בכהונתו הראשונה חתם טראמפ על 220 צווים נשיאותיים לעומת 160 לג'ו ביידן, אך הצווים הללו אינם חקוקים באבן. אף שטכנית רק נשיא מכהן יכול לבטלם, ביהמ"ש העליון מוסמך לבטל צווים שניתנו תוך חריגה מסמכות. בנוסף, בתי הנבחרים יכולים להגביל את יישומם על ידי מניעת מימון מהסוכנויות הממשלתיות שאמורות ליישמם.
רבים מהצעדים של טראמפ הם בעלי אופי פופוליסטי ונועדו לפנות לבסיס התומכים. בין היתר, הוא העניק חנינה לכ־1,500 עבריינים מורשעים שהיו מעורבים בהסתערות האלימה על הקפיטול ב־6 בינואר 2021. צעדים סמליים נוספים כללו את שינוי שמו של ההר הגבוה באלסקה להר מקינלי, על שם הנשיא הרפובליקני וויליאם מקינלי, אחרי שהנשיא אובמה שינה את שמו ב־2015 בחזרה להר דנאלי, כפי שכונה במשך אלפי שנים על ידי האוכלוסיות הילידיות. מהלך, אגב, שגם הסנטורית הרפובליקנית מאלסקה ליסה מרקאוסקי אמרה כי אינה תומכת בו. בנוסף, טראמפ חתם על צו לשינוי שמו של מפרץ מקסיקו למפרץ אמריקה והכריז כי הממשל הפדרלי לא יכיר עוד בטרנסג'נדרים במסמכים ובמתקנים ממשלתיים. "מהיום והלאה המדיניות הרשמית של ממשלת ארצות הברית היא שיש רק שני מגדרים: זכר ונקבה", הצהיר.
במהלך נאום ההשבעה הצהיר טראמפ על כוונתו להיות "משכין שלום", אך באותה נשימה הבטיח להשתלט מחדש על תעלת פנמה ולהחזיר את ארצות הברית ל"תור הזהב שלה" כמעצמה "מתרחבת טריטוריאלית".
תעלת פנמה, שמחברת בין האוקיינוס האטלנטי לשקט, נבנתה לפני יותר מ־100 שנה על ידי ארצות הברית ונמסרה לפנמה לפני 25 שנה. כעת הכריז טראמפ כי בכוונתו להשיב את השליטה עליה לארצות הברית, תוך שהוא מבקר בחריפות את ממשלת פנמה וטוען כי סין היא זו שמתפעלת את התעלה. "זכינו ליחס רע מאוד מהמתנה המטופשת הזו שמעולם לא היתה צריכה להינתן. ההבטחה של פנמה הופרה", אמר. "לא נתנו אותה לסין, נתנו אותה לפנמה, ועכשיו אנחנו לוקחים אותה בחזרה".
בעת שהיתה התעלה בשליטת ארצות הברית, פנמה קיבלה כ־250 אלף דולר בשנה לצד תשלום ראשוני של 10 מיליון דולר. עם זאת, השליטה האמריקאית עוררה ביקורת רבה מצד אזרחי פנמה, שהתנגדו לתעלה שחצתה את מדינתם לשניים. המחאות נגד ארצות הברית נמשכו שנים, עד שב־1977 נחתם הסכם על ידי ממשל קרטר שהעביר את השליטה בתעלה לפנמה ב־31 בדצמבר 1999. ההסכם הותיר לארצות הברית את הזכות לפעול צבאית כדי להבטיח את פתיחת התעלה בעת הצורך.
מאז ועד היום התעלה נמצאת בשליטת פנמה, שליטה שהיא איננה צפויה לוותר עליה בקלות. תעלת פנמה מייצרת למדינה כ־5 מיליארד דולר בשנה בהכנסות ישירות, לצד תרומה משמעותית לכלכלה באמצעות חברות ושירותים נלווים. למעשה, כמעט רבע מהכנסות פנמה מקורן בתעלה ובפעילות סביבה. ב־2016 השלימה פנמה פרויקט שדרוג נרחב בתעלה שהגדיל את קיבולת המעבר ואת ההכנסות בכ־50%.
בנאום ההשבעה שלו הודיע טראמפ על כוונתו להכריז על מצב חירום לאומי בגבול הדרומי, אחת ההצהרות שזכו למחיאות כפיים סוערות. טראמפ הודיע כי יפעיל את חוק האויב הזר מהמאה ה־18 במטרה לאפשר פריסת כוחות צבא בגבול הדרומי, וכן לפתוח באופן חד־צדדי את תקציב הממשל לבניית חומות גבול, ללא אישור הקונגרס.
במקביל הודיע טראמפ על הפסקת מדיניות "תפוס ושחרר" שאיפשרה למהגרים להשתחרר בתנאים מגבילים בשטח ארצות הברית בזמן ההמתנה לדיונים משפטיים בעניינם. בנוסף, הכריז על חידוש בניית חומת הגבול, הגדיר קרטלי סמים מסוימים כארגוני טרור זרים והשיב את מדיניות "הישאר במקסיקו" שהושקה בקדנציה הראשונה שלו. מדיניות זו מחייבת מבקשי מקלט להמתין במקסיקו עד לטיפול בתיקיהם בבתי המשפט בארצות הברית. לא רק מבקשי המקלט נפגעו מצעדים אלו. טראמפ חתם גם על צו נשיאותי שביטל את "זכות הלידה" ההיסטורית. זכות זו, המעוגנת ברוח התיקון ה־14 לחוקה האמריקאית, מעניקה אזרחות אוטומטית לכל מי שנולד בארצות הברית, ללא קשר למעמד החוקי של הוריו.
