בחודש שעבר חשף "גלובס" כי בית ההשקעות אלטשולר שחם מתכנן להפחית את חשיפת לקוחותיו למניות ישראליות מ-20% מתיק המניות שלו ל-10%. המהלך של קופות גמל, בית ההשקעות הגדול בישראל, הדהד בשוק ההון, ורבים מהמתחרים של החברה, למרות שהם מכירים בחשיבות ההשקעה בחו"ל, טוענים שתמהיל ההשקעות הזה מופרך מדי.
עם זאת, חשיפת העושר הכוללת בחו"ל של מוסדות פיננסיים המנהלים את חסכונות הציבור ממשיכה לעלות, והיווה בסוף מרץ 42% מההשקעות. זה מייצג עלייה של 3% בחשיפה לחו"ל מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה באוקטובר אשתקד. השקעות של מוסדות פיננסיים ישראלים בנכסים זרים מסתכמים כיום בכ-300 מיליארד דולר.
כמובן שהוצאת כסף מישראל והשקעתו מעבר לים היא לא תופעה חדשה. עם השקעה של 60 מיליארד שקל בשנה בקרנות הפנסיה החדשות, יחד עם מוצרי חיסכון, השוק הישראלי הפך קטן מדי עבור המוסדיים. בבורסה של תל אביב יש נזילות נמוכה ומעט יחסית מניות זמינות למסחר. כמו כן, מתחילת השנה שעברה היא השיגה ביצועים נמוכים בהשוואה לבורסות בחו"ל, בשל הסערה הפוליטית והחברתית והמצב הביטחוני בישראל בשנתיים האחרונות.
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש, ציין כי מאז שהממשלה הציגה את תוכנית הרפורמה השיפוטית, החשיפה של המוסדות הפיננסיים בישראל לשוק המקומי ירדה ב-10 מיליארד דולר, בעוד שהחשיפה שלהם לנכסי חוץ (כולל בחו"ל) עלתה ב-67 מיליארד דולר. .
המגמה בולטת במיוחד בקרב מוסדות המנהלים קופות גמל וקרנות פנסיה (בעיקר תכנית החיסכון הפטור ממס), שחשיפתם לחו"ל עלתה מ-47.7% לפני המלחמה ל-51.9% ו-41% בסוף 2022, לפנסיה. ובכל זאת, החשיפה הזרה של קרנות לאג"ח מיוחדות שהונפקו על ידי הממשלה הייתה מתחת ל-45%, לעומת 38.7% בסוף 2022. לקרן הפנסיה הוותיקה החשיפה הרבה פחות והשינוי כן. מעט, מ-16.1% בדצמבר 2022 ל-16.7% במרץ האחרון.
הבחירה או הצורך במוסדות פיננסיים זרים, הם אומרים, מביאים לחשיפה גדולה יותר למטבע חוץ. לפי נתוני בנק ישראל, החשיפה של המוסדות הפיננסיים למטבע חוץ עלתה ל-21.7% או 154 מיליארד דולר. לפני עשר שנים, במרץ 2014, החשיפה עמדה על 12.3 אחוזים בלבד, ובשנת 2002 היא עמדה על פחות מ-2.5 אחוזים.
הפער בין כמות החשיפה למטבעות חוץ לבין סך החזקות הנכסים הזרים של המוסדיים נגרם מהעובדה שחלק ניכר מההשקעה בחו"ל מכווץ או מובטח. מנגד, החשיפה לחו"ל כוללת גם איגרות חוב של ממשלת ישראל הנקובות בדולרים.
מיטב זבז'ינסקי מסביר: "באופן כללי המוסדיים לא רוצים לקבל חשיפה מאוד גבוהה למט"ח, כי בסופו של דבר הם משלמים את החיסכון לפנסיה או קרן השתלמות בשקלים. כשהם מתרחקים משוק ההון המקומי ו קונים נכסים בחו"ל, יש להם שתי דרכים להימנע מחשיפה גבוהה למטבע חוץ ואז הם משלמים אין להם חשיפה למטבע חוץ מלבד פרמיות, וזו הדרך העיקרית שבה הם פועלים לאחרונה.
סיכונים ויתרונות
חשיפה גבוהה למטבע חוץ מהווה סיכונים, שכן תנודות בשער החליפין משפיעות ישירות על התשואות של מוצרי החיסכון.
"תנודות המטבע הן סיכון גדול", אמר זבז'ינסקי. "אם מחר ממשלת ישראל תגיע להסדר מדיני, החזרת בני הערובה, בחירות או הסכם עם ערב הסעודית, למשל, שער השקל-דולר עלול לרדת ל-3.3 שקל. אם תהיה פגיעות של 25% לשער החליפין. ל-30%, השקל יתחזק ב-5%. זה יגרום להפסד עצום לחוסכים".
מנגד, מנהל התיקים של קבוצת מגדל, יובל בירה אבן, הסביר כי חשיפת שער החליפין יכולה להגביר את סיכון המטבע. "חשיפה גדולה מהווה הגנה חלקית מפני נפילות בשווקים ובישראל. חשוב לזכור שהמטבע יפסיד 1.5-2% מדי שנה, כך שכאשר החשיפה המטבעית גבוהה, הגידור לעלויות מסלול ההשקעה יהיה מוּפחָת."
למעשה, הקפאת המטבעות הייתה הגורם העיקרי שהשפיע על שער החליפין של שקל-דולר ארה"ב לאורך השנים, ויצרה מתאם בין העלייה במדדי המניות בארה"ב לערך השקל. "באופן עקרוני, חשיפה למט"ח מחזקת את השקל, למרות שראינו את הקשר הזה נשבר עם השקת חוק הרפורמה בצדק. כשהשוק עולה, למשל כשה-S&P 500 עולה, החשיפה המטבעית של המוסד הפיננסי עולה. וכאשר השוק עולה כדי להימנע ממכירת הדולר, השקל מתחזק וכשהוא יורד, השקל נחלש, אבל מתחילת 2023 הקשר הזה נשבר כי כולם רוצים לקנות מטבע חוץ ולכן השקל נחלש בעוד הבורסה האמריקאית זרח.
אז מה ישפיע על שער השקל-דולר היום? זבז'ינסקי: "חדשות. כל התנאים הכלכליים הידועים, הריביות, הבורסה או רווחי ההשקעות, מניבים תוצאות שוליות, ושער החליפין נע כעת הסכם או אין הסכם, הסכם או אי הסכם".
אבן באר: "ערך השקל הושפע מגורמים רבים. אין ספק ששינויים מהותיים בחשיפה של מוסדות פיננסיים ישפיעו, אבל השוק מספיק מתוחכם ויש הרבה שחקנים. זה צריך להיות הוא ציין כי המסחר בדולר בשקל היה דליל בשנה שעברה, ובעבר הם היו מעורבים בעסקים.
פורסם על ידי גלובס, חדשות העסקים בישראל – en.globes.co.il – ב-27 במאי 2024
© זכויות יוצרים 2024 מאת Globes Publisher Eatonut (1983) Ltd.
