ראשית, מה זה חוק חדלות פירעון? חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מבטא תפיסה חברתית-משפטית של דיני חדלות פירעון בישראל (שנודעו בעבר כהליכי פשיטת רגל), אשר שמה דגש מיוחד על עיקרון השיקום הכלכלי של החייב ולא רק הרצון, המובן, לדאוג לפירעון חובותיו.
החוק מעניק לחייבים מנגנון משפטי מובנה שמביא אותם, בסופו של ההליך, לפתוח דף כלכלי חדש ולמחיקת החובות שיצרו עד תחילת ההליך, והכל תוך פיקוח של גורמים מקצועיים מטעם המדינה- הראשון, נקרא "הממונה על הליכי חדלות פירעון" והשני נקרא "נאמן" שהוא עורך דין המתמנה על ידי בית המשפט. גורמים אלה מנסים לאזן בין האינטרס של החייבים לצאת לדרך כלכלית חדשה ובין האינטרס של הנושים להיפרע ככל הניתן מנכסי החייבים.
לפנייה ישירה לעו"ד שלומי ברדוגו – לחץ/י כאן
השלב הראשון – הגשת בקשה לממונה
ההליך נפתח באמצעות הגשת בקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי והיא כוללת את כל המידע הרלוונטי בנוגע לחייב: הכנסותיו, הוצאותיו, החובות שיצר, הנכסים שיש לו, המצב המשפחתי שלו ועוד.
לאחר בדיקת הבקשה ואישורה על ידי הממונה ניתן "צו לפתיחת הליכים" שבו מוקפאים כלל הליכי הגבייה כנגדו ומתחיל ההליך באופן רשמי- מתמנה נאמן, נקבע צו תשלום חודשי, מתחילים לדווח דו"חות דו חודשיים ומתבצעת פגישת בירור עם הנאמן (לאחר פרק זמן קצר ממתן הצו).
השלב השני- תקופת הביניים
משך תקופה זו, המתחיל במתן הצו ומסתיים בדיון, נקבע בחוק להיות 12 חודשים אך בפרקטיקה נמשך יותר ויכול להיות אף 18 חודשים או יותר, לפי יומן בית המשפט.
בתקופה זו, על החייב למלא אחר הוראות הצו לשיקום כלכלי, להתנהל בתום לב, לשתף פעולה עם הגורמים הממונים ולא ליצור חובות חדשים. במהלך התקופה הנאמן בודק את תביעות החוב של הנושים, את נכסי החייב, את התנהלותו הכלכלית, ורמת שיתוף הפעולה שלו. ובהתאם לכך מוגשת על ידו המלצה לממונה על מתן צו לשיקום כלכלי.
השלב השלישי – תקופת השיקום הכלכלי ומתן הפטר מותנה
הצו לשיקום כלכלי ניתן על ידי בית המשפט אשר בחן את התנהלות החייב בהתאם להמלצות הגורמים (הממונה והנאמן) ובכך קובע את הסכום שנותר לחייב לשלם ואת משך התקופה שלאחריה יינתן לחייב הפטר.
למעשה לאחר הדיון, נכנס החייב לתקופת שיקום בת 36 חודשים אך חשוב להדגיש כי משך זמן זה נתון לשינויים – ניתן להאריך את התקופה (בשל נסיבות יצירת החובות, אי שיתוף פעולה, מחדלים שונים ועוד) אך ניתן גם לקצרה, כפי שיפורט בהמשך.
במהלך התקופה ממשיכות לחול על החייב הגבלות שחלו עליו בתקופת הביניים. כמו כן, ולאורך תקופת השיקום הכלכלי על החייב להגיש דו"חות חצי שנתיים, להימנע מיצירת חובות חדשים ולהשתתף בקורס ייעודי להתנהלות כלכלית נכונה. עם סיום התקופה ועמידה בכל התנאים – ניתן צו הפטר, שמשמעותו היא מחיקת יתרת החובות.
קיצור ההליך – האם זה אפשרי?
אחת השאלות הנפוצות בקרב חייבים או כאלו שהגיעו לחדלות פירעון היא האם ניתן לקצר את תקופת ההליך ולהקדים את קבלת ההפטר? התשובה בקצרה היא כן.
קיימות מספר דרכים בהן ניתן לקצר את ההליך הן לאחר מתן הצו לשיקום כלכלי והן טרם מתן הצו.
אחת הדרכים הנפוצות והיעילות ביותר היא הגשת בקשה להסדר נושים לפי הוראות חלק י' לחוק חדלות פירעון – בדרך זו ניתן להימנע מהפיקוח הכבד שקיים במסגרת הליך חדלות פירעון רגיל.
דרך נוספת היא תשלום החוב במלאו – דבר שלא קורה בדרך כלל ואינו אפשרי למרבית החייבים אשר פונים להליך.
וישנה גם אפשרות להגיש בקשה לפי סעיף 170 (ד) לחוק חדלות פירעון לשינוי הצו לשיקום כלכלי שנקראת בשפת העם "בקשה להקדמת תשלומים" ולפרוע את יתרת התשלומים אשר נותרו לחייב לשלם לאחר הצו לשיקום כלכלי ובכך לסיים את תקופת השיקום ולבקש הקדמת צו ההפטר.
במקרים לא מעטים, בני משפחה, חברים או גורמים חיצוניים (כגון עמותות) מסייעים לחייב לממן את יתרת התשלומים כתשלום חד-פעמי לקופת הנשייה.
חשוב להבין כי הקדמת ההפטר אינה אוטומטית ועל בית המשפט לבחון כי החייב עומד בתנאי החוק בין היתר להשתכנע כי אין כל סיבה להאריך את הליך והחייב עמד בדרישות ההליך, השתקם כלכלית, שיתף פעולה, לא צבר מחדלים ואין מניעה מהותית למתן ההפטר.
סיכום
הליך חדלות פירעון נועד לשקם חייבים ולאפשר להם לחזור לחיים כלכליים תקינים. החוק בנוי בשלבים – פתיחת הליכים, שלב ביניים, תקופת שיקום והפטר.
למרות שלפי הוראות החוק הליך חדלות פירעון אמור להימשך כארבע שנים, קיימות מספר דרכים לקצר את אורך התקופה, כפי שציינו קודם לכם.
הממונה על הליכי חדלות פירעון ונאמן ההליך הם הגורמים המרכזיים המפקחים על יישום ההליך והם רשאים להמליץ או לאשר קיצור – רק אם החייב נוהג בתום לב, בשקיפות מלאה, ובשיתוף פעולה.
עו"ד שלומי ברדוגו | צילום:
טל גבעוני
עורך הדין שלומי ברדוגו עוסק בייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון ובהליכי הוצאה לפועל. הכתבה באדיבות האתר din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
לפנייה ישירה לעו"ד שלומי ברדוגו – 053-7429369