לטענתו של טראמפ, הצו נועד למנוע מילדיהם של מהגרים לא חוקיים לקבל אזרחות — תופעה המכונה "ילדי עוגן" שמקשה על גירוש ההורים. בנוסף, הצו נועד לשלול אזרחות גם מילדיהם של תושבים חוקיים המחזיקים בוויזות עבודה, תיירים או סטודנטים, דבר שמהווה שינוי תקדימי ומרחיק לכת במדיניות ההגירה האמריקאית.
שנית, טראמפ הכריז כי ארצות הברית תפרוש מארגון הבריאות העולמי (WHO). לטענתו, הארגון כשל בניהול מגפת הקורונה ופועל, לדבריו, תחת השפעה מוגזמת של סין. צעדים אלו מהווים חלק מהתפיסה ה"לאומנית־אמריקאית" של טראמפ, ששמה דגש על הפחתת מעורבותה בזירה הבינלאומית לטובת שיקום מדיניות פנים והתמקדות באינטרסים לאומיים מובהקים.
במהלך הקמפיין התחייב טראמפ להטיל מכסים בשיעורים של עד 100% על מדינות שהוא רואה בהן יריבות או ידידות שמנהלות, לדעתו, מדיניות סחר לא הוגנת כלפי ארצות הברית. טראמפ הקפיד לאיים על כך במשך שבועות טרם נכנס לתפקיד, אך ביום הראשון לכהונתו הפתיע בגישה מתונה יותר. במקום להכריז על מכסים מיידיים, הוא חתם על צו נשיאותי המורה לסוכנויות פדרליות לחקור ולנקוט צעדים כנגד גירעונות סחר או פרקטיקות סחר לא הוגנות.
עם זאת, טראמפ הדגיש בנאומיו כי זוהי רק תחילתה של "מלחמת הסחר" שהוא מתכוון לנהל, במיוחד מול סין, האיחוד האירופי ומדינות נוספות. הוא ציין כי המדיניות הכלכלית שלו נועדה "להחזיר את השליטה לתעשיות האמריקאיות" ולהפחית את התלות ביבוא זול. בהמשך כהונתו צפוי טראמפ לבחון מחדש את כל הסכמי הסחר הרב־צדדיים שעליהם חתומה ארצות הברית, ובמיוחד את חברותה בהסכמים כמו USMCA (שדרוג להסכם NAFTA שהוא עצמו יצר), עם דגש על הבטחת תנאים טובים יותר לעובדים וליצרנים אמריקאים.
על הכוונת של טראמפ ניצבת הבירוקרטיה הפדרלית, שאותה הוא מכנה ה"דיפ סטייט" ומעוניין "לרסן". במסגרת מאבקו הוא מנסה להרחיב את שליטתו במוסדות והתאמתם לאג'נדה הפוליטית שלו. כדי להשיג מטרה זו, פועל טראמפ בשני מישורים מרכזיים — פנימי וחיצוני.
במישור הפנימי, טראמפ חתם על צו המורה לבטל את הגנות ההעסקה לרבבות עובדים פדרליים. בנוסף, הוא הכריז על הקפאת מינויים והשיב לתוקף תקנות המאפשרות לסווג מחדש משרות מ"קריירה" ל"אמון". כמו כן, הוחזרו תקנות שמקלות על פיטורי עובדים פדרליים בשל ביצועיהם. שילוב צעדים אלה צפוי לאפשר לטראמפ לבצע מינויים פוליטיים לתפקידים רבים יותר ולבצע מבחני נאמנות. עם זאת, מהצו הוחרגו אנשי צבא ותפקידים הקשורים באכיפת הגירה ובביטחון. "היו מקרים רבים ומתועדים היטב של עובדים פדרליים שבמהלך הקריירה ערערו את המדיניות וההנחיות של ההנהגה המבצעת שלהם", נכתב בצו. "עקרונות מינהל תקין, לפיכך, מחייבים פעולה כדי להחזיר אחריות לשירות המדינה בקריירה".
במישור החיצוני, טראמפ חתם על צו להקמת גוף מייעץ חדש: המשרד ליעילות ממשלתית (DOGE). מטרת המשרד שבראשו יעמוד אלון מאסק היא לקצץ בעלויות הממשלה. בתחילה היה מאסק אמור לחלוק את ניהול המשרד עם המיליארדר ויויק ראמסוואמי. עם זאת, דיווחים טוענים כי מאסק הצליח להדיחו בעקבות התבטאויותיו נגד ויזות H-1B בסוף דצמבר — קטגוריה מרכזית שבה משתמשות חברות טכנולוגיה רבות לגיוס עובדים זרים.
