לרגל יום ירושלים ארכיון המדינה חושף מעל 10,000 תיקים של מפקד האוכלוסין, שנערך בעיר על ידי ארגון "משמר העם" בחודשים מרץ עד אוקטובר 1948 בעיר. אז היכן התגוררו ראשי המדינה?
לקראת יום ירושלים תשפ"ד ארכיון המדינה שבמשרד ראש הממשלה חושף הבוקר (יום ד') לראשונה 10,189 תיקי אוכלוסין של תושבי ירושלים משנת 1948, שנאספו על ידי "משמר העם" הירושלמי בתקופת מלחמת העצמאות.
"משמר העם" הוקם בירושלים בספטמבר 1947, במקביל ליחידותיו האחרות שהוקמו בתל אביב, צפת וחיפה. ליחידה זו, שבראשה עמד זאב אפשטיין (אבנת), גויסו מתנדבים מעל גיל גיוס וכאלו שלא התגייסו מסיבות בריאותיות. ייעוד היחידה היה לשמור על הסדר בעיר ולהתמודד עם האתגרים האזרחיים לקראת האפשרות שתפרוץ מלחמה (בדומה למשימות פיקוד העורף כיום).
כחלק מכלל הפעולות שביצע במהלך מלחמת העצמאות, ערך "משמר העם" הירושלמי מפקד אוכלוסייה פעם אחת בלבד בשנת 1948. מטרות המפקד היו איסוף מידע מפורט על הבניינים והאוכלוסייה בשכונות היהודיות של העיר, סיוע בפעולות שוטפות כמו אספקה, גיוס כוח אדם וביטחון, מיפוי מקלטים, חומרים דליקים ואמצעי כיבוי אש.
עם תחילת המפקד חולקה ירושלים ל-16 אזורים טופוגרפיים וכל אזור חולק לגזרות, יחידות-מפקד ונאמני בתים. בסך הכל, נפקדו 5,500 בתים ו-100,000 תושבים, שהיוו כ-80% מכלל האוכלוסייה היהודית בעיר באותה התקופה. רוב השכונות היהודיות וכן השכונות הערביות שכבשו כוחות "ההגנה" נפקדו. שכונות אחרות לא נפקדו בשל המצב הביטחוני.
בין המידע שנאסף היו כתובת, בעלות ותיאור פיזי של הבניינים. נערכו רשימות של דירות, חנויות, בתי מלאכה, משרדים, מפעלים ומוסדות. נאספו גם פרטים אישיים על התושבים כגון: שם, גיל, ארץ לידה, עדה, שנת עלייה, השכלה ומשלח-יד, ואליהם התווספו, למקרי אסון, שם ודרכי קשר לקרוב משפחה או חבר שאינו מתגורר באותו הבניין. בכל בניין מופו גם המקלטים, החומרים הדליקים ואמצעי כיבוי האש.
לאחר המפקד שימש המידע שנאסף לחלוקת משאבים חיוניים כמו מזון ומים, לגיוס כוח אדם לצבא ולשירותים אזרחיים, לאיתור מקלטים במקרה של הפצצות, למניעת שריפות ולתכנון פיתוח העיר לאחר המלחמה. כיום, משמש המפקד כמקור למידע גנאלוגי כללי ואישי של רבים בישראל שמשפחותיהם חיו בירושלים ב-1948, וזהו אוצר של ממש. בנוסף, זהו אוצר ידע חשוב להבנת חיי היום-יום בירושלים בתקופת מלחמת העצמאות בתנאי מצור.
במפקד האוכלוסין ישנם רישומים של עשרות אלפי תושבים, בהם ניתן לזהות גם אישי ציבור מתחומים שונים הכוללים: נשיאים, ראשי ממשלה ופוליטיקאים לשעבר, דוגמת דוד בן-גוריון (התגורר ברחוב בן מימון 27 ברחביה), משה שרתוק, גולדה מאיר (התגוררה ברחוב ארלוזורוב 24 ברחביה) ויצחק בן-צבי, רבנים ודמויות מהתנועה הציונית כמו הרב צבי יהודה קוק, הרב מאיר בר-אילן, הרב צבי פסח פרנק, אישי צבא וביניהם חיים הרצוג, יגאל סוקניק (ידין) ורחבעם זאבי (גר ברחוב יוסף הנשיא – וברישום נכתב שהוא אשכנזי ודובר גרמנית, פולנית ואידיש), אנשי חינוך ומשפטנים. המפקד כולל גם אנשים שנפלו במהלך המלחמה.
למשל, נחמה ליבוביץ הייתה ללא משפחה – אך כיוון שבכל טופס צריך לכתוב למי אתה מודיע במקרה אסון, והיא בחרה באח שלה: פרופ' ישעיהו ליבוביץ. בן גוריון למשל היה גר בדירה של בתו – וביקש להודיע במקרה של אסון לאשתו, שגרה אז בביתם בתל אביב. אגב רוב הסלבס של אותה תקופה התגוררו בשכונת היוקרה של ירושלים – רחביה.
ארכיון המדינה זיהה את הצורך בציבור לקבל מידע ארכיוני-גנאלוגי, ועל כן החל בשנת 2022 לאפיין פרויקטים לרישום, סריקה, חשיפה והנגשה של אוספים שבהם מידע פרטי אשר החוק מתיר את חשיפתם. בין יתר החומרים נפתח כעת לעיון אוסף "משמר העם" המתואר כאן. הפרויקט ארך כמה חודשים, שבהם פוענחו כתבי היד, החומר נסרק, נרשם ונחשף כאמור.
ארכיון המדינה מזמין את הציבור לערוך חיפוש באתר לפי שמות וכתובות. עוד מצוין, כי טופסי המפקד שנכתבו על ידי הפוקדים בכתב יד עברו מיפתוח אנושי של עובדי הארכיון. במקרה של טעות הקלדה או שגיאת פיענוח מזמין הארכיון את הציבור לשלוח אליו הצעה לתיקון.
