קשה לחשוב על ניגוד קיצוני יותר. מצד אחד צעירים יהודים או תומכי ישראל, כאלה שהחליטו לתרום מעצמם למען המדינה היהודית לשנים רבות קדימה.
שגריר ישראל בזירת הפיגוע: ״זוג הקורבנות עמד להינשא״
הם מגיעים אופטימיים, אולי קצת נאיביים, יודעים שישלמו מחיר על בחירתם ללכת עם הלב והאמונה. הרי בקמפוסים, בבתי הכנסת או ברשתות החברתיות, כבר חוו את מחיר העמידה לצד העם הנאבק על קיומו. למרות זאת הם נענים להזמנה של הוועד היהודי אמריקני (AJC), כדי להיפגש עם שותפים לדרך בקהילה הפרו ישראלית.
הם מעטים מול רבים, נתונים תחת מתקפה, מודעים לסכנות, ובכל זאת נחושים. לאירוע, שכמותו מתקיימים לא מעט ברחבי העולם בכל ימות השנה, מגיעים גם נציגי השגרירות הישראלית. תפקידם לעזור, לאתר מנהיגים פוטנציאליים, להדק מסרים ולקדם את האינטרסים של ישראל.
והנה אל הכינוס שוחר הטוב הזה, מתגנב צעיר אמריקני אחר. הוא שטוף מוח, קיצוני, אלים ואוחז בנשק. מטרתו להרוג. לא מדובר במוסלמי קיצוני שגדל במערות טורה בורה, אלא באמריקני משכיל, שלמד באוניברסיטה של אילינוי והועסק ככותב תוכן והיסטוריון. מרוב נאורות, הוא לקח לידיו אקדח ורצח בדם קר את הזוג הדיפלומטי שבשבוע הבא היה אמור להתארס בירושלים.
רגע המעצר של המחבל שביצע פיגוע ירי בשגרירות ישראל בוושינגטון
אליאס רודריגז לא פעל בחלל ריק. שיטפון של שקרים ועלילות דם מציף את השיח העולמי בנוגע לישראל. אחרי ששמע מה אומרים האו"ם, ושרי החוץ של אירופה, והתקשורת האמריקנית, והמסיתים ברשתות, והפרופסורים באקדמיה, וגם לדאבון הלב אנשי ציבור בישראל – רודריגז בסך הכל תרגם למעשה את המילים שלהם. כפי שאמר אתמול שר החוץ, גדעון סער, ניתן לראות את הקשר הישיר בין המילים שלהם למעשים שלו.
אך מעבר לטרגדיה האישית, היהודית והלאומית, ברצח ירון לישינסקי ושרה מילגרם, ישנם רבדים נוספים. השניים נפלו על משמרתם כעובדי שגרירות ישראל בוושינגטון. כלומר, עלה בידיו של המפגע, לחסל שני נציגים רשמיים של מדינת ישראל. זו פגיעה קשה במעמד ישראל.
אך לא פחות משמעותי מכך, האירוע המחריד הזה התרחש בבירה החזקה ביותר בעולם, וושינגטון די.סי. מתחת למשרדי הבולשת הפדרלית. כלומר, זו מכה גם לתדמית של ארה"ב. והיא מתרחשת דווקא בעת שדונלד טראמפ והשרים שמינה, נלחמים מלחמת חורמה שאין קשה ממנה נגד האנטישמיות, עלילות הדם, השקרים והכזבים שמופצים נגד ישראל והיהודים. טראמפ עושה באמריקה למען היהודים ומדינתם, את מה שאנחנו איננו עושים פה למעננו.
הוא גירש מסיתים, חתך תקציבים לפקולטות מסיתות ודורש דין וחשבון מראשי האוניברסיטאות על הצעדים שנקטו להבטחת שלומם של סטודנטים יהודים. אלא שהתוצאות המרות מליל אמש מלמדות שאין בכך די. נדרשות פעולות נוספות כדי לשמור על ערכי החירות, האמת והצדק של המערב – ערכים שנרמסים תחת הכסף הקטארי, האלגוריתם המעוות של טיק טוק ורשתות ההסתה הסמויות של איראן והאחים המוסלמים.
כנגד "מבול אל אקצא" התודעתי שהם מפעילים מתוך המערב נגד היהודים והמערב – מדינת ישראל, העם היהודי, וארה"ב חייבים לצאת למערכה משלהם על התודעה. כאן בישראל יש להתחיל בהקמה מחדש של מערך ההסברה הלאומי, שהתנוון לפני שנים. בהמשך, נדרש לסנכרן בין כל גופי ההסברה, שבמקום לשתף פעולה באגרוף מחץ, דורכים האחד על האצבעות של השני.
חובה גם להקים עוד ועוד ארגונים ומכונים שיספרו את צדקת ישראל החוצה בעולם, ולא רק בבית פנימה. מערכה על התודעה פירושה הצפת כלי התקשורת בעולם בנתוני אמת, הפעלת משפיענים ברשתות החברתיות, הכשרת דוברים ברמה גבוהה בכל השפות ובעיקר באנגלית והדרכת הנציגים הרשמיים שלנו כולל הפוליטיאים כיצד להופיע בתקשורת העולמית.
לא פחות מכך, נדרשת אופוזיציה אחראית. בשעה שיאיר לפיד נוהג בממלכתיות כלפי חוץ ומבין שבמאבק להפיל את הממשלה, אסור לקחת את המדינה בת ערובה – יריבו יאיר גולן שיחק לידי אויבי ישראל. נזק חמור כפי שהוא חולל, אף אחד לא יוכל לתקן.
