הגענו לתחתית? כמה השוק צריך עוד לרדת לפני שמגיע הזמן לקנות מניות

המשקיעים בוול סטריט מזכירים ילד שיושב במושב האחורי של הרכב ושואל כל רגע: 'כבר הגענו?'. אז האם לאחר אחת ממפולות המניות העזות בהיסטוריה, שדחקה ביום שני את מדד S&P 500 לשוק דובי (ירידה של יותר מ-20% מהשיא שרשם בפברואר) לכמה שעות – זהו הזמן לקנות?

● צ'ק ליסט למשקיע בירידות: 5 דברים להזכיר לעצמנו עכשיו
● ביצועי קרנות הגידור ברבעון הראשון עברו את מדדי הבורסה בת"א: מי הצטיינה ואיך ישפיעו הנפילות בשוק

זו עשויה להישמע שאלה טיפשית; המכסים שהטיל הנשיא האמריקאי טראמפ יכו בכלכלה ומאיימים במיתון עולמי. ייתכן אף שבשל הדרך הכושלת שבה פורסמו – עם מכסים על איים לא מיושבים וללא איזון אמיתי בנוסחת החישוב הפגומה – נפגע האמון באופן גיבוש המדיניות של ארה"ב.

כשהפחד שולט בכיפה, אף אחד לא רוצה להחזיק במניות. חוץ ממשקיעים שהולכים נגד העדר, כמובן.

אבל האם הפחד באמת שולט בשוק כעת? ולא פחות חשוב, מה יכול בכל זאת להוביל להתאוששות?

לפני שלושה שבועות, נקבתי במועד שבו להערכתי השוק יתקרב לתחתית, ובזמן שחלק מהאינדיקטורים זעקו "לקנות", נשארתי זהיר. מאז הדברים רק נהיו יותר גרועים.

בשבוע שעבר הוצג סקר (לא מדעי) של האיגוד האמריקאי של משקיעים פרטיים שבחן עד כמה הפאניקה אוחזת במשקיעים. בסקר נמצא כי יותר משקיעים אמרו שהם דוביים (פסימיים ביחס לשוק) מאשר בכל התקופה מאז שהמניות הגיעו לשפל ב-2008.

גם בקרב משקיעים מוסדיים התרסקה תחושת הביטחון והם רצו לחוף המבטחים שמציעות אג"ח ממשלתיות ורוכשים אופציות PUT – אף על פי שהיחס בין אלה לאופציות CALL שוריות הוא רק רע כרגע.

מה יכול להניע עליות

קרנות גידור קיצצו בטירוף את החוב שלהן, מה שתורם לתחושתי לתהליך של הפחתת מינוף.

אבל הירידה במניות הייתה בסך הכול מסודרת ותואמת את הנפילה ביסודות הכלכליים. משקיעים מתמחרים סיכוי גבוה בהרבה למיתון, בהנחה שהמכסים ירסקו את הסחר העולמי ויכפו ארגון מחדש של התעשייה, שיוביל לפריון מופחת ורווחים נמוכים יותר.

המניעים הברורים ביותר להתאוששות הם דברים שמשנים את ההשקפה הזו.

הראשון הוא שטראמפ ייסוג. יש לו שפע של תירוצים להפחית את ההשפעה של המכסים, שהוא יכול להציגם כהגיוניים או אפילו כהישג. הכמות האדירה של שיחות מו"מ עם יותר מ-50 מדינות שרוצות לדון על המכסים – מצדיקה דחייה ביישומם, וויתורים קלים יכולים לשמש ככיסוי לביטול מוחלט של מכסים על חלק מהמדינות.

השני הוא שמדינות אחרות ייסוגו. אם מדינות יבחרו לא להגיב, מלחמת הסחר העולמית תהיה פחות חמורה. אם הן אז יציעו תנאי סחר טובים יותר לארה"ב, וטראמפ יגיב בביטול המכסים מצדו, זה יוריד מחסומי סחר וישמח את השווקים. סין כבר הגיבה בעוצמה, ואחרות מדברות על תגובה, אבל הרגעת המצב עוד אפשרית.

השלישי הוא שהבנק המרכזי, הפדרל ריזרב (פד), יתערב. לאחרונה פאניקות בשוק הסתיימו בזכות רכישות שעשה של נכסים מסוכנים, כמו משכנתאות ואג"ח קונצרניות, מה שאושש את השוק והכלכלה. הפד כנראה גם ינקוט הורדת ריבית אם הכלכלה תאט, אם כי האינפלציה שמעוררים המכסים דורשת זהירות.

אבל האם הוא באמת ירצה לעשות יותר כדי להציל את השווקים מהשפעת מדיניות ממשלתית מכוונת? אני מניח שלא, שכן זה יאיים על התדמית היקרה של עצמאות הבנק.

לא כל זינוק הוא תיקון

השווקים קיבלו ביום שני מבחן בזמת אמת לטריגרים האפשריים לעלייה, כשדיווח מוטעה כאילו יש הצעה להשהיה של 90 יום במכסים הפך לוויראלי. המניות זינקו כמעט ב-6%, אך צנחו חזרה כשהבית הלבן הכריז שמדובר ב"פייק ניוז". לאחר מכן טראמפ הטיל תוספת של 50% מכס על סין, והמניות כמעט שלא זזו.

המשקיעים נראים מוכנים להיכנס לשוק בעקבות כל רמז שהמכסים אולי לא יהיו חמורים כפי שתואר, והמוכרים לא מופיעים אפילו כשמדיניות המכסים מחריפה. הדבר מרמז שהשוק מוכן לתיקון כלפי מעלה.

לאחר ירידות של יומיים בעבר – דומות או גדולות יותר, מניות לרוב המשיכו להרוויח במהלך החודש הבא. אבל לא כל תיקון כלפי מעלה מחזיק מעמד: שווקים דוביים מלאים בזינוקים חדים שמסעירים משקיעים – אבל בקושי נראים על גרפים לטווח ארוך. הזינוק הזמני בנובמבר 2008 העלה את מדד S&P 500 אז ב-27% עד ינואר, לפני שאיבד כמעט שליש מערכו והגיע לתחתית במרץ 2009.

ללא טריגר ברור, המניות בסופו של דבר ימצאו תחתית. זה כמעט אף פעם לא קורה לפני שהמיתון מתחיל.

גורמים נוספים עלולים להתעורר ולהוביל לגל מכירות נוסף, כאשר דוחות החברות שיתפרסמו השבוע עלולים לכלול אזהרות לגבי הנזק מהמכסים. ובכל זאת, כמות לא קטנה של חדשות רעות כבר מתומחרת בשוק. משקיעים אמיצים יכולים להתחיל לחזור בהדרגה לשוק – כל עוד הם מבינים שמניות עשויות עוד להוסיף לרדת משמעותית, אם המכסים יישארו בתוקף ויובילו למיתון.