נכון למאי 2025, אוכלוסיית המוסלמים בגרמניה מהווה בכ-5.5 מיליון איש, שהם כ-6.6% מהאוכלוסייה הכללית. כ-3 מיליון מהם הם אזרחים גרמנים, והיתר הם מהגרים או צאצאיהם. כ-45% ממנה הם ממוצא טורקי, ו-27% ממוצא ערבי, בעיקר מסוריה וצפון אפריקה.
הגיל הממוצע בקרב מוסלמים בגרמניה הוא 32, צעיר יחסית לגיל הממוצע הכללי במדינה, העומד על כ-44 שנים, על פי נתוני Deutsche Islam Konferenz (DIK).
בברלין בפרט, מתגוררים בין 300,000 ל-420,000 מוסלמים, המהווים כ-8%–11% מאוכלוסיית העיר. הקהילה המוסלמית בעיר מגוונת, עם רוב ממוצא טורקי, וכן קהילות ממוצא בוסני, לבנוני ומדינות נוספות, על פי נתוני ויקיפדיה.
באפריל 2024, כ-1,000 אנשים התאספו ברחוב שטיינדאם בהמבורג, בהפגנה שאורגנה על ידי ארגון "מוסלים אינטראקטיב" (MI – muslim interaktiv). המפגינים החזיקו שלטים עם סיסמאות כמו "הח'ליפות היא הפתרון" ו"גרמניה = דיקטטורה של ערכים" וקראו להחלפת השלטון בגרמניה לחוקי השריעה.
רשויות המודיעין הגרמניות עוקבות אחרי קבוצת MI ומסווגות אותה כקיצונית. הקבוצה נוסדה ב-2020, והרשויות מאמינות שהיא מסונפת לארגון חיזב א-תחריר (HuT), שנאסר בגרמניה ב-2003 לאחר שקידם אלימות והריגת יהודים. לפי הרשויות, לאחר האיסור HuT נוצרו "רשתות בלתי פורמליות", ביניהן MI.
אנדריאס יעקובס, ראש המחלקה ללכידות חברתית בקרן קונרד אדנאואר, מתאר את הקבוצה כבעלת "תוכנית פוליטית אמיתית המבוססת על האסלאם וחוק השריעה". לדבריו, זוהי "תנועה פוליטית מהפכנית השואפת למהפכה יסודית של הסדר השליט, לא רק בעולם המוסלמי, אלא בכל העולם". בניגוד לתנועות אסלאמיסטיות אחרות כמו הסלפיזם, MI שמה פחות דגש על כללי התנהגות מוחשיים ויותר על השקפה פוליטית.
לקבוצת MI יש מעל 20,000 עוקבים בטיקטוק. הסרטונים שהיא מפרסמת הם מקצועיים, ומציגים את מנהיגי התנועה כמודרניים ורהוטים. הקבוצה עורכת סקרי רחוב כדי לרמוז על קשרים הדוקים עם הקהילה המוסלמית.
האסטרטגיה הזו נראית אפקטיבית – לפי דיווח בפורטל החדשות הגרמני t-online.de, מורה אנונימי סיפר כיצד מנהיגי MI זוכים להערצה כמו כוכבי פופ בקרב תלמידים, שלהוטים להצטרף להפגנות כדי לפגוש את "גיבוריהם".
הקבוצה נוגעת לעתים קרובות דיונים אקטואליים, כמו רדיפת האויגורים בסין או האפשרות שגרמניה תאסור על אנשים לחבוש כיסויי ראש בציבור. במקביל, היא מציגה מוסלמים כמיעוט הסובל מאפליה ומוקצה מהחברה – תחושה שהתחזקה מאז התקפת החמאס בישראל באוקטובר 2023 והמבצע הצבאי הישראלי בעזה שבא בעקבותיה.
נאויד ואלי מארגון "רשת מניעת אלימות", הנאבק בקיצוניות פוליטית, ציין כי השפה שארגונים כמו MI משתמשים בה הפכה חריפה יותר בחודשים האחרונים. לדבריו, "מוסלים אינטראקטיב משתמש במשפיענים ידועים, שעשויים לשתף את התוכן שלהם ללא הרבה שיקול דעת, ואז אומרים, 'תראו, אנחנו המוסלמים צריכים להתאחד כדי להילחם באסלאמופוביה'", ובכך מושכים אחרים למטרותיהם.
ואלי מאמין ש-MI הוא מעין כת פוליטית. הסרטונים שלה הם כולם בגרמנית, והתוכן בדרך כלל מחולק לקטעים אנליטיים קצרים. "מוסלים אינטראקטיב מכוון לסטודנטים, אפילו אקדמאים", הוא אמר. "אבל התנועה מתמקדת בראש ובראשונה באיסוף עוד עוקבים ומבקשת להיות מוכרת ככל האפשר". הוא הוסיף: "את תוכניותיה ניתן לבצע מאוחר יותר על ידי מעגל קטן של אנשי פנים".
