חזיתות לבנון ועזה במלחמת איראן-ישראל אינן עצמאיות. כלומר, הן אינן ניתנות להכרעה בפני עצמן – גורלן ייחתך בחזית הישירה בין ישראל לבין איראן, כנראה אחרי חילופי השלטון בוושינגטון.זה נכון כנראה בעזה, וזה בוודאי נכון בלבנון.
ישראל לא תצליח למוטט את חיזבאללה במידה החיונית לה, בלי חיסול מיזם הגרעין של איראן, שיסכל צבאית את שאיפותיה האימפריאליסטיות באזור.
מהערכה זו נובע שעכשיו אל לה לישראל להיחפז להפסקת אש שבתנאיה אין די להחזרת תושבים לגבול הגליל העליון. לפי שעה מוטב לישראל להמשיך לדחוק, ולו גם לאט, את חיזבאללה צפונה, להפציץ את מעברי הגבול אל לבנון, להפציץ בתוכה ולחסל את הנהגת חיזבאללה ואת פיקוד הארגון.
ההפצצות העצימות בגבולות לבנון-סוריה והפיקוח המסוים על נמלי התעופה והים אינם עשויים לבודד את חיזבאללה מאיראן במידה מספקת לשם מיטוטו. פגיעה ישירה באיראן, בעוד זמן לא רב, כן עשויה להשיג את התוצאה הזאת. ישראל אינה מסוגלת לכבוש את לבנון כולה ולבצע למען מרבית הלבנונים את מלאכת הפירוק של חיזבאללה מכוחו הצבאי והשלטוני. לכן הצטמצמה הממשלה בהגדרת המטרות של מבצע "חצי הצפון" ושל המו"מ המדיני – החזרת ישראלים תושבי הגבול באמצעות הרחקת חיזבאללה צפונה והתחייבות של האמריקנים שלא יתנגדו בעתיד למתקפות שלנו לשם מניעת חזרה של חיזבאללה דרומה.אבל המטרה הצנועה הזאת לא תושג, גם אם "ממשלת" לבנון תסכים איכשהו לדרישות ישראל, שזכו כנראה בגיבוי אמריקני, לפחות לעת־עתה. שכן אם צה"ל ייסוג עכשיו כמוצע מדרום לגבול הבינלאומי ו"תושבי" כילה, קרי מחבלי חיזבאללה, יחזרו לבתיהם עם או בלי נשק בתא המטען – תושבי מטולה לא יחזרו.
לפי שעה מוטב לישראל להמשיך לדחוק, ולו גם לאט, את חיזבאללה צפונה, להפציץ את מעברי הגבול אל לבנון, להפציץ בתוכה ולחסל את הנהגת חיזבאללה ואת פיקוד הארגון
גם אם יתקיימו תנאי ישראל להפסקת אש, לא סביר שישראלים יחזרו לשגרת חיים בגבול. לעומת זאת, אם המרחב צפונית אליהם יהיה ריק מאנשים ובשליטת צה"ל – רק אז יהיה אפשר לדרוש מהם לחזור.
רק במצב כזה הם יוכלו לחזור אפילו כשחיזבאללה עדיין לא פורק מנשקו בשאר מדינת לבנון. ואילו חזרת לבנונים לכפרי הגבול תתאפשר רק מאוחר יותר, כאשר לבנון כולה תחזור למידת ריבונות מינימלית וחיזבאללה יפורק כליל מנשקו.
נתניהו נוהג עמדה פחות תובענית. ייתכן שהוא מעריך שחיזבאללה לא יוכל להסכים לדרישת ישראל ליד צבאית חופשית לסיכול חזרתו דרומה. זה הימור דומה לזה שהימר בתמרוניו הקודמים במו"מ על מה שכונה "עסקת החטופים". אז הוא צפה את הדרישה האבסורדית של חמאס לקבל חסינות וערבות בינלאומיות, כדי שישראל לא תתקוף אחרי החזרת חטופים והותרת חטופים אחרים במנהרות. אבל תמרון דומה בלבנון עלול להיכשל, שכן איראן חוששת מאוד מהצפוי לה כשטראמפ יחזור לוושינגטון וכאשר ההגנה האווירית שלה וחיזבאללה מוכים קשות.
במצב הנוכחי איראן עלולה לאשר לחיזבאללה להסכים למעשה לדרישות ישראל. התוצאה תהיה שמחבלי חיזבאללה, שהם גם תושבים בכפרי הגבול, יחזרו דרומה, ואילו ישראלים לא יחזרו לחיות "לצידם" בגבול. וכל זאת כאשר חיזבאללה אמנם מוכה, אבל שורד כארגון צבאי בלבנון כולה. מה תעשה אז ישראל? תפתח באש על כפריים לבנונים "שלווים"? זאת חזרה לא קבילה למתכונות "הסדרה" בעבר.
ישראל יכולה להסכים להפסקת אש עכשיו, כשהמערכה עם איראן עוד לא הוכרעה, רק כשכוחותיה תופסים מרחב ריק מתושבים בטווח ירי בכינון ישיר צפונית לגבול. שביתת נשק יציבה יותר אפשרית רק במצב של שיקום הריבונות בלבנון באמצעות פירוק חיזבאללה מנשקו, ורק אז גם תיתכן חזרת צה"ל לגבול הבינלאומי.
פרופ' אבי בראלי הוא היסטוריון באוניברסיטת בן־גוריון בנגב
