ההסתדרות הגישה היום (שלישי) לוועדת העבודה והרווחה את הערותיה לתקנות הבטיחות בענף הבניין שהוגשו על ידי משרד העבודה. לפי ההסתדרות, טיוטת התקנות מציגה אמנם חלוקת אחריות באתרי הבניה בין בעלי תפקידים שונים, אך איננה מייצרת מדרג ברור של אחריות.
בהסתדרות הסבירו כי הטיוטה איננה מגדירה מסלול ברור המאפשר לכל בעל תפקיד באתר לפעול לתיקון ליקויי הבטיחות שתחת סמכותו, ולדווח לגורם שמעליו על ליקויי בטיחות שאינם בסמכותו – תוך מיצוי אחריותו לבטיחות והעברתה הלאה לגורם שמעליו. "מדרג שכזה הוא תנאי הכרחי לאפשרות לייצר אכיפה אפקטיבית ויכולת מעשית להטיל אחריות על בעל תפקיד בדיעבד במקרה של תאונה. בלעדיו, עולה חשש להיווצרות פיזור אחריות בין גורמים מרובים, באופן שעלול להביא לנפילת נושא הבטיחות 'בין הכיסאות' ולהטלת אחריות מגורם אחד לאחד מבלי שתהיה כתובת סופית ברורה לסוגיות הבטיחות".
לפי ההערות, יש להגדיר לבעלי התפקידים מסלולים לדיווח על ליקויים שנמצאו, תוך תיעוד ברור של הדיווח. המטרה: בכל מקרה שבו תיקון הליקוי אינו בסמכות מי שאיתר אותו, תתאפשר העברת האחריות לבעל תפקיד בעל סמכות רלוונטית.
בין היתר דורשים בהסתדרות כי בקר הבטיחות, שהתקנות החדשות דורשות ממזמין העבודה (היזם) למנות, יחויב לבקר באתר לא רק בהתאם ל"צמתים מרכזיים" בתהליך הבניה אלא גם במועדים קבועים בחוק. זאת כיוון שחלק מתהליכי בניה דורשים זמן ארוך, והתערבות תקופתית של מזמין העבודה הכרחית לקידום הבטיחות באתר.
להגדיר מי אחראי מטעם החברה היזמית
עוד דורשת ההסתדרות לקבוע מתי מועבר נטל האחריות, לרבות הפלילית, למזמין העבודה עצמו, ומי נושא באחריות מטעם החברה היזמית. בהסתדרות מציעים להוסיף בתקנות באופן ברור כי בעליה של החברה היזמית נושאים באחריות. בהסתדרות קוראים לאפשר למי שרכשו ניסיון כמנהלי עבודה לשמש כבקרי בטיחות, ולחייב לשם כך הכשרת בטיחות. כמו כן, דורשים בהסתדרות כי דיווחי ממונה הבטיחות מטעם הקבלן המבצע יימסרו גם לבקר הבטיחות ולמזמין העבודה. כיום הדרישה היא למסור אותם למנהל העבודה ולקבלן המבצע עצמו בלבד.
בהסתדרות מצטרפים גם לדרישת התאחדות הקבלנים בוני הארץ להסדרת אחריות קבלני המשנה באתרי הבניה בתחום הבטיחות – סוגיה שנעדרת כרגע מהצעת התקנות של משרד העבודה. בהסתדרות מציינים כי עובדי קבלני המשנה הם העובדים המוחלשים ביותר באתרי הבנייה. לעיתים קרובות, הם חסרי מיומנויות ומתחלפים באופן תדיר, מה שמקשה על מנהלי העבודה לפקח עליהם ומעמיד אותם בפני סיכון בטיחותי רב יותר.
אחריות קבלני המשנה תבוא לידי ביטוי בחיוב לרשום את קבלני המשנה ברשם הקבלנים, והעסקת קבלנים רשומים בלבד כקבלני משנה; בחיוב קבלני המשנה לוודא את קיום תעודות ההכשרה הייעודיות הנדרשות לעובדים; ובקביעת זמנים שבהם יידרשו מבצע הבנייה, מנהל העבודה וקבלני המשנה לשבת ולדון ביישום תוכנית הבטיחות באתר. עוד דורשים בהסתדרות שמבצעי הבנייה יהיו בעצמם קבלנים רשומים בלבד.
"הפיצול ייצור שני תפקידים עם ערכים מנוגדים"
סוגיה מרכזית בחוות הדעת, היא ההתנגדות לשינוי בהגדרת 'מנהל העבודה', תוך הפרדה בין ניהול הבטיחות לניהול ביצוע העבודה. התקנות מבקשות לקבוע שמנהלי העבודה יהיו אחראים על בטיחות בלבד, וייאסר להטיל עליהם אחריות נוספת. כיום, מנהלי העבודה אחראים הן על הבטיחות והן על ניהול ביצוע העבודה באתרים. התקנות מציעות בפועל לפצל את התפקיד בין שני מנהלים, שהאחד יהיה אחראי על הבטיחות, ואילו האחר – על ביצוע הבניה.
