חוק ההסדרים, שהונח כחלק מחבילת החקיקה של תקציב 2025, צפוי לעבור במליאת הכנסת היום (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית. אלפי הסתייגויות הוגשו לחוק מטעם מפלגות האופוזיציה, כולל עוצמה יהודית. התקציב עתיד לעמוד השנה על 619 מיליארד שקלים, והוא צפוי לעבור בשבוע הבא, כאשר נותרו פחות משבועיים להעברתו.
החוק, אשר נקרא גם "החוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025" הוא למעשה אוסף גדול של חוקים, שהעברתם מאפשרת לכאורה את תקציב המדינה, מצד ההכנסות וההוצאות. את חוק ההסדרים מנסח משרד האוצר ולאורך השנים הוא ספג ביקורת רבה על כך שהוא למעשה חוק אנטי דמוקרטי, מכיוון שלרוב הוא מובא כבליץ חקיקה מרוכז שאינו מאפשר עבודה פרלמנטרית ראויה עליו. כאשר הוא מובא יחד עם התקציב, מופעל לחץ על הקואליציה לאשר אותו, שכן אם חוק התקציב לא מאושר המשמעות היא פיזור הכנסת והקדמת הבחירות.
השנה, מספר חוקים פוצלו מחוק ההסדרים והוא צומצם משמעותית, לאחר עבודה משותפת של יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפק, עם יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית).
החוק כולל מספר שינויים בנושא הביטוח הלאומי: תחול ירידה של 3%-5% בשנה בהשתתפות קופת המדינה בהוצאות הביטוח הלאומי, ירידה מתונה משמעותית מזו שהציע האוצר במקור בחוק ההסדרים. בנוסף, בשנים 2026–2028 ישתנו מדרגות הגבייה של דמי הביטוח הלאומי זמנית, מהצמדה לשכר הממוצע להצמדה למדד המחירים במשק, העולה בקצב איטי יותר.
המשמעות תהיה עלייה בפועל של דמי הביטוח הלאומי לכל המשתכרים מעל 7,522 שקלים. בשנת 2029 יוצמדו מדרגות הגבייה בחזרה לשכר, אך הנטל הכלכלי של 3 שנים אלה יהיה משמעותי בטווח הארוך. עלייה זו מצטרפת לתוספת של עד 60 שקלים בדמי הביטוח הלאומי שפגעה בעיקר בבעלי הכנסה נמוכה.
כחלק מיעדי הממשלה לריסון תקציבי, יקוצץ באופן זמני שכרם של עובדי מדינה בשיעור של 3.3% בחודשים אפריל–דצמבר 2025, ושל 1.2% בשנת 2026. הפחתות אלה ברובן הן עיכוב של עליות שכר שתוכננו. בנוסף אושרו הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025.
עוד אושר תיקון חוק החברות הממשלתיות, כך שחברה ממשלתית שהדירקטוריון שלה ורשות החברות הממשלתיות אישרו חלוקת דיבידנד (רווחים) לקופת המדינה, יוכלו לעשות זאת באישור השר הממונה על החברות הממשלתיות. עד כה היה צורך באישור השר הממונה (כיום דודי אמסלם) ושל השר האחראי על תחום החברה הממשלתית. בנוסף לצמצום מספר השרים שנדרש אישורם, נקבע כי במקרה שהשר הממונה לא מחליט אם לאשר את הדיבידנד בתוך 45 ימים, הממשלה תוכל לאשר אותו.
בתחום המיסוי, אושרה הורדת חובת דיווח מפורט למס הכנסה ממחזור עסקי של 2.5 מיליון שקלים ל-500 אלף שקלים. בנוסף, כחלק מיישום חוק החשבוניות הפיקטיביות, הרף שממנו תחויב הגשת חשבוניות באופן דיגיטלי ירד מוקדם יותר: בינואר 2026 הרף יהיה עשרת אלפים שקלים במקום 15 אלף שקלים.
בין הנושאים שפוצלו מחוק ההסדרים וימשיכו לחקיקה נפרדת או יגנזו: סעיפים בתחום הנגשה דיגיטלית של שירותים ציבוריים; קידום רשות ארצית לתחבורה ציבורית; וחקיקה בתחומי הבנייה, המיסוי והבריאות. עוד פוצלו מהחוק שינויים במועצות מקומיות, ביניהם שינוי הרכב ועדות מכרזים, שינוי חישוב המדידה לטובת ארנונה, הארכת פטור מהיטל השבחה למתקנים פוטו-וולטאים ומתן אפשרות למועצות לבחור אם להקים ועדות כדוגמת הוועדה לקידום מעמד הילד, הוועדה למיגור אלימות, ועדה לקליטת עלייה ועוד.
חלק מהחוקים שתוכננו לחוק ההסדרים כבר אושרו בנפרד בכנסת, בין היתר מכיוון שאישור תקציב 2025 נגרר כ-3 חודשים אחרי תחילת השנה. חוק הרווחים הכלואים אושר ביום האחרון של דצמבר, מכיוון שלא היה חל על הרווחים של השנה הנוכחית אם היה מחוקק אחרי תחילת שנת המס. החוק יביא לגביית מס של עד 10 מיליארד שקלים, כמעט רק מהמאיון העליון. עוד אושרה בינואר עליית דמי הביטוח הלאומי במדרגת המס הנמוכה של עד כ-7,500 שקלים.