ואלי מעריך שהאיסור על הקבוצה יהיה קשה, בהתחשב בגישתה הזהירה לקווים אדומים משפטיים. בדומה לתנועות ימניות, MI נראית מודעת מאוד למסגרת המשפטית שבה היא מורשית לפעול. קריאה לח'ליפות, כל עוד היא נעשית בתיאוריה, אינה אסורה בגרמניה.
יתר על כן, ואלי חושש שאיסור על MI עלול לחזק את הנרטיב שהארגון מפיץ. "במקרה כזה, כנראה שנצטרך להסביר לנוער שאנו עובדים איתו שזה לא על איסור חיים מוסלמיים בכלל", אמר המחנך. "במקום איסור, יהיה טוב יותר להראות לצעירים חלופות לאיך חיים מוסלמיים עשויים להיראות בגרמניה".
תגובות ממשלתיות ופוליטיות
קנצלר גרמניה לשעבר אולף שולץ הגיב להפגנה באומרו כי חייבות להיות "השלכות" בעקבות העצרת האסלאמיסטית. "ברור לחלוטין שכל הפעילויות האסלאמיסטיות חייבות להיות מטופלות באמצעות האפשרויות והאופציות של מדינת החוק שלנו", אמר שולץ במסיבת עיתונאים לצד ראש ממשלת מונטנגרו, מילויקו ספאיץ'.
"אני מאמין שעלינו לבחון בקפידה גם את ההשלכות הספציפיות שיש לקחת ממה שראינו שם", אמר הקנצלר. מעשים פליליים, הוסיף, "חייבים להיות מועמדים לדין".
שרת הפנים הגרמנית ננסי פייזר נשבעה לנקוט "פעולה נחושה נגד תעמולת טרור אסלאמיסטית ושנאה נגד יהודים". היא הוסיפה באופן ישיר: "אם אתם רוצים ח'ליפות, הגעתם למקום הלא נכון בגרמניה".
מדיניות ההגירה והגבולות החדשה
במקביל למאבק בקיצוניות אסלאמית, גרמניה מחמירה את מדיניות ההגירה שלה. הממשלה החדשה בראשות הקנצלר פרידריך מרץ והשר אלכסנדר דוברינדט מתכננת להציב יותר שוטרים בגבולות המדינה ואף להחזיר חלק ממבקשי המקלט.
דוברינדט הצהיר: "אנחנו לא הולכים לסגור את הגבולות, אבל אנחנו הולכים לפקח על הגבולות בצורה מחמירה יותר ופיקוח חזק יותר על הגבולות יוביל גם למספר גבוה יותר של דחיות". הוא הוסיף: "בהדרגה נגדיל את הדחיות ואת הבקרות החזקות יותר בגבולות. אנחנו נוודא שצעד אחר צעד, יותר כוחות משטרה יוצבו בגבולות ויוכלו גם לבצע את הדחיות הללו".
הקנצלר החדש של המדינה, מרץ, הבטיח להקשיח את מדיניות ההגירה של המדינה במהלך מסע הבחירות שלו. רק שבועות לפני הבחירות הארציות בפברואר, המנהיג השמרני אמר שהוא ימנע מאנשים להיכנס למדינה ללא מסמכים מתאימים ויגביר את הגירושים אם ייבחר לקנצלר. הערות אלה הגיעו לאחר פיגוע דקירה באשאפנבורג על ידי מבקש מקלט שבקשתו נדחתה, שהותיר גבר וילד בן שנתיים מתים.
מספר האנשים המבקשים מקלט בגרמניה ירד משמעותית בשנה האחרונה – 250,945 אנשים ביקשו מקלט ב-2024, ירידה של 30.2% לעומת 2023.
גירוש פעילים פרו-פלסטינים
מדיניות ההחמרה בהגירה באה לידי ביטוי גם בגירוש ארבעה תושבים זרים מברלין בשל פעילותם לכאורה בהפגנות פרו-פלסטיניות. שלושה מהמגורשים הם אזרחי האיחוד האירופי, שבדרך כלל מאפשר תנועה חופשית בין המדינות החברות: קסיה ולאשצ'יק (אזרחית פולין), ושיין אובריין ו(אזרחי אירלנד).
הרביעי, קופר לונגבוטום, הוא אזרח אמריקאי בן 27 מסיאטל, אשר צפוי לאיסור כניסה לכל 29 המדינות האירופאיות באזור שנגן למשך שנתיים לאחר עזיבתו את גרמניה.