"מעבר לפיצול התפקיד הפורמלי, הפיצול מייצר שני בעלי תפקידים עם ערכים מנוגדים, העלולים לפגוע הן בסדרי העבודה באתר והן בסדרי הבטיחות" נכתב בנייר העמדה של ההסתדרות, "מצד אחד, על מנהל העבודה יופעלו לחצים לסיים את העבודה במהירות ובזול, ולעומתו מנהל הבטיחות יישא באחריות לבטיחות. מנהל העבודה יפעל בהתאם ללחצים המופעלים עליו, ומנהל הבטיחות יצטרף לרדוף אחריו כך שהפיקוח על הבטיחות באתר ייפגע".
ניהול העבודה באתר על ידי מי שאינו נושא באחריות לבטיחות יפגע בבטיחות, כך חוששים בהסתדרות. זאת לצד חשש מפגיעה במעמד מנהלי העבודה. בסוגיה זו חלק מהארגונים האזרחיים, 'קו לעובד' ו'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה', דווקא תומכים בעמדת משרד העבודה, שלפיה יש למנות באתרי הבניה מנהל שיעסוק אך ורק בניהול הבטיחות.
עוד טוענים בהסתדרות כי המהלך לא ישים בשל תנאי השוק. לדבריהם, כבר כיום ישנו מחסור בשוק של מנהלי עבודה, ו"פיצול התפקיד צפוי להחריף משמעותית את המחסור הקיים, כך שההוראה החדשה תיהפך לבלתי ישימה". נוסף על כך, ציינו כי קיימת סבירות גבוהה שרבים ממנהלי העבודה הקיימים והמנוסים יבחרו למלא את תפקיד ניהול הביצוע של העבודה, שצפוי להיות מתגמל יותר כלכלית, וישחרר אותם מכל נשיאה בנטל הבטיחות.
אם הפיצול יצא בכל זאת לפועל, דורשת ההסתדרות להסדיר את האפשרות של מנהל הבטיחות באתר לפנות לבקר הבטיחות במידה ויצטרך, על מנת להתריע בפניו שפעילויות מנהל הביצוע פוגעות בבטיחות העובדים באתר – ושהתרעה זו תירשם על ידי הבקר והוא יצטרך לתת לכך מענה מטעם היזם.
הטמעת החובה להתקין רשתות מגן שימנעו נפילה מגובה
לצד זאת, מציינים בהסתדרות כי התקנות מחייבות את מנהל העבודה להיות תמיד באתר, דבר העלול לפגוע בזכויותיו כעובד מתוקף חוק שעות עבודה ומנוחה – שכן אתרי הבניין פועלים לרוב יותר ל-12 שעות ביממה, ואילו עובד יכול לעבוד לכל היותר 12 שעות ביום. על כן, נדרש למצוא תחליף בטיחותי לשהות מנהל העבודה באתר, באופן שלא פוגע בזכויותיו כעובד או בבטיחות העובדים.
סוגיה נוספת אותה מדגישים בהסתדרות, היא התחייבות המדינה משנת 2018 להקים צוות מקצועי שימליץ לשר העבודה איך להטמיע חובה להתקנת רשתות מגן מתאימות, למניעת נפילה מגובה באתרי בנייה. התחייבות זו טרם קוימה עד היום.
השינוי המוצע בתקנות כולל ביטול של מספר תקנות, המתייחסות באופן ממוקד למניעת נפילה של אדם ומניעת נפילת חפצים – מגורמי הסיכון החמורים ביותר באתרי הבנייה. כמו כן, תבוטל תקנה 168, המחייבת התקנת אמצעי בטיחות למניעת נפילת אדם באמצעות רשתות או יריעות מתוחות. בדברי ההסבר לתקנות, נכתב כי הנושא מוסדר כבר בתקנות עבודה בגובה או בסעיפים אחרים. בהסתדרות הגיבו לכך: "לפני שממהרים לבטל סעיפים בשל הסדר נורמטיבי וספציפי, הגיע הזמן לעמוד בהתחייבויות ולהקים צוות מקצועי שנותן מענה ראוי לנפילות מגובה".
יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ איציק מויאל: "אנו בהסתדרות נאבק בכל הכלים כדי למגר ולהקטין את תופעת תאונות העבודה. לקדם את תיקון התקנות באופן המוודא שבאתרי הבנייה אכן יש מדרג אחריות ברור וחלוקת אחריות ברורה בכל הנוגע לבטיחות העובדים, באופן שיבטיח שינוי משמעותי בשטח. זה נושא מרכזי שאנו עוסקים בו בשבע השנים האחרונות, ואנחנו לא מתכוונים לוותר או לעזוב את נושא בטיחות העובדים לרגע. זה בראש סדר העדיפויות שלי – לעשות הכול כדי לוודא שהעובדים שיוצאים בבוקר לעבודתם יחזרו הביתה בשלום".
