערוץ הזה. זה בכלל לא משנה מה אנחנו חושבים עליו. הם ניצחו – דמוקרט טי.וי. וליאור שליין הפסידו. צריך לבוא ולדבר אצלם כדי שהקהל שם יבין מה אנחנו אומרים. אין ברירה, בדרך בה הלכנו עד עכשיו מתו יותר מדי אנשים. ושוב אני אומר – לסגור הכל. ההסתדרות לא עשתה את זה – אנחנו נעשה!
יש לי שתי הצגות פרי עטי שרצות כרגע בתיאטרון הגדול בישראל. למרות הנזק הכספי אני אומר – לא צריך תיאטרון עכשיו, לא צריך מחזות זמר ולא קומדיות מלטפות – צריך לעצור את הטירוף.
והנה עוד משהו חשוב – לא התפכחתי, אין לי שום רצון לאחד את העם, אני איש שמאל והכיבוש הורג אותי, אבל די כבר עם החרמות האלה, די כבר עם "רק לא ביבי". זה לא הביא אותנו לשום מקום טוב. די כבר עם הכבוד של השופט עמית – מצידי שעמית סגל ימנה את ועדת החקירה הממלכתית – העיקר שתקום כזו.
אני טוען כבר שנה וחצי לערך שבשבעה בחודש ועד לשמונה בערב למחרת – יש בעיקר חמישה-שישה אנשים, אולי עשרה, אשמים שצריכים לשבת בכלא לכל חייהם. ביבי לצערי הוא לא אחד מהם. הוא אשם אולי בדבר גדול הרבה יותר, אבל לאסון עצמו יש בעלות צבאית שב"כית – עם כל הצער שבדבר…
בזמן שאנחנו צודקים, בזמן שהשופט עמית נשיא מלא כבוד – ימותו עוד חטופים ועוד חיילים. בואו קודם כל נעצור את הטירוף ואחרי זה יהיה הרבה יותר פשוט ללכת לבחירות.
אבל כדי שזה יקרה – צריך תשומת לב ציבורית מלאה – זה לא יכול לקרות כשמצד אחד יש את פסטיבל הג'ז ומצד שני עינב צנגאוקר צווחת לשמים לעזרה. צריך לסגור הכל – מהפילהרמונית ועד עינת שרוף מחוללת השמחה האולטימטיבית – חושך על פני תהום כפי שהמצב באמת, ואז אולי תהיה התעוררות.
ואני מדבר על משהו מיידי – ממחר, יום רביעי, ה-19 לחודש מרץ, וכל זאת לא למען ראש השב"כ ולא למען היועצת המשפטית – רק למעננו. ולמה זו לא קריאה שמאלנית? אין שום דבר שמאלני בלהציל את החטופים. אחרי שישחררו את כולם, אחרי שיחקרו מה קרה – שישלוט הימין עוד אלף שנה. מצידי שיבטלו את כל התיקים נגד נתניהו בעסקה כלשהי, אני מוכן להתנצל בפני מירי רגב אם טענתי שהיא פושעת ובהמה, כל זה צריך לעוף הצידה. יש עכשיו רק דבר אחד חשוב לעשות.
ורק לסיום – משפחתי וכמה מחבריי הטובים החליטו לעשות את ליל הסדר ברחוב, בבגין או קפלן, עם המשפחות המופקרות, והלוואי ועד אז יחזירו אותם.
