לערמת ההערכות השגויות של חמאס עשויה להצטרף בקרוב טעות נוספת. פרישתם של שרי המחנה הממלכתי בני גנץ וגדי איזנקוט מהממשלה התקבלה בשמחה רבה בארגון הטרור. הסערה הפוליטית תוארה על ידו בתור "נטישה של ספינה טובעת", אך מבעד לשמחה לאיד – ניכר חוסר ההבנה לגבי ישראל.
אחד מהפרשנים המקורבים ביותר לחמאס, איברהים אל-מדהון, אבחן כי דווקא עזיבתו של איזנקוט היא האירוע המשמעותי. לטענתו, השר מחזיק במומחיות ובניסיון ביטחוני יקרי ערך, ולפרישתו תהיה "השפעה גדולה על עתיד המלחמה ועל תפקוד הממשלה".
גורם פלשתיני אחר, שמזוהה עם הארגון, העריך כי המשך המלחמה יכול להוביל להתרחבות החזית מול חיזבאללה בלבנון ולמשבר מול ארה"ב.
בחמאס מעריכים כנראה שהתפטרות גנץ ואיזנקוט עלולה להוביל את ישראל לטעויות אסטרטגיות. מהלכים שיובילו אותה בעל-כורחה לעצור את המלחמה – ללא עסקת חטופים וללא מיטוט שלטונו. בסביבת הארגון ניכר גם הזלזול המופגן בשרים אחרים בממשלה עם ניסיון ביטחוני דל. ואולם, קל לשכוח שבקבינט המדיני-ביטחוני חברים שרים עם ניסיון לא פחות עשיר מגנץ ואיזנקוט, כמו ראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר, שר הביטחון יואב גלנט ואפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו.
כך הדרך שבה מתפרשות ההתפתחויות בצד הישראלי עלולה להרחיק את חמאס מפשרה על עסקת חטופים. סביר מאוד שסינוואר יבחר להמתין לשגיאה אסטרטגית של הממשלה, שתושיע אותו מחיסולו. מסתמן שהוא ימשיך להתעקש על ערבויות כתובות לסיום המלחמה ולנסיגת צה"ל בהסכם.
זה הימור אחד מני רבים של סינוואר, שעלול להתנפץ על שרטון. ככל שחולפים הימים צה"ל צובר הישגים טקטיים למסה אסטרטגית – הורג יותר מחבלים, מפרק יותר תשתיות טרור, אוסף יותר מודיעין, וכפי שחזינו בשבת – גם משחרר חטופים. ולמרות הסולם שארה"ב, מצרים וקטאר הניחו לחמאס, סינוואר מסרב בתוקף לצאת מהבור המעמיק מיום ליום.
ביקורת מבית
במקביל, מבלי שחמאס שמו לב – המניה שלהם בציבור הפלשתיני נמצאת במגמת ירידה. מי שקוצרים לאט־לאט דיבידנדים פוליטיים הם אנשי פת"ח מהרש"פ. לעומת הכישלון הצבאי של חמאס, שעסוק במלחמת הישרדות, בזירה המדינית נציגי אבו מאזן גורפים הישגים: שורה של מדינות באירופה מכירות בזו אחר זו במדינה פלשתינית, הסעודים מתנים נורמליזציה ב"מסלול בלתי הפיך" למדינה פלשתינית (בהובלת אש"ף), וישראל הוכנסה ל"רשימה השחורה באו"ם". כל אלה (ולא רק), הם מהלכים תוצרת רמאללה – ואין להם שום קשר לחמאס עצמו.
בה בעת, מאז שבת נשמעת ביקורת חריפה ברחוב העזתי על הנהגת חמאס בעקבות ההרוגים הרבים בנוסיראת. אפילו בתקשורת הערבית בכירי הארגון מגמגמים כמעט בדרך קבע. השבוע היה זה ראז'י חמד, שנשאל לגבי החזקת חטופים בקרב אוכלוסייה אזרחית, כשדבר זה מסכן אותה. מבלי שהתכוון, נפלטה לו האמת המרה מבחינתו: "המצב מורכב, ישראל נכנסה כמעט לכל אזור בעזה, ואין כמעט מטר שהיא לא הגיעה אליו. להסתיר חטופים במשך שמונה חודשים זה נס לדעתי".
נראה שאפילו בחמאס לא בדיוק יודעים איך יצליחו לשמור על החטופים שנשארו בחזקתם בעזה, כשהמלחמה לא צפויה להיעצר במסגרת עסקה. את יהבם הם משליכים על חולשה מדומיינת של ישראל. לשיטתם, פרישה של מפלגה מהממשלה, או אפילו הפגנות למען החטופים, הן עדות לאיום על השלטון. בפועל, הן סימן למדינה דמוקרטית בריאה, עם סולידריות חברתית יוצאת דופן.