הרשויות הגרמניות גירשו את הקבוצה על בסיס האשמות הקשורות להפגנות פרו-פלסטיניות, כולל שביתת שבת בתחנת הרכבת המרכזית בברלין, חסימת כביש והשתלטות על בניין באוניברסיטה החופשית של ברלין. צווי הגירוש מציינים ששניים מהמפגינים כינו שוטר "פשיסט", ושלושה הפגינו עם קבוצות שקראו "מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית", סיסמה שהמדינה קבעה בשנה שעברה כאנטישמית. כולם גם מואשמים ב"תמיכה עקיפה" בחמאס ובארגונים תומכי חמאס באירופה.
ניתן להם מועד אחרון של 21 באפריל לעזוב את גרמניה או להיות מגורשים בכוח. אף אחד מהם לא הורשע בפשע. הרשעה אינה נדרשת לגירוש על פי החוק הגרמני, אך מצופה מהרשויות לספק הצדקות מידתיות לעונש.
פעולות נגד ארגונים אסלאמיים מבוססים
ביולי 2024, הוציאה שרת הפנים ננסי פייזר את המרכז האסלאמי בהמבורג (IZH) מחוץ לחוק, בטענה שהוא מקדם אידיאולוגיה אסלאמית-קיצונית, תומך בחיזבאללה ומפיץ אנטישמיות. המהלך כלל פשיטות משטרתיות על 53 נכסים בשמונה מדינות פדרליות, כולל מסגד "עלי" המוכר כ"מסגד הכחול" בהמבורג. בנוסף, נסגרו ארבעה מסגדים שיעיים נוספים, והוחרמו נכסי הארגון.
המשרד הפדרלי הפנים טען כי ה-IZH פועל כנציג ישיר של המנהיג העליון של איראן, ומנסה לייצא את רעיונות "המהפכה האסלאמית" לגרמניה בדרכים חשאיות ומתוחכמות. הארגון היה תחת מעקב של שירותי הביטחון הפנימיים במשך שנים, וב-2017 סווג ככלי של המשטר האיראני.
בתגובה, זימנה איראן את שגריר גרמניה בטהראן ומחתה על המהלך, אותו כינתה "אקט עוין" ו"דוגמה לאסלאמופוביה". בגרמניה, לעומת זאת, זכתה ההחלטה לתמיכה רחבה, במיוחד מצד הקהילה היהודית, שראתה בכך צעד חשוב במאבק באנטישמיות ובקיצוניות דתית. הממשלה הדגישה כי הצעד אינו מכוון נגד הדת האסלאמית עצמה, אלא נגד גורמים קיצוניים המאיימים על הסדר החוקתי והחברה הדמוקרטית.
מפלגת AfD והמאבק בקיצוניות ימנית
במקביל למאבק בקיצוניות אסלאמית, גרמניה מתמודדת גם עם עליית כוחה של מפלגת הימין הקיצוני AfD. לאחרונה, סיווגה סוכנות הביון הפנימי של גרמניה את AfD כ"תנועה קיצונית ימנית" שמעודדת שנאה כלפי מהגרים ומוסלמים ותומכת בעקרונות אתנו-לאומיים המערערים את הסדר החוקתי.
המפלגה, שהגיעה למקום השני בבחירות הארציות בפברואר, תוארה על ידי שירותי הביטחון הפנימיים כאיום על הסדר הדמוקרטי, הן בשל "הסתה מתמשכת" נגד פליטים ומהגרים והן בשל חתירתה תחת ערכי היסוד של הדמוקרטיה הגרמנית.
מפלגת AfD שמקדמת מדיניות נגד מהגרים התמקדה גם בנושא ההגירה במסע הבחירות שלה עם קריאות לגירוש "מהגרים בלתי חוקיים". הסוכנות תיארה את ה-AfD כאיום על הסדר הדמוקרטי של המדינה, באומרה שהיא "מזלזלת בכבוד האדם" – במיוחד על ידי מה שהיא כינתה "הסתה מתמשכת" נגד פליטים ומהגרים.
מפלגת AfD מעוררת סערה ציבורית ופוליטית בגרמניה בעקבות עליית כוחה ובשל עמדותיה הקיצוניות בנושאי הגירה, לאום וזהות. המפלגה, שהוקמה ב-2013, זכתה בשנים האחרונות לתמיכה גוברת באזורים מסוימים במזרח גרמניה והצליחה להכניס נציגים לבונדסטאג ואף להשתתף בהחלטות מקומיות.
במדינות מסוימות, מתקיימות הפגנות נגד המפלגה כמעט מדי שבוע. אף שמפלגת AfD טוענת לרדיפה פוליטית וחוסר חופש ביטוי, חלק מהציבור הגרמני רואה בה סימפטום של משבר זהות עמוק בחברה המודרנית, ומתריע מפני חדירה הדרגתית של אידיאולוגיה אנטי-דמוקרטית למוסדות המדינה.
