משרד האוצר מבקש לבטל את זכאותם של עובדים זרים ולעובדים פלסטינים המועסקים בישראל לנקודות זיכוי במס הכנסה במסגרת חוק ההסדרים. "כיום, בשל המצב הכלכלי בישראל, ובשל הצורך בהתכנסות תקציבית, ובמסגרת סדרי העדיפויות של הממשלה, מוצע לחדול ממתן ההטבה בדמות נקודות זיכוי לעובדים זרים", נכתב בטיוטת חוק ההסדרים שהודלפה.
כיום זכאים עובדים זרים לנקודת זיכוי אחת במס הכנסה. עובדים פלסטינים ועובדים זרים בענף הסיעוד בלבד זכאים ל-2.25 נקודות זיכוי בדומה לעובדים ישראלים. עובדות זרות ופלסטיניות בכלל הענפים, זכאיות לחצי נקודת זיכוי נוספת בדומה לעובדות ישראליות. בניגוד לעובדים הישראלים, עובדים זרים ופלסטינים אינם זכאים לנקודות זיכוי נוספות בגין נישואים או ילדים ואף לא לזיכויים נוספים ממס הכנסה כמו זיכוי בגין מגורים בפריפריה (למעט עובדים פלסטינים המתגוררים בישראל במסגרת איחוד משפחות). מבקשי מקלט ומסתננים בעלי רישיון שהייה זמני בישראל אינם זכאים לנקודות זיכוי כלל.
עובדים זרים מחוץ לחממה סמוך לגבול ישראל עם רצועת עזה. על רקע עצירת הכניסה של מרבית העובדים הפלסטינים לישראל, עלה משמעותית הצורך במשק (צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90)
נקודות הזכות נקבעו מסיבות סוציאליות, ובשל הרצון לתמוך בעובדים הזרים המגיעים לישראל, ולעודד עובדים להגיע למקצועות הנדרשים בישראל כמו ענפי הסיעוד, הבנייה והחקלאות. על פי הערכת האוצר, צפוי המהלך להביא להגדלת הכנסות המדינה בסך של 410 מיליון שקלים בשנת 2025, ובסך 610 מיליון שקלים בשנת 2026.
נזכיר כי על רקע עצירת הכניסה של מרבית העובדים הפלסטינים לישראל (למעט כמה אלפים בודדים לתעשיות החיוניות), עלה הצורך בעובדים זרים במשק באופן משמעותי. המדינה והמעסיקים מתקשים כיום בגיוס העובדים הנחוצים לענפי הבניין, החקלאות והתעשייה, ולאחרונה אישרה המדינה הבאתם של עובדים לענפים שונים גם במסגרת פרטית ושלא באמצעות הסכמים בילטרליים (בין-מדינתיים) במטרה לזרז את התהליך ולתת מענה לצרכים הדחופים של ענפים אלו.
בדברי ההסבר להצעה לבטל את נקודות הזיכוי לעובדים זרים, טוען האוצר כי תכליתן של נקודות הזיכוי במס הכנסה "לתמרץ התנהגויות שמשרתות את המטרות הלאומיות של המדינה". לדבריו, "נקודות זיכוי מוקנות עבור מימוש תכליות המשקפות את המדיניות הממשלתית בנושאים שונים – צמצום פערי שכר בין גברים ונשים, תמיכה בהורים לילדים, תמיכה במגורים בפריפריה וכדומה".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. סף המס צריך להיות פונקציה של רמת הוצאות המחייה במדינה בה חי היחיד ומשפחתו (צילום: חיים גולדברג/ פלאש 90)
עוד נטען כי נקודות הזיכוי ניתנות לתושבי ישראל באופן שיאפשר להם לממן ממשכורתם את הוצאות המחייה שלהם ושל בני משפחתם, ובאופן שיותר בידיהם די הכנסה פנויה גם כדי לחסוך. לפיכך, גורס האוצר כי סף המס צריך להיות פונקציה של רמת הוצאות המחייה במדינה בה חי היחיד ומשפחתו. "כידוע, רוב העובדים הזרים המגיעים לישראל מכוח היתר לעבודה חיים בישראל ללא משפחותיהם. לרוב, המשפחות ממשיכות לחיות במדינת מוצאם שבה עלות המחייה נמוכה בצורה משמעותית לעומת ישראל. בשל כך, גם ללא הטבת המס בדמות נקודות זיכוי, חלק ניכר משכר העובד נחסך ומועבר למדינת המקור".
בענף הסיעוד הביתי יקבלו החרגות
באוצר מוסיפים כי נקודות זיכוי למס הן "הטבות פרסונליות" שהמדינה נותנת לתושביה בהתחשב במערכת מתמשכת של יחסי גומלין הקיימת בין תושב למדינתו, "המתקיימת לאורך זמן מהותי" – כזו שאינה מתקיימת בין המדינה לבין עובדים זרים שאינם אזרחי ישראל. "במקרה זה, נקודות הזיכוי מהוות בפועל העברת כספים ממשלם המיסים הישראלי עבור העובד הזר, שמעביר את הכנסתו מחוץ למשק הישראלי".
באוצר הסתייגו וציינו כי עובדים זרים בענף הסיעוד הביתי כן הוכרו במקרים שונים בעבר, כבעלי מאפיינים ייחודיים, המצדיקים מתן הטבות והבחנות שונות מאלו להם זכאים עובדים זרים אחרים שאינם מועסקים בענף זה – בין היתר לאור משך השהות שלהם בישראל שלעיתים עולה על מגבלת 63 החודשים הקיימת עבור עובדים זרים בענפים אחרים.
"עם זאת", נכתב, "יש לציין כי החרגה זו אינה רוחבית עבור כלל העובדים בענף אלא פרטנית, ותלויה במשך הטיפול במטופל המקורי עבורו הגיע העובד לישראל, או בעמידה בקריטריונים הקבועים להגשת בקשה ל'הארכת רישיון בענף הסיעוד מטעמים הומניטריים מיוחדים', הנבחנת על ידי הגורמים המוסמכים ברשות האוכלוסין וההגירה".
"על כן, היות ומאפיין זה אינו חל באופן גורף על כלל העובדים, הוא גם אינו מהווה הצדקה למתן הטבה רוחבית עבור כלל הקבוצה", כותבים באוצר, ומבהירים כי החוק מבקש לא להשוות את זכויותיהם לאלו של אזרחים ישראליים ולא להעניק גם להם את נקודות הזיכוי.
