עולם מרוחק מכוסה אוקיינוס, שורץ חיים – זהו ההסבר הסביר ביותר לתגלית החדשה שעשו מדענים, אשר טוענים כי זיהו את הסימנים המשכנעים עד כה של חיים מחוץ למערכת השמש שלנו. בעזרת נתונים מטלסקופ החלל ג'יימס ווב (JWST), צוות אסטרונומים בהובלת אוניברסיטת קיימברידג' זיהה כמויות עצומות של כימיקלים שנוצרים רק על ידי אורגניזמים חיים על כדור הארץ.
הצוות קלט טביעות אצבע כימיות של דימתיל סולפיד (DMS) ודימתיל דיסולפיד (DMDS) – מולקולות שמיוצרות בעיקר על ידי חיים מיקרוביאליים כמו פיטופלנקטון ימי. מולקולות אלו זוהו באטמוספירה של האקסופלנטה K2-18b, הממוקמת במרחק של כ-124 שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים אריה. לדברי המומחים, זהו ״הרמז החזק ביותר עד כה״ לפעילות ביולוגית מחוץ למערכת השמש שלנו, והם מכנים את זה כ״רגע עצום ומשנה מציאות״.
Astronomers have detected signs of life on exoplanet
K2-18b.K2-18b has a radius approximately 2.6 times that of Earth and a mass around 8.6 times greater. Consequently, its density is less than fifty percent of Earth's density, suggesting that it possesses a substantial… pic.twitter.com/r07aOAxC69
— Alaska (@Alaska0420) April 17, 2025
כוכב הלכת K2-18b מקיף נמצא באזור המכונה ״האזור הראוי למגורים״. הכוכב גדול פי 2.6 ומסיבי פי 8.6 מכדור הארץ, ומומחים מאמינים שהוא כנראה מכוסה באוקיינוס – מה שהופך אותו למה שהם מכנים ״כדור הייסיאני״ (Hycean planet). למרות שהטמפרטורה של הכוכב דומה לזו של כדור הארץ, מסלולו סביב כוכב האם שלו קרוב כל כך, שהקפה של שנה נמשכת רק 33 ימים ארציים.
במחקר מוקדם יותר, המדענים זיהו לראשונה בהיסטוריה מולקולות מבוססות פחמן – מתאן ודו-תחמוצת הפחמן – באטמוספירה של אקסופלנטה הנמצאת באזור הראוי למגורים (K2-18b). המחקר החדש, שנעשה באמצעות ניתוח נתונים מתקדם, הוביל לתגלית משמעותית יותר: זיהוי התרכובות דימתיל סולפיד (DMS) ודימתיל דיסולפיד (DMDS). חשיבות התגלית נובעת מכך שעל כדור הארץ, תרכובות אלו מיוצרות אך ורק על ידי אורגניזמים חיים.
הממצא המפתיע במיוחד הוא ריכוז החומרים: בעוד שעל כדור הארץ ריכוזי DMS ו-DMDS נמוכים מאוד (פחות מחלק אחד למיליארד בנפח), על K2-18b הריכוז גבוה פי אלפים – יותר מ-10 חלקים למיליון. הבדל דרמטי זה מספק נקודה נוספת למחקר ולהבנת התנאים הייחודיים הקיימים על כוכב לכת זה.
פרופסור ניקו מדהוסודן, ממכון האסטרונומיה של קיימברידג', הוביל את המחקר וציין: "עבודה תיאורטית מוקדמת חזתה שרמות גבוהות של גזים מבוססי גופרית כמו DMS ו-DMDS אפשריות בעולמות הייסיאניים, ועכשיו צפינו בזה, בהתאם למה שנחזה. בהתחשב בכל מה שאנחנו יודעים על כוכב לכת זה, עולם הייסיאני עם אוקיינוס שורץ חיים הוא התרחיש שמתאים בצורה הטובה ביותר לנתונים שיש לנו".
עם זאת, פרופסור מדהוסודן מדגיש כי בעוד שהתוצאות מרגשות, חיוני להשיג יותר נתונים לפני שטוענים שנמצאו חיים בעולם אחר. הוא מציין שלמרות האופטימיות הזהירה, ייתכנו תהליכים כימיים לא ידועים שפועלים על K2-18b שעשויים להסביר את הממצאים. לכן, תצפיות נוספות מטלסקופ החלל ג'יימס ווב נדרשות כדי לעזור לאשר שהתוצאות אינן מקריות. בנוסף, הצוות מתכנן לערוך ניסויים נוספים כדי לקבוע האם DMS ו-DMDS יכולים להיווצר באופן לא ביולוגי ברמה המזוהה כרגע.
״זו עשויה להיות נקודת המפנה, שבה פתאום השאלה האם אנחנו לבד ביקום היא שאלה שאנחנו יכולים לענות עליה״ אמר הפרופסור.
Astronomers say they have found the strongest indication of life beyond our solar system, on a planet 124 light-years from Earth called ‘K2-18b.’
While they have not yet declared the finding of life, they detected “potential biosignatures” that are typically produced by living… pic.twitter.com/H33oKJmPoJ
— Pop Base (@PopBase) April 17, 2025
השיטה המדעית מאחורי התגלית – איך בודקים אטמוספירה של כוכב לכת מרוחק?
כשרוצים לגלות ממה מורכבת האטמוספירה של כוכב לכת רחוק, המדענים משתמשים בשיטה חכמה: הם צופים ברגע שבו כוכב הלכת עובר לפני כוכב האם שלו. דמיינו את K2-18b כשהוא חולף בדיוק בין כוכב האם שלו לבין הטלסקופ שלנו. ברגע זה:
טלסקופ החלל ג'יימס ווב מזהה ירידה בבהירות האור מהכוכב. חלק קטן מאוד מהאור עובר דרך האטמוספירה של כוכב הלכת בדרכו אלינו, הגזים באטמוספירה "בולעים" חלק מהאור בתדרים מסוימים. דפוס הבליעה הזה יוצר מעין "טביעת אצבע" ייחודית לכל גז, המדענים מנתחים את דפוסי הבליעה כדי לזהות אילו גזים נמצאים באטמוספירה.
התגלית לא התרחשה בבת אחת. היא התפתחה בשלבים:
השלב הראשון: בשנה שעברה, טלסקופ ג'יימס ווב זיהה על K2-18b לא רק מתאן ודו-תחמוצת הפחמן, אלא גם רמזים מסתוריים ל"משהו נוסף". פרופסור מדהוסודן מסביר: "לא היינו בטוחים אם האות המסתורי הזה מקורו ב-DMS, אבל אפילו הרמז לאפשרות כזו היה מרגש מספיק כדי להצדיק בדיקה נוספת עם מכשיר אחר של טלסקופ החלל."
השלב השני: את הבדיקה הראשונית ביצעו באמצעות שני מכשירים (NIRISS ו-NIRSpec) שפועלים בטווח האינפרא-אדום הקרוב (0.8-5 מיקרון). לאימות התגלית, השתמשו במכשיר שלישי (MIRI) שפועל בטווח אינפרא-אדום שונה לגמרי (6-12 מיקרון).
"זוהי עדות עצמאית לחלוטין", מדגיש פרופסור מדהוסודן. "השתמשנו במכשיר שונה ובטווח אורכי גל שונה שאין לו שום חפיפה עם התצפיות הקודמות. ובכל זאת, האות הגיע חזק וברור".
אחד האתגרים בזיהוי המדויק הוא שהמולקולות DMS ו-DMDS שייכות לאותה משפחה כימית ויש להן מאפיינים ספקטרליים דומים. שתיהן נחשבות לסימנים ביולוגיים פוטנציאליים. תצפיות עתידיות יוכלו לעזור להבחין בינן בצורה טובה יותר.
מה הלאה?
מדענים מובילים טוענים כי "חייזרים חייבים להתקיים מעבר לכדור הארץ" וכי "זו יהירות אנושית לחשוב שאנחנו לבד". תפיסה זו מתחזקת לאור ממצאים אחרונים, כמו זה מהחודש שעבר, כאשר מדענים הודיעו על גילוי מולקולות אורגניות בגודל ״חסר תקדים״ על מאדים, המוסיפות ראיות נוספות לכך שייתכן שחיים התקיימו פעם על כוכב הלכת האדום.
